בלי מיכאלי: ניתן להפעיל את הרכבת הקלה בשבת

לפי הערכות ראשוניות, בכוונת הממשלה להשקיע במערכת הסעת המונים בגוש דן (רכבת קלה ומטרו) סכום עתק של כ-250 מיליארד שקל. מאחר שאין מי שיממן השקעה אדירה זאת זולת ציבור משלמי המסים, יוצא אפוא שמשפחה ממוצעת בישראל תידרש לממן את ההשקעה ברכבת ההמונים בסכום של כ-100 אלף שקל, סכום משמעותי ומכביד לכל משפחה. אלא שבזמן שהממשלה שולחת ידה לכיסי משלמי המסים לממן השקעה אדירה זו – היא גם מבשרת להם כי בכוונתה לספק להם מערכת הסעת המונים נכה ופגומה, שתפעל כחמישה ימים בשבוע בלבד.

אי הפעלת הסעת ההמונים בסופי שבוע וחגים, לאחר שהושקעו בהקמתה השקעות עתק מכספי הציבור, תהווה פגיעה בלתי מידתית בציבור, ובכלל זה פגיעה בחירות הפרט לנוע ממקום למקום (במיוחד לחסרי רכב פרטי), חסם מפני ויתור על רכבים פרטיים לטובת תחבורה ציבורית, הכרח להשתמש בתחבורה יקרה בסופי שבוע (מוניות), ריבוי תאונות דרכים, זיהום אוויר וכמובן נזק אדיר לכלכלה הלאומית.

הממשלה, בהבינה כי מדובר בפגיעה לא מידתית ולא מוצדקת בציבור, ממלמלת כי מרכיבי הקואליציה התחייבו זה מול זה לשמר את "הסטטוס קוו" בתחום הדת. ראוי כי הציבור יבין שמדובר באמירת סרק שאין אבסורד גדול ממנה. מדובר הרי במערכת חדשה שלא נקבעו לה דפוסי נסיעה בעבר. השבתת אוטובוסים בסופי שבוע (שגם היא לא מוצדקת) אינה דומה להשבתת השקעה של 250 מיליארד שקל כיומיים מתוך שבעה.

תמוהה במיוחד ההתחמקות של חברי הממשלה מתפוח אדמה לוהט זה. שרת התחבורה, שמעולם לא הואשמה בכך שהיא מייחסת חשיבות כלשהי לנימוקים כלכליים, לפתע מבקשת לערוך בדיקה כלכלית של משמעות השבתת המערכת בשבת. השרה גם מחפשת אמתלות כדי להביא את הנושא לשולחן הממשלה כדי להביך את ראש הממשלה. שר המשפטים מציע שראשי הערים יחליטו במקום הממשלה, ואילו ראש הממשלה – נדם.

בחינה מעמיקה יותר של הנושא יכולה להוביל למסקנה שלא רק שלא נחוץ לבצע תיקוני חקיקה לצורך הפעלת הסעת ההמונים בשבת, אלא שאין כל צורך בהחלטת ממשלה. עיון בפקודת התעבורה ובפקודת מסילות הברזל יכול ללמד כי אין לשרת התחבורה כל סמכות בחוקים אלו להנחות את המפעילים של הסעת ההמונים להשבית את המערכת בשישי ושבת.

בהיעדר סמכות כזאת, חובתה של נת"ע, המופקדת על בנייה ותפעול המערכת לטובת ציבור הנוסעים ולא לטובת שיקולים שמחוץ לתחומה, להפעילה גם בסופי השבוע לפי צורכי הציבור. על נת"ע מוטלת החובה למלא כמקובל טופס בקשה של זרוע העבודה במשרד הכלכלה להעסקת היקף מינימלי של עובדים נחוצים בימי המנוחה לצורך הפעלת הסעת ההמונים. עליה לנמק את הבקשה כדבעי, וכדי להימנע בפגיעה בציבור שומר שבת ניתן לציין כי כל רשות מקומית תוכל לקבוע כי תחנה או תחנות בתחומה לא יופעלו בשבת (זה יהיה ככל הנראה רלוונטי לשלוש תחנות תת-קרקעיות בתחומי העיר בני ברק). בקשה כזאת צפויה להיות מאושרת, בדומה לאישורים שניתנים בנסיבות דומות. ככל שנת"ע לא תפעל כמתחייב ממחויבותה לציבור הנוסעים, היא אף צפויה לתביעות מצד ציבור נפגעים רחב.

ייתכן כי נת"ע לא פעלה כך עד היום, ואף התרשלה בהגדרת הזיכיון שהעניקה לחברה שנבחרה לתפעל את הרכבת הקלה, אולם אין זה מאוחר מדי, במיוחד כאשר הקו האדום אינו אלא הקטר שאחריו קווי הסעת המונים רבים. גם שרת התחבורה חייבת להפסיק לפחד מהצל של עצמה ועליה להנחות את נת"ע לפעול אך ורק לפי הדין.

יש לקוות כי יחד עם הזעקה הציבורית המוצדקת שהולכת וגוברת בנושא, רכבת הסעת ההמונים נוע תנוע.

דוד מילגרום שימש כממונה על התקציבים במשרד האוצר