עמית מור מומחה אנרגיה | צילום: עמית שעל
ראיון
"משבר האנרגיה באירופה עשוי לקדם את צינור הגז בין ישראל לאיטליה"
ד"ר עמית מור, מומחה למשק האנרגיה בארץ ובעולם מסביר למה אנחנו אין חשש ממשבר אנרגיה מקומי, אבל גם מה צריך לעשות כדי שזה לא ישתנה; לדבריו, ישראל לא תוכל לסייע לאירופה במשבר האנרגיה בחורף הקרוב, אבל הוא עשוי לתת דחיפה לצינור, שהתקשה לגייס מימון
"משבר האנרגיה באירופה עשוי להעניק תנופה מחודש לפרויקט צינור הגז מישראל לאיטליה, האיסט מד" - כך סבור ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף של חברת הייעוץ הכלכלי אסטרטגי אקו אנרג'י ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן ובטכניון. הפרויקט בעלות משוערת של כ-7 מיליארד דולר אושר כבר בידי ממשלות ישראל, יוון וקפריסין שדרכן יעבור, אך התקשה להשיג מימון לאחר שחברות האנרגיה באירופה לא מיהרו להתחייב לחוזים ארוכי טווח עם חברת IGI פוסידון שמפתחת אותו. זאת בשל התחרות מהגז הרוסי הזול יותר, והרצון האירופי לעודד מעבר לאנרגיות מתחדשות.
קראו עוד בכלכליסט:
לדברי מור, "לישראל אין אפשרות לסייע מיידית למצוקת האנרגיה באירופה. גז טבעי אינו קומודיטי, הוא אינו סחורה שנמצאת על המדף ואפשר לספק אותה לכל מקום. כדי לייצא מכאן את הגז לאירופה צריך צינור שמגיע לשם, ושדרושות 5 עד 10 שנים להנחתו, או לבנות מתקן הנזלה, שמאפשר להוביל אותו במכליות, ושגם לבנייתו דרושות מספר שנים".
אולם כעת המחסור בגז ביבשת מיוחס בין השאר להפחתת זרימת הגז הרוסי, כחלק מניסיון של מוסקבה ללחוץ על גרמניה להסכים להפעלתו של צינור הגז החדש ליבשת, נורדסטרים 2, שיגביר את האספקה הרוסית ואת התלות בה. הצורך של אירופה לגוון את מקורות האספקה נובע לא רק מסיבות פוליטיות: היבשת כילתה במהירות גבוהה מהמתוכנן את מלאי הגז הנוזלי שלה גם בשל אספקת חשמל קטנה מהמתוכנן מנורבגיה, ששינויי האקלים הפחיתו את המשקעים במדינה ופגעו בכושר הייצור של המתקנים ההידרואלקטריים בשטחה. גם הרוחות בים הצפוני מנשבות בעוצמה נמוכה מהרגיל, מה שפוגע ביכולת הפקת החשמל מטורבינות הרוח בים הצפוני.
ד"ר מור: "ההתחייבות האירופית להפחית ב-50% עד 2030 את פליטת גזי החממה לא עודדה פרויקטים כמו האיסטמד, אבל זה יכול להשתנות עכשיו, אחרי שהתברר שהמעבר להתבססות על אנרגיות מתחדשות ביבשת, כולל סגירה של תחנות גרעיניות לייצור חשמל בגרמניה בעקבות אסון פוקושימה, נעשה בלי להבטיח גיבוי מספיק. מדינות אירופה מתמודדות כעת עם הצורך לסבסד במיליארדי יורו את עליית מחירי האנרגיה בעקבות המחסור, או ישירות לחברות החשמל שמאיימות לפשוט רגל במדינות שבהן התעריפים קבועים, או ישירות לצרכנים במדינות שבהן התעריפים החלו כבר לזנק. יהיה מעניין לראות איך יתמרנו התנועות הירוקות באירופה, שהתחזקו למשל בבחירות בגרמניה, בין הדרישה להפחית את השימוש בגז ובנפט, מול משבר ההיצע".
גם אנחנו עלולים לסבול ממחסור באנרגיה בחורף הקרוב?
"ישראל לא מושפעת מהמשבר באירופה, למרות שגם משק האנרגיה שלנו עבר שינוי מאוד גדול בעשור האחרון, מייצור חשמל שמורכב מ-80% פחם ו-20% נפט, ל-85% גז טבעי ו-15% אנרגיה מתחדשת ב-2026, בעקבות החלטה על הפסקת השימוש בפחם עד 2025. בישראל יש עודף של גז טבעי, לא מחסור, מה שיוצר תחרות בין המפיקות. בעוד תשעה חודשים יצטרף לשדות תמר ולווייתן גם שדה כריש, ויגדיל את ההיצע. המחיר הוא תלוי שוק, כך שעליות המחירים באירופה לא אמורות להשפיע על המחירים בארץ, שירדו לאחרונה בחדות בשל התחרות שהתפתחה בין הספקים, והינם כרבע עד חמישית המחירים הנוכחיים באירופה".
איזה לקחים לישראל יש למשבר באירופה?
"גם בארץ הוחלט להגדיל מאוד בשנים הבאות את הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות, בעיקר שדות סולאריים, והפסקת השימוש בפחם תגביר את התלות בגז הטבעי. לאור התחזיות לגידול של 2.5% בשנה בדרישה, בין השאר לאור הגברת השימוש במכוניות ובאוטובוסים חשמליים, ובהמשך במשאיות מונעות במימן שיופק מגז טבעי, חייבים לוודא שיהיה גיבוי מספק למקרי כשל: חוסר יכולת לקבל גז מהשדות בים התיכון בגלל סיבות ביטחוניות או תקלות טכניות, או פגיעה בהפקת אנרגיות מתחדשות. התחנות הפחמיות בחדרה ובאשקלון יעברו להשתמש בגז, אבל יהיו דו דלקיות ואפשר יהיה להפעיל אותן בפחם בעת חירום".
יש כדאיות כלכלית להקמת מתקן הנזלה בארץ?
"יש כבר מהלכים לקדם מתקן כזה, שיגדיל את ייצוא הגז, יאפשר אי תלות בגורמים גיאו-פוליטיים משתנים, ויוכל לענות לדרישה הגוברת לגז נוזלי בהודו, סין ויפן. חשוב גם שהממשלה תשקול ייצוא גז טבעי לא רק בצורתו המקורית, אלא גם תוך שימוש בו כחומר גלם לייצור אמוניה ואוריאה, בעלות תועלת גבוהה, ושייצר אלפי מקומות עבודה בנגב".