זה מה שנשאר מרפורמות התחבורה: גם פקחים יוכלו לעצור רכב בנת"צ

חוק התקציב לשנים 2024-2023 כולל מתן סמכות לפקחי משרד התחבורה לעצור כלי רכב בנתיבי התחבורה הציבורית וכן הקלות על יבוא מכוניות על ידי המדינה. זה מה שנותר לאחר ששורת רפורמות משמעותיות בתחום התחבורה שהופיעו בטיוטת חוק ההסדרים שהוצמדה להצעת החוק הוסרו ממנה.

ראשית, לפי עיקרי הדברים וכפי שנחשף ב"כלכליסט", מדינת ישראל מעוניינת לייבא בעצמה את המכוניות שלה. לפי הצעת החוק, המדינה תבטל הלכה למעשה את הסעיף אשר קובע כי היא יכולה לייבא ארצה רק רכבים שהם "מיוחדים" מכיוון שאינם מיובאים על ידי יבואני הרכב הישירים. בכך יותר למדינה לייבא כל רכב שתחפוץ שלא באמצעות יבואני הרכב. בדברים אלה מסתמכת המדינה בעצם על חוק רישוי רכב אשר קובע כי היבואנים יהיו מחויבים לתת שירות גם לרכבים שלא יובאו על ידם.

מעבר לכך קובע חוק התקציב כי במשרד התחבורה יחיו מחדש את מדד מחירי הטיפולים לרכב, והפעם היבואנים יחויבו להפנות בפרסומיהם את הלקוחות לעיון בו.

עוד נקודה אשר מופיעה בחוק התקציב מתייחסת כאמור לסמכויות חדשות של המפקחים מטעם משרד התחבורה שאינם שוטרים. הסמכויות החדשות שמוענקות להם מאפשרות לפקח "להורות לנוהג ברכב לעצור את רכבו" בנתיב תחבורה ציבורית, לדרוש מכל אדם למסור את שמו ומענו ולהציג תעודת זהות, וגם להיכנס לרכב ציבורי או מסחרי אם קיים חשש לביצוע עבירה – וזאת לשם "אכיפת ודאות החוק".

יש לציין כי לפני חודשיים פורסמה ב"כלכליסט" טיוטת חוק ההסדרים שתוצמד לתקציב המדינה. כבר אז התגלה כי החלק שעוסק בתחבורה לא מהפכני במיוחד ואינו נושא בשורות גדולות לתחום. כעת גם המעט שהוצע במקור – נגנז. רפורמות מרכזיות דוגמת הקמה של רשויות מטרופוליניות והכנסת מס נסועה בוטלו לדרישת משרד התחבורה של מירי רגב. גם "רפורמות" קטנות יותר בוטלו, כמו מניעת נסיעה של מוניות בנתיבי תחבורה ציבורית והקלת הרגולציה שמאפשרת לעיריות להשתמש במגרשים ריקים כחניוני אוטובוסים. גם ההצעה לפצל את חברת נת"ע לשתי חברות, חברת הקמת פרויקטים וחברת תפעול ושירות – בוטלה. ההצעה שנותרה - לאפשר יותר סמכויות לפקחי המשרד - היא בבחינת לעג לרש.

תחום התשתיות

חוק התשתיות הלאומיות, שנועד להאיץ את רמת התשתיות במדינה על ידי הסרת חסמים שמעכבים הקמת פרויקטים, רוכך עקב התנגדות סביבתית משמעותית. עם זאת, גם בהצעת החוק הנוכחית יש פתח לפגיעה סביבתית, בעיקר בכל הקשור לקיצוץ סמכויות הוולחו"ף (הוועדה לשמירת הסביבה החופית) ולהחלטה לאפשר למשרד להגנת הסביבה לשכור יועצים סביבתיים חיצוניים במקום עובדי המשרד. בנוסף לכך סעיפים רבים בהצעת החוק עוסקים בכל התחום שנקרא "תיאום תשתיות", שנועדו להקל על הקמת פרויקטי תשתית לאומיים בישראל. החוק מכיל גם סעיפים שאמורים להקל על צווארי בקבוק שתוקעים פרויקטים כמו ויתור על הצורך באישור עסק מצד הרשות המקומית בה מוקמת התשתית.

כמו כן החוק מייצר היררכיה של תשתיות כדי לקדם טיפול בתשתיות אשר מוגדרות כחיוניות יותר מאחרות. בין השאר נקבע כי התשתיות הבאות יוגדרו כ"חיוניות": מנהרות תשתית, שנאים, תחנות כוח, מתקני התפלה, מתקני טיהור שפכים, מאגרי מים, צינורות להובלת דלקים, שדות תעופה, נמלים, מסילות, מערכות הסעת המונים, חניוני אוטובוסים, נת"צים בדרכים מהירות ומתקני טיפול בפסולת. בנוסף לרשימה הזו, הממשלה תגבש עשרה פרויקטים ספציפיים אשר יוגדרו כ"חיוניים מועדפים". בטיוטה הקודמת אלו כללו את מטרו גוש דן, הארכת קו הרכבת לק"ש ואילת, רכבות קלות גוש דן, רכבות קלות בירושלים, המסילה הרביעית באיילון, תחנת מיתוג והשנאה גוש דן, תחנת כוח שורק, אשכול קווי 400 השרון, מתקן פסולת נאות חובב והרחבת מסילות החוף. לתשתיות החיוניות המועדפות יינתנו הקלות בכל הקשור למגבלות רעש וכדומה.

תחום התיירות

משרד התיירות והענף בכלל היו אמורים לספוג מכה קשה בחוק ההסדרים ובהצעת התקציב הנוכחיים, אך זו נעלמה כמעט לחלוטין בנוסחים הסופיים. במקום קיצוץ של 20% בתקציב המשרד (כ-40 מיליון שקל), הוחלט בסופו של דבר על קיצוץ מתון יותר של כ-10%. רוב הרפורמות בתחום התיירות שהאוצר רצה לקדם לא נכנסו בסופו של דבר לחוק ההסדרים. ביטול הפטור ממע"מ לתיירים על שכירת שירותים דוגמת השכרת רכב ולינה לא נכנס בסופו של דבר, וגם לא המהלכים שנועדו להקל על הרגולציה להקמת מלון בישראל. החקיקה שנועדה לוודא גביית מסים מדירות נופש לטווח קצר (דוגמת Airbnb) תקודם במסלול עוקף חקיקה ולא כחלק מחוק ההסדרים.