המאבק של קרעי בווקנין יגרור עיכובים של חודשים בהפרטת הדואר

דרישתו של שר התקשורת שלמה קרעי להדיח את יו"ר רשות הדואר מישאל וקנין תגרום במקרה הטוב לדחייה של חודשים ארוכים ואף כשנה בהבראת הדואר ובהפרטתו, ובמקרה הרע תהרוס את ההפרטה כליל - כך מתריעים גורמים במשרד האוצר.

כזכור, מנכ"ל הדואר דוד לרון כבר הודיע לפני שלושה חודשים שיתפטר מתפקידו אם וקנין יודח. בינתיים, ההבראה וההפרטה של 100% מחברת הדואר לא ממש מתקדמות אלא תלויות על בלימה והדבר יסב לחברה נזק אדיר.

מנינו את ההשלכות והנזקים לדואר:

1. הדחת היו"ר, התפטרות המנכ"ל

הדרישה של קרעי להדחתו של וקנין יוצרת אי־ודאות לגבי ניהול החברה. בשבוע שעבר שיגרו מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס והחשב הכללי במשרד האוצר מכתב אל קרעי ואל השר דודי אמסלם (העומד בראש ועדת השרים להפרטה ומופקד על רשות החברות) שבו הביעו התנגדות להדחתו של וקנין.

במכתב צוין כי "כל שינוי העלול לערער את יציבות החברה יוציא אותה מאיזון ובכך עלול לסכן את תהליך ההבראה וההפרטה ויהיה בעל השלכות שליליות על תקציב המדינה. הדחת יו"ר החברה בעת הנוכחית ללא קשר לזהותו של יו"ר חדש שימונה עלולה להביא לשינויים משמעותיים גם בהנהלת החברה ובראשם לפרישת מנכ"ל החברה שהודיע כי לא ימשיך לכהן בתפקידו אם יודח יו"ר החברה. שינויים אלה יביאו לעיכוב ניכר שעלול לסכן את הליך ההפרטה ויעביר למשקיעים הפוטנציאליים מסר שלילי של התערערות הנהלת החברה ושל חוסר יציבות בסביבה העסקית והרגולטורית. יתרה מכך, לנושאי המשרה החדשים יידרשו כמה חודשים בטרם יוכלו לעמוד מול משקיעים פוטנציאליים, ולהציג בפניהם את פעילות החברה, את תוכניתה האסטרטגית ואת מנועי הצמיחה שלה. החלפת יו"ר הדואר והמנכ"ל תביא לעיכוב בתהליך ההפרטה, אף ללא תלות בהשפעת החלטה זו על פעילות החברה".

בתשובה לאיומו של לרון כתב קרעי בשבוע שעהר כי "מדובר במנכ"ל המועל בתפקידו, שנמצא לכאורה בנאמנות אישית ליו"ר דירקטוריון החברה, נאמנות הגוברת על השליחות שקיבל על עצמו ועל חובת הנאמנות שלו כלפי החברה, ומשכך עשה, הרי שמלכתחילה איננו ראוי כלל וכלל לתפקידו".

לטענת קרעי, רמת השירות בדואר, שנמצא בשלבי הפרטה מתקדמים, נמצאת בשפל מאז תחילת שנת 2022. לכן, לדבריו, אף שהוא תומך בהפרטת הדואר, יש לבדוק שאינה פוגעת בציבור בפריפריה.

הבנקים כבר הודיעו בסוף השבוע כי הם מצמצמים אשראי לחברת הדואר. בנק לאומי הודיע בשבוע שעבר שהוא מפסיק להעניק לחברה אשראי, ומסגרת האשראי של החברה בבנק, בסך של 25 מיליון שקל, תיסגר בסוף החודש הבא. סמנכ"לית הכספים של הדואר קרן אצלן ציינה במכתב לדירקטוריון ולאוצר כי הבנקים נימקו את הצעד בעיכובים של קרעי בהענקת אישורים לחברת הדואר לשעבד נדל"ן שבבעלותה ובאי־הוודאות סביב היציבות בצמרת החברה, כשגם מעמדו של המנכ"ל לרון אינו ברור אחרי שהצהיר כי יתפטר מתפקידו אם וקנין יודח.

בנק הפועלים הודיע לחברה כי ״לאור החשש שעולה מהפרסומים בתקשורת, הבנק, כמממן העיקרי של החברה, רואה חשיבות לשמירה על יציבות בהנהלת החברה ובפעילותה העיסקית והמקצועית, במיוחד בעיצומו של יישום תוכנית ההבראה, אשר מתחילה לשאת פרי״. בנק הפועלים הוא המלווה הגדול ביותר של החברה עם אשראי בהיקף 250 מיליון שקל.

לעומת זאת, אם קרעי ייסוג מדרישתו, אזי יהיה ניתן להתקדם בהפרטת הדואר ובהבראתו. במשרד האוצר מאמינים שניתן להפריט את הדואר במחיר טוב אבל לצורך כך יש להסיר את העננה סביב המשך כהונת היו"ר ובעקבות זאת גם של המנכ"ל. אגב, כבר יש חברות זרות שמתעניינות ברכישת 100% מדואר ישראל.

