דו"חות הפועלים חושפים: סיכון גבוה בעסקים קטנים

בנק הפועלים פתח ביום חמישי את עונת הדו"חות הכספיים של הבנקים. הדו"חות מתייחסים אמנם לרבעון השלישי, שהסתיים בספטמבר, אך כוללים גם התייחסות להשפעות המלחמה שנפתחה בחודש שעבר.

הבנק בניהולו של דב קוטלר הגדיל משמעותית את ההפרשות להפסדי אשראי ל־662 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד, פי 15. העלייה בהפרשות נובעת מהמלחמה ומחשש שהיא תגרום למשבר כלכלי ופשיטות רגל. על אף הגידול החד בהפרשות להפסדי אשראי, הבנק הצליח לסיים את הרבעון השלישי עם ירידה של 6.5% בלבד ברווח לעומת הרבעון המקביל, ולהרוויח 1.67 מיליארד שקל, המשקפים תשואה על ההון של 13.4%. על רקע פניית המפקח על הבנקים בנושא חלוקת הדיבידנד בתקופת האי וודאות במלחמה, החליט הבנק להפחית את שיעור חלוקת הדיבידנד ב־40% מהרווח ל־20% ולחלק 334 מיליון שקל לבעלי מניותיו.

דו"חות בנק הפועלים, שהוא הבנק הקמעונאי הגדול בישראל, מאפשרים הצצה ראשונית למצב הכלכלה תחת המלחמה. כשבוחנים לעומק את הנתונים, ניתן לראות שהמגזר הפגיע ביותר למלחמה הוא העסקים הקטנים.

מכה אחת יותר מדי

זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה בעזה גיבש בנק ישראל עם הבנקים מתווה להקפאת הלוואות. מנתוני הדו"ח של בנק הפועלים עולה שהיקף ההלוואות שהוכנסו לדחיית תשלומים מתחילת המלחמה עומד על 17.8 מיליארד שקל, המהווים 4.4% מתיק האשראי של הבנק.

הקפאת הלוואות מהווה אינדיקציה להיקף ההלוואות שנמצאות במצוקה. חשוב להדגיש שאין זה אומר שכל ההלוואות הללו ייכנסו לחדלות פירעון, אך נתון זה מסמן את היקף הפוטנציאל להלוואות שבסיכון. עיקר ההקפאה נעשתה במשכנתאות - 9.1 מיליארד שקל, שהם למעלה ממחצית מההלוואות שהוקפאו.

אולם מהנתונים עולה כי היקף הקפאה משמעותי נעשה במגזר העסקים הקטנים. סך ההלוואות במגזר זה שהוקפאו עמד על 3.8 מיליארד שקל, וסכום זה מהווה 11.5% מסך האשראי לעסקים קטנים בבנק. לשם השוואה, היקף ההקפאות לעסקים בינוניים וגדולים מהווה פחות מ־2% מהאשראי במגזרים אלה.

נראה כי גם בבנק נערכים להחמרה במגזר זה. היקף ההפרשות להפסדי אשראי של הבנק במגזר העסקים הקטנים עמד על 214 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 20 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי הגידול הוא בהפרשה קבוצתית, כלומר אינו נובע מכשלים שכבר התגלו אלא כצפי אפשרי להלוואות שייקלעו לקשיים.

בסביבת הבנק מציינים שעם פרוץ המלחמה נצפתה הרעה במצבם של חלק לא מבוטל מהעסקים הקטנים, מה שהתבטא בעלייה בהיקף משיכות היתר שהם נקלעו אליהם. יחד עם זאת, בבנק מציינים כי בשבוע האחרון נרשם שיפור מסוים עם ירידה במשיכות היתר ועלייה קלה בפקדונות, ככל הנראה כתוצאה מכך שחלקם כבר החלו לקבל פיצוי מסוים מהמדינה.

הפגיעה בעסקים הקטנים אינה תולדה של המלחמה בלבד. העסקים הקטנים נכנסו למלחמה מנקודת חולשה: ההאטה במשק פגעה בהכנסותיהם, עליית הריבית הקפיצה בחדות את הוצאות המימון, והאינפלציה הגדילה את הוצאותיהם.

עדויות נוספות לחולשה ניתן לראות בדו"חות הבנק. היקף האשראי לעסקים קטנים בבנק ירד ב־6.1% מתחילת השנה ועד לסוף ספטמבר ל־32.9 מיליארד שקל, ובמקביל לכך גם היקף הפקדונות שלהם ירד ב־4.4% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בעוד הפקדונות בקרב משקי הבית דווקא עלו ב־3.5%. נתונים אלה מעידים על התכווצות בפעילות. כעת המלחמה מהווה מכה משמעותית נוספת, ועבור חלקם זו עלולה להיות מכה אחת יותר מדי.

