יום לאחר שהצטרפה לנאט"ו: פינלנד רוכשת מרפאל את מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד"

יממה בלבד לאחר שהפכה לחברה ה-31 בברית נאט"ו הודיע משרד ההגנה של פינלנד על החלטתו להצטייד במערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" של רפאל. העסקה המתגבשת צפויה להיות בהיקף של כ-350 מיליון דולר, וייתכן שבשלב מאוחר יותר תתבצע עסקת המשך להצטיידות נוספת של פינלנד בעוד סוללות וטילי יירוט בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים.

התממשות העסקה צפויה להוות ציון דרך משמעותי עבור רפאל, שנמצאת בבעלות ממשלתית מלאה שכן מדובר בפעם הראשונה שהיא מייצאת את מערכת היירוט המתקדמת.

"קלע דוד" (שמוכרת גם בשם "שרביט קסמים") מיועדת ליירוט רקטות, טילים בליסטיים, טילי שיוט, מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים לטווח בינוני וארוך. היא הוכנסה לשימוש מבצעי במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר ב-2016 ופועלת לצד מערכת ההגנה "כיפת ברזל", שגם היא פותחה בידי רפאל, וטילי החץ של התעשייה האווירית.

ביצוע העסקה עם פינלנד יהיה טעון אישור של ארה"ב, שכן מדובר במערכת שפותחה בהתבסס על תקציב אמריקאי ובשותפות עם רית'און. לפני כעשור, בטרם המערכת הוכנסה לשימוש מבצעי, התעניינה פולין ברכישתה במסגרת עסקת ענק של כמה מיליארדי דולרים, וזאת על רקע המתיחויות בינה לבין רוסיה. גורמים ישראלים טענו בעבר כי העסקה לא יצאה לפועל בשל לחץ שהפעיל הממשל האמריקאי על פולין כדי שתרכוש מערכות הגנה מתוצרת ארה"ב.

בימים אלה ישראל וגרמניה מקיימות מו"מ מתקדם לקראת חתימה על עסקת טילי הגנה מסוג חץ 3 של התעשייה האווירית, וזאת בהיקף של יותר מ-3 מיליארד יורו. גם טילים אלה פותחו בסיוע אמריקאי נרחב ובמעורבות חברת בואינג, ולפיכך ביצועה מותנה בהסכמת הממשל. בשבועות האחרונים הממשל האמריקאי התיר לשתי המדינות לקיים מו"מ מפורט לקראת העסקה, אך חתימה עליה תהיה טעונה אישור סופי שלו.

בימים האחרונים הביעו גורמים ישראלים חשש כבד כי היחסים העכורים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן על רקע ההפיכה המשטרית בישראל יסכנו את עסקת טילי החץ 3, שאם תתממש תהיה העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה.

מוקדם יותר השבוע דיווחה אלביט מערכות על עסקה בהיקף של כ-280 מיליון דולר למכירת מערכות חימוש מדויקות ומערכות הגנה אלקטרונית למדינה באירופה. זאת לאחר שבינואר היא סיכמה עם צבא דנמרק על מכירת רקטות מדויקות ותותחים בסכום של כ-260 מיליון דולר. זאת בין השאר על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שהובילה להגדלה משמעותית בהוצאה הביטחונית של מדינות באירופה.