מרכז השלטון המקומי בולם את כוונת הממשלה ללוות 1.4 מיליארד שקל מקרן הניקיון

ראשי הרשויות המקומיות זעמו על החלטת הממשלה להשתמש בכספי קרן הניקיון למימון הוצאות המלחמה, איימו לפנות לערכאות משפטיות – והדיון שנקבע להיום (ג') ובו נדרשה הנהלת הקרן לאשר את ההוצאה, בוטל. לפי המשרד להגנת הסביבה, "לאחר סיכום עם אגף תקציבים במשרד האוצר, הוחלט שלא להעלות נושא זה בישיבה הנוכחית. המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר ידונו עם השלטון המקומי בהשגות שהעלה". בפנייה חריפה של השלטון המקומי שהגיעה לידי כלכליסט, הועלו השגות משפטיות חמורות ובהן נטען כי המהלך של הממשלה לנטילת הלוואה בגובה של עד 1.4 מיליארד שקלים מקופת קרן הניקיון – נגועה באי חוקיות ומעלה ״חשד ממשי לניגוד עניינים חמור״.

בשל הוצאות המלחמה הכבדות המושתות כעת על תקציב המדינה, מחפשת הממשלה בשבועות האחרונים מקורות מימון שונים. לפני כחודש החליטה הממשלה כי המזומן שבקרן הניקיון יועבר לאוצר כהלוואה וישמש לסיוע ולתגמול חיילים ששירתו במלחמת "חרבות ברזל". המשמעות המיידית של אותו צעד, היא ריקון כמעט מוחלט של הקרן שמטרתה טיפול ארוך טווח בפסולת והקמת מתקנים לצמצום ההטמנה, הנחשבת לאחת הגבוהות במדינות המערב. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, נענתה לדרישת האוצר כך שמזומן מקרן הניקיון בהיקף של 820 מיליון שקל יעבור למדינה כהלוואה וכך גם סכום מזומן נוסף עליו סוכם בעת דיוני התקציב, כך שבסך הכל תעביר הקרן לאוצר כ-1.42 מיליארד שקל השנה. לאחר ההלוואה לאוצר יישארו בקופת הקרן כ-150 מיליון שקל במזומן בלבד.

מקור כ-90% מהכסף שנצבר לאורך השנים בקרן לשמירת הניקיון הוא כספי היטלי ההטמנה, המשולמים על ידי הרשויות המקומיות למדינה עבור הטמנת פסולת. מטרת הקרן היא להשתמש בכסף שנצבר כדי להקים מתקני טיפול שיצמצמו את ההטמנה, אך בשל ניצול לקוי לאורך שנים ארוכות, במשרד האוצר מרבים להשתמש בקופת הקרן להלוואות לקופת המדינה. במכתב שהפנה אתמול מכרז השלטון המקומי למנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, ולחברי הנהלת קרן הניקיון והגיע לידי כלכליסט, הביע מרכז השלטון המקומי "התנגדות נחרצת" לסדר היום של ישיבת הנהלת הקרן לשמירת הניקיון, כפי שנקבע להיום.

"קרן שמירת הניקיון הוקמה מכוח חוק שמירת הניקיון, ולפיו מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה. החוק קובע כי כספי ההיטל בקרן יכולים לשמש אך ורק למרות החוק", נכתב בפנייה. "החוק קובע שבראש ובראשונה יש להשתמש בכסף למימוש מטרות הפיתוח. אם בתום השנה תיוותר יתרה, אז ורק אז תוכל אותה יתרה לשמש למטרות נוספות בסף של עד 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה״. בשלטון המקומי טוענים כי בשל אי ניצול נאות של כספי היטל ההטמנה, יתרות המזומנים הלא מנוצלות הפכו למקור להלוואות לאוצר המדינה, וכך נוצר ״נוהג נפסד, בהיעדר כל הסמכה לכך ובניגוד מוחלט להוראות הדין".

עוד טוענים בשלטון המקומי כי "משנת 2016 ואילך יותר ויותר מכספי הקרן נלקחו על ידי המדינה כ"הלוואות" שהנהלת הקרן מאשרת, הגם שהיא מנועה על פי דין לעשות כן", וכי הנהלת הקרן נדרשת כעת לאשר את ההלוואה אותה ביקשה הממשלה – בחוסר סמכות, שעה שההלוואות עומדות "בניגוד מוחלט להוראות הדין". שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, אף הוסיף בפנייה כי "אנו רואים אתכם אחראים באופן אישי למתן ההלוואות הבלתי חוקיות הנ"ל, ודורשים כי נוהג זה יופסק לאלתר וכי הנושא יורד מסדר היום", וכי "אנו דורשים תיקונו של סדר היום באופן אשר יתאם את הוראות החוק ותכליות כספי היטל ההטמנה, לאלתר, שאם לא כן נפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, לרבות פניה לערכאות".

בעקבות פניית מרכז השלטון המקומי, החליט המשרד להגנת הסביבה בהתייעצות עם משרד האוצר לבטל כאמור את הדיון שנקבע להיום בנושא ההלוואה מקרן הניקיון, ובמסגרתו אמורה הייתה הנהלת הקרן לאשר את ההלוואה ולהוציאה לפועל, לדרישת הממשלה. כעת גם בארגוני הסביבה טוענים כי ישנו ספק באשר לחוקיות המהלך וכעת שוקלים "אדם, טבע ודין" ו"צלול" עתירה משפטית בנושא. לא מדובר בהלוואה ראשונה שניתנת מקופת הקרן; בסך הכל, לווה האוצר עד היום כ-2 מיליארד שקלים, שאמורים לחזור לקופת הקרן לפי ביצוע פרויקטים הממומנים באופן מדורג ולטווח הארוך. עד היום, אותם סכומים טרם חזרו.

לדברי עו"ד מירב עבאדי מ"אדם טבע ודין", "המהלך של הלוואת כספים לאוצר עומד בסתירה מוחלטת למטרות הקרן. לכאורה מדובר בהלוואה, אבל בפועל הכספים שהולוו לאוצר בעבר לא הוחזרו מעולם לקרן, לא הושאה עליהם תשואה וממילא גם לא בוצעו הפרוייקטים הנחוצים להפחתת שיעור ההטמנה תוך ניצול אותם כספים". עו"ד עבאדי הוסיפה: "על הכשלים האלו הצביע גם מבקר המדינה בדוח במאי 2022, תוך הקביעה המפורשת: על משרד האוצר, בשיתוף עם המשרד להג"ס והנהלת הקרן, לפעול לגיבוש מתווה להחזר יתרות אלו לשם עמידת הקרן בהוראות חוק שמירת הניקיון. לא זאת בלבד שזה לא נעשה אלא שכעת מוסיפים חטא על פשע ומגדילים את שיעור ההלוואה. זוהי פרקטיקה שלא ניתן להסכים לה ועל כן אנו בוחנים בימים אלו הגשת עתירה לבג"צ על מנת שהוא ייתן דעתו לעניין".