מנהלת רשות החברות הממשלתיות מיכל רוזנבוים אמורה להציג היום את עמדתה בעניין דרישת קרעי להדחתו של וקנין. לפי הערכות, היא תתנגד להדחה. התנגדותה, כמו גם התנגדותם של בכירי האוצר, יקשו על קרעי לבצע את רצונו, מאחר שההדחה תיתפס כהדחה פוליטית וספק אם תתקבל בבג"ץ.

2. אישור בוועדת השרים להפרטה

בינתיים, כפי שנחשף בשבת באתר "כלכליסט", ישיבתה של ועדת השרים לענייני הפרטה שנועדה להתקיים אתמול נדחתה ברגע האחרון. בהודעה הפורמלית שנמסרה לשרים ולמשרדים הוסבר שהדחייה נובעת מאילוצי לוח זמנים. מדובר בנימוק דחוק: איזה אילוץ יש לשרים שעה לפני ישיבת הממשלה? ואם כבר יש אחד כזה, והשרים באמת רוצים לקדם את הפרטת הדואר (וכתוצאה מכך גם את הבראתו), ניתן היה לכנס את ועדת השרים אתמול מיד לאחר סיום ישיבת הממשלה.

ההערכה היא שהדחייה קשורה במאבקים של החברה. כל דחייה באישור של ועדת השרים להפרטת החברה פוגעת בהפרטה כולה ומעכבת אותה.

בשבוע שעבר טען קרעי בוועדת הכלכלה כי "שר התקשורת הוא השר האחראי על החברה, לפני הפרטתה, במהלך ההפרטה וגם לאחריה. אילולא תקעתם מקלות בגלגלי תהליך השימוע במשך כמה חודשים, היינו יכולים כבר להיות בעיצומו של תהליך ההפרטה, לשביעות רצון כל הצדדים".

3. הפעלת צו האינטרסים

ועדת השרים להפרטה אמורה הייתה לאשר אתמול את צו האינטרסים החיוניים של הדואר, שהוא מסמך משפטי המבטיח את פעילות הדואר ואת חובות הרוכשים של החברה לאחר ההפרטה.

מדובר בצו שקובע, למשל, במקרה שהמדינה מפריטה שירותים חיוניים כמו דואר, נמלים, או תעופה שבמסגרתו היא מחייבת את הרוכשים האסטרטגיים לספק שירותים לציבור בכל מצב, כדי שלא יהיה מצב שיסגרו פעילויות מסוימות (כמו שירותי תשלום קצבאות בבנק הדואר, דואר בכלל או דואר לפריפריה).

קרעי הגיש בסוף השבוע הסתייגויות רבות לצו האינטרסים החיוניים. במשרד האוצר וברשות החברות אומרים שכל הסתייגויותיו הקשורות בסמכויות המשרדים התקבלו. בשני הגופים תמימי דעות שלאחר הפרטה הסמכות על צו האינטרסים תעבור אל שאר התקשורת. במקביל קרעי פנה בעניין למשרד המשפטים.

4. אי־מתן אישורים של קרעי לדואר להשלמת הסכם ההבראה

כבר שלושה חודשים שקרעי מונע מחברת הדואר אישורים שיאפשרו לה להשלים את הסכם ההבראה מול המדינה. האישורים נדרשים כדי להעביר לבעלות המדינה נכסים שהחברה מכרה למדינה במסגרת הסכם ההבראה שנחתם לפני חצי שנה. הנכס המרכזי הוא בניין ההנהלה הראשי לשעבר בכניסה לירושלים.

האישורים נדרשים כדי שהחברה תוכל גם לפנות אל הבנקים בבקשה להגדיל את קווי האשראי שלה. אבל קרעי מסרב לחתום, למרות חוות דעת חד־משמעיות של כל גורמי המקצוע.

גורמים ממשלתיים הגדירו את התנהלותו של קרעי כפוגעת בחברה וככזו שעלולה להכניס אותה שוב למצב של סחרור.

צריך לזכור: קרעי איננו הבעלים של חברת הדואר. כשר התקשורת הוא משמש, בנוסף להיותו רגולטור על פעילותה, גם כנאמן הציבור והאינטרס הציבורי בחברה.

5. אישור צו האינטרסים בוועדת הכספים

לאחר שוועדת השרים להפרטה תאשר את ההפרטה ואת "צו האינטרסים החיוניים" יידרש אישור של ועדת הכספים של הכנסת. במשרדי הממשלה חוששים שיו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) עלול להערים קשיים, לאחר שבעבר התלונן על סגירת סניף דואר בעירו בני ברק.

6. סגירת סניפים באישור קרעי

בשבוע שעבר הודיע קרעי בוועדת הכלכלה כי יפעל לכך שכל סגירת סניף תהיה באישורו. בוועדת הכלכלה אמר: "אנחנו נאבקים לא לפגוע בחלשים. ביקשתי מהמנכ"ל שיתקן את הרישיון כך שסגירת סניפים תהיה באישור השר".

קרעי הוסיף כי הוא תומך בהפרטה, אך אמר כי סגירת הסניפים לא צריכה לפגוע באוכלוסיות חלשות וצריכה לאפשר שירות חלופי. קבלת אישורו של שר התקשורת לסגירת סניפים עלולה להרתיע משקיעים אסטרטגים בחברה.