איך ריטואלים יכולים לעזור לסטארטאפ שלך להצליח?

כבנקאי השקעות עבדתי עם לא מעט חברות סטארטאפ שהנפיקו או מכרו את החברה - מה שנקרא בשפת העם ״עשו אקזיט״. רובנו נוהגים לחשוב שמה שהופך חברה למוצלחת זה טכנולוגיה מהפכנית או מערך שיווק מתוחכם, וכך גם אני חשבתי בזמנו. רק כשהקמתי יחד עם השותף שלי, דומיניק, את ACT House, סטארטאפ חברתי שהקים רשת של מתחמי מגורים משותפים ליזמים אפרו אמריקאיים והיספניים, הבנתי את החשיבות של האנשים בארגון ובפרט כיצד התרבות הארגונית יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.

ההבנה הזו הובילה אותי למסע ארוך של מחקר על צוותים, הריטואלים שלהם, ואיך הם משפיעים על ההצלחה או כישלון של הארגון. כחלק מהמסע, חקרתי מאות חברות, ביניהן Google, Amazon, Ramp, ועוד, במטרה להבין מה הסוד שלהן.

למה אנחנו צריכים ריטואלים?

בעולם הסטארטאפים אנחנו מדברים המון על תרבות ארגונית. אבל מה זה בעצם? אם תנסו לרגע לדמיין תרבות ארגונית ככל הנראה תדמיינו איזשהו אוסף של ריטואלים.

ריטואלים משקפים באופן הטהור ביותר את התרבות הארגונית בחברה. אם נעצור לרגע ונבחן אותם לעומק, הם יכולים לספר לנו המון על ההוויה בארגון ועל האופן שבו העבודה מתנהלת שם. לדוגמה, ב Coda, סטארט אפ שפיתח כלי עבודה שיתופי וגייס מעל 240 מיליון דולר, ישנו ריטואל בשם Dori שמאפשר לכל אחת בארגון להשפיע על אילו נושאים ידונו בפגישה בלי קשר למיקום ההיררכי שלה בארגון. בבחינה קצת יותר מעמיקה ניתן להבחין בחשיבות של התקשורת הפתוחה, החופש להבעת דעה, וקבלת ההחלטות השוויונית בחברה.

הריטואלים שאנחנו בוחרים לאמץ כארגון הם בעלי השפעה מכרעת על סוגי האנשים שאנחנו מושכים, ההתנהגויות שאנחנו מעודדים, והערכים שאנחנו מקדמים.

סוד כוחם של ריטואלים

לא מזמן נתקלתי בציטוט של בינג גורדון, חבר דירקטוריון באמזון ובזינגה, ולשעבר מנכ"ל יצרנית משחקי המחשב אלקטרוניק ארטס (EA), שקבע שלושה כללי מפתח למה שהוא מכנה ״Golden Rituals״:

1. יש להם שם.

2. כל עובדי החברה מכירים אותם בתום השבוע הראשון שלהם בעבודה.

3. הם מאורגנים ומסודרים לפי תבנית מוגדרת מראש.

אם נתבונן בחברות המובילות בעולם דרך שלושת הכללים הללו, נוכל לזהות בקלות אילו ערכים הן מקדשות. כך לדוגמא, באמזון ישנו ריטואל ה 6-pager וחוק שתי הפיצות (שקובע כי מספר האנשים בצוות צריך להיות כך ששני מגשי פיצות יספיקו כדי להאכיל את כולם). בגוגל ישנם ה OKRs, בסיילספורס יש את מסמך ה- V2MOM

(Vision, Values, Methods, Obstacles, and Measures) שעוזר להם לקבל החלטות, והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.

הכללים האלו גרמו לי לחשוב על הזמן שלי ב ACT House. אז עוד לא קראנו לזה ריטואלים, אבל היו לנו מספר חוקים לא כתובים ששיקפו את השקפת העולם שלנו:

1. קודם כל בואו נצייר: לפני שקופצים ישר לשלב הביצוע, כל רעיון מתחיל בשרטוט סקיצה פשוטה. הדגש על הפן הויזואלי עזר לנו לפרק מושגים מורכבים, עודד יצירתיות של חברי הצוות, והבטיח שכולנו על אותו גל מבחינה רעיונית.

2. והרי התחזית: במקום לחכות ליום שני (תחילת השבוע בארה״ב), היה על כל חברת צוות להקדיש שעה ביום שישי לתכנון השבוע הקרוב. כך ווידאנו שכולן עובדות על הדברים הכי חשובים ושיש תיאום ציפיות בין כל הגורמים. ביום שני, כולם הגיעו חדורי מוטיביציה ומפוקסים על המשימות שלהם.