גם בתקופת הקורונה עלה חשש מגל של פשיטות רגל. הוא נמנע על ידי הזרמת כספים מאסיבית של המדינה לעסקים ולעצמאים. כעת הסיוע של המדינה נחוץ אף יותר, שכן גם העסקים הקטנים הגיעו למשבר בנקודה חלשה יותר, וגם הריבית במשק גבוהה היום משמעותית לעומת הקורונה. לכן פתרונות כמו הלוואות, שהשתמשו בהן בתקופת הקורונה, פחות רלוונטיות היום.

הקלות ב־420 מיליון שקל

האשראי לעסקים קטנים מהווה רק 8% מסך תיק האשראי של בנק הפועלים. מוקד הסיכון המרכזי (שנמצא בתיק האשראי ברוב הבנקים) הוא הנדל"ן, שמהווה קרוב ל־20% מתיק האשראי בבנק. לאורך השנים החשיפה לסקטור הנדל"ן בבנקים הייתה משמעותית, אולם זו המשיכה לגדול בשנים האחרונות.

סימני האטה בשוק הנדל"ן החלו עוד טרם המלחמה בעקבות עליית הריבית, אולם המלחמה עלולה להכניס את הענף למצוקה בשל מחסור בכוח אדם הנובע מהסגר בשטחים ומבריחת עובדים זרים. המחסור בכוח אדם עלול לעכב פרויקטים ולשחוק את הרווחיות של החברות. מקור שחיקה נוסף הוא מהתייקרות צפויה במחיר חומרי הגלם. במקביל, גם המכירות נמצאות בהאטה שצפויה להימשך ואולי אף להחריף בעקבות המלחמה.

בימים אלה מתמודדים בנק לאומי ודיסקונט עם חנן מור, בעל חברה לבנייה למגורים, שמתקשה לעמוד בהחזרי החוב שלו. לבנק הפועלים אין אמנם פעילות משמעותית מול חנן מור, אבל סביר שמקרה זה לא יהיה האחרון בענף, וגם לבנק הפועלים עוד ממתינים אתגרים בטיפול בלקוחות מתחום הנדל"ן שייקלעו לקשיים.

בבנק הפועלים מודעים לפוטנציאל המשבר הקיים בענף זה, ולכן לפי הערכות הם ביצעו הפרשה של 400 מיליון שקל בגין אשראי לענף זה ברבעון השלישי (הפרשה קבוצתית שאינה נובעת מכשל של לווים ספציפיים). עם פרוץ המלחמה פרסמו הבנקים שורה של הקלות לציבור בכלל ולנפגעי המלחמה בפרט, בהם פטור מתשלומי משכנתא לתושבי העוטף, קרן הלוואות ללא ריבית ועוד. בבנק הפועלים פרסמו כי אם הטבות אלה ינוצלו במלואן מדובר בהשקעה של 420 מיליון שקל מצדם.

גורמים בבנק מציינים שעד כה נוצלו 30% מהיקף ההקלות שהועמד, אך שקצב הניצול ממשיך לעלות, ולהערכתם מחצית מהסכום יקבל ביטוי בדו"ח הרבעון הרביעי. נציין כי 420 מיליון שקל הם סכום לא מבוטל אך גם לא דרמטי ביחס לרווחי הבנק של 5.6 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה.

הרווחיות הגבוהה של הבנק נובעת בעיקר מעליית הריבית החדה בשנה וחצי האחרונות והאינפלציה שניפחו את הכנסות המימון של כלל המערכת הבנקאית. יחד עם זאת, בדו"חות הללו ניתן לראות בלימה במגמת העלייה ברווחיות שיצרו האינפלציה והעלייה בריבית. אחרי שנה וחצי רצופות של עלייה חדה במרווח הפיננסי (נתון המשקף את הפער בין הריבית בפקדונות לריבית באשראי שהלך והתרחב), יש שינוי במגמה: אם בסוף הרבעון השני עמד המרווח הפיננסי בבנק הפועלים על 2.8%, ברבעון השלישי הוא ירד ל־2.65% בדומה לרמה בה היה ברבעון הרביעי בשנה שעברה.

הירידה הזו נובעת הן מהירידה באינפלציה, והן ממעבר של כספי לקוחות מהעו"ש, עליו הבנק לא משלם ריבית, אל פקדונות, בהם הבנק משלם ללקוחותיו ריבית של עד 4%. מגמה זו בלטה בחצי שנה האחרונה, בה מדי חודש זרמו לפקדונות הבנקים עשרות מיליארדי שקלים. יחד עם זאת בסביבת הבנק מציינים כי חלה האטה במגמה של מעבר כספים מהעו"ש לפקדונות מאז פרצה המלחמה.