3. רביעי ללא פגישות: רובנו, אם לא כולנו, חווים איזושהי נפילת מתח בעבודה לקראת אמצע השבוע. כדי להתמודד עם התופעה הזאת, החלטנו על נוהל "רביעי ללא פגישות". כך הפך יום רביעי לסוג של ״מקלט״ שאיפשר לעבוד בלי הפרעות, נתן מקום לחשיבה מעמיקה ועזר לכולן למקסם את התפוקה האישית.

בטרוליון, החברה שבה אני עובד כיום כמנהל מוצר, ריטואלים הם בעלי חשיבות עליונה. הריטואל המועדף עליי הוא מה שאנחנו מכנים "Weekly Huddle" - זמן חודשי שבו עובדים משלבים את הסיפור האישי שלהם יחד עם הישגים מקצועיים. דרך הריטואל הזה זכיתי להכיר רבדים חדשים ולהעמיק את הקשר שלי עם חברותיי לצוותים השונים מה שללא ספק שיפר את העבודה שלנו כצוות.

למקומות, היכון, צא

אז מאיפה מתחילים? אם אתן מעוניינות למפות את הריטואלים הקיימים בארגון שלכן או שאתם חושבים שהגיע הזמן להכניס ריטואלים חדשים, אפשר להשתמש בחמש הקטגוריות הבאות שפיתח שישיר מהנטרה, המייסד של Coda, כדי למפות את הריטואלים המתאימים ביותר לצרכים שלכם:

1. אסטרטגיה ותכנון: כיצד אתם מנהלים את תהליכי האסטרטגיה והתכנון שלכם.

2. קצב העבודה ופגישות: כיצד אתם פועלים כצוות על בסיס יומי ושבועי.

3. תקשורת: הקווים המנחים והאמצעים לתקשורת בין חברי הצוות והעברת מידע.

4. פיתוח צוות: העקרונות והנהלים הנוגעים לאופן שבו אנו בונים, מטפחים ומדריכים את הצוותים שלנו להצלחה.

5. פרודוקטיביות אישית: טקטיקות והרגלים המסייעים לאנשים לנהל את המשימות, הזמן, והעדיפויות שלהם בצורה יעילה.

חשוב גם לזכור להתאים את הריטואל לשלב שבו החברה נמצאת. משהו שעובד בגוגל לא בהכרח יעבוד בסטארטאפ של 50 אנשים ולכן יש לבצע אדפטציות מתאימות.

זאת ההזדמנות שלכם

במציאות המורכבת של היום והאתגרים העסקיים שהיא יוצרת, חשוב לזכור שהתרבות הארגונית והריטואלים המשותפים לא רק מספקים יציבות ואחדות, אלא גם מסייעים לחברות להמשיך קדימה ועוזרים לנו להפוך קשיים להזדמנויות לצמיחה, חדשנות ושיתוף פעולה טוב יותר. ורגע לפני סיום, הנה עוד כמה דוגמאות לריטואלים מהחברות המובילות בעולם שאני מקווה שיעניקו לכם.ן השראה:

1. Ramp – הדבר הכי חשוב בחברת Ramp הוא Velocity (מהירות). עקב כך, כל אפיון, עיצוב, החלטה, וסטטוס מתפרסמים בערוצי Slack יעודיים לפרויקט, וכל אחד בחברה יכול לקרוא ולהביע את דעתו. בדרך זו הם מורידים את צווארי הבקבוק ומבטיחים שפרויקטים ימשיכו לנוע קדימה.

עידו דוד | צילום: Trullion

2. Miro - איכות המוצר של חברת Miro לא תמיד תאמה את הסטנדרטים שלהם, והיה עליהם למצוא דרך לסייע לצוותים לפתח תובנה של מה נכון וטוב עבור החברה. לאחר כמה ניסויים, צוות העיצוב של Miro ייסד את מסורת את 'סקירות העיצוב החודשיות'. מדי חודש עובדי החברה בודקים את כל מה ששוחרר ומחליטים האם הוא היה איכותי דיו או לא. ריטואל זה ממחיש את חשיבות איכות המוצר ב Miro.

3. Hubspot - לעתים קרובות צוותים מפרשים באופן שגוי את המשוב של הממונים עליהם, ולכן Hubspot פיתחה מערכת למתן משובים בשם "Flashtags" - סדרה של האשטאגים, שנועדה לעזור למנהלים להעביר בצורה ברורה את סוג המשוב שלהם. למשל #suggestion (משמעותו "זה מה שהייתי עושה במקומך") לעומת #plea ("סמוך עליי בנושא").

אלו הינן רק דוגמאות בודדות מתוך רבים של ריטואלים בארגונים המסייעים בייעול תהליכי עבודה ותורמים לתרבות וזהות החברה. אם הנושא מעניין אותך, ניתן למצוא אותי בלינקדאין ואשמח לחלוק עוד תובנות.

מאת עידו דוד, מנהל מוצר בכיר בטרוליון

d&b – לדעת להחליט