אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האקדמיה מתעלמת ממי שיכול לפתור את משבר האקלים צילום: אינגה אבשלום שיליא

דעה

האקדמיה מתעלמת ממי שיכול לפתור את משבר האקלים

מהנדסים, שיכולים לתרום למחקר ופיתוח של פתרונות למשבר, מודרים מהקליקה האקדמית בישראל ומקבלים תקציבים זעומים

14.01.2022, 07:10 | שירה לב-עמי

חלק גדול מבאי ועידת האקלים האחרונה היו מנכ"לים של החברות הגדולות בתעשיות העיקריות של "הכלכלה הישנה": חברות אנרגיה, תעשיינים, חברות תחבורה ושילוח ובנקאים, שהבינו את הבשורה אשר טרם הגיעה לישראל: אנחנו בתחילתה של מהפכה תעשייתית חדשה. בדומה למהפכות התעשייתיות הראשונות, במסגרתן המצאת הקיטור, החשמל, פס הייצור התעשייתי ומנוע הבנזין עיצבו מחדש את העולם, המהפכה החדשה עוסקת גם היא בעולם הפיזי.

קראו עוד בכלכליסט:

ב-70 השנים האחרונות ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות היו בעולמות הווירטואליים והדיגיטליים – כולל מחשוב ואוטומציה של שנות ה-70, דרך האינטרנט בשנות ה-90, ועד עידן הענן, הדיגיטל, הדאטה והבינה המלאכותית של העשור האחרון. כעת נדמה כי הזרקור מופנה בחזרה לתעשיות המרכיבות את העולם הממשי בו אנו חיים. 

משבר האקלים נותן רוח גבית לפריחתן של תעשיות חדשנות עצומות באנרגיה, תחבורה, תעשיה, מזון, חקלאות, בנייה ועוד. התעשיות הללו משתנות במהירות בעקבות היעד החדש אליו התחייבו המדינות שלקחו חלק בוועדת האקלים: איפוס פליטות גזי חממה עד 2050. ההתחייבות הגדולה הזו מחייבת את האנושות לבנות מחדש את התשתיות שבנתה לאורך 200 שנה, והשעון להשגתה מתקתק לאחור – עליה לעשות זאת בתוך עשורים בודדים. 

הטכנולוגיה והחדשנות הן שעומדות בחזית המאמץ לפתח פתרונות שיאפשרו זאת, ובפרט – ההשקעות במחקר ופיתוח בסיסיים ויישומיים, אשר יהווה קרקע ללידת טכנולוגיות אקלים חדשניות. למרות זאת, בדיקת מצבו של המחקר האקדמי הישראלי בתחומים החיוניים להצלחה במהפכה התעשייתית החדשה מצביעה על מצב עגום ואף מדאיג. ניתוח חלקם של חוקרים ישראלים במענקי המחקר התחרותיים של האיחוד האירופי (ERC), מעלה כי טכנולוגיות האקלים, ברובן, נותרו מאחור. בתחום הגנטיקה זוכים חוקרים ישראלים לקבל 14.6% מכלל תקציבי המחקר שחולקו.  במדעי המחשב (11.3%) ובמתמטיקה (11.1%) ההצלחה המחקרית מרשימה. ואולם בבדיקת הקטגוריות הדרושות לפיתוח חדשנות אקלים, המצב כאמור, פחות מזהיר – בכימיה (6.91%), באקולוגיה וביולוגיה סביבתית (4.89%) ובמדעי כדור הארץ (5.07%). ובתחתית הרשימה, מבין כל הדיסציפלינות המחקריות כולן: הנדסת מוצרים ותהליכים (0.53%).



פאנלים סולאריים בערבה, צילום: רום כרמי פאנלים סולאריים בערבה | צילום: רום כרמי פאנלים סולאריים בערבה, צילום: רום כרמי


לאור הנתונים העגומים חשוב להדגיש – מהנדסים הם כוח אדם נחוץ והכרחי לפתרון כל האתגרים הטכנולוגיים הגדולים העומדים בינינו לבין פתרון למשבר האקלים. הם אלו שאמונים על מחקר התהליכים ופיתוח טכנולוגיות ופתרונות בעולמות המהווים איום על הסביבה שלנו, כמו פיתוח תהליכי אופטימיזציה של הפקת אנרגיה מפאנלים סולאריים, תכנון פתרונות יעילים לאגירת אנרגיה, עיצוב תהליכי כלכלה מעגלית לשימוש חוזר בחומרים, פיתוח תאי דלק מימן לתובלה ימית, הנדסת חומרי קירור ובניה מאופסי-פליטות ועוד ועוד.

מדוע נשאר המחקר ההנדסי הישראלי מאחור?

האקדמיה הישראלית נוטה לתפוס את ההנדסה כנטע זר, הנמצא במקום לא ברור בין המחקר הבסיסי ליישום התעשייתי. הקרן הישראלית למדע תומכת במחקרים המיועדים להבין את פעולתו של מנגנון חדש שטרם נחקר, ולא במחקר ופיתוח המיועדים לשפר מנגנונים מוכרים ולהפוך אותם לישימים. כתבי העת ההנדסיים אינם מוכרים כפרסומים ברמה הנדרשת לקבלת משרה באוניברסיטאות הישראליות, ולמעשה קיימת אפליה מובנית כנגד חוקרים במקצועות ההנדסה, הדוחפת אותם לתעשייה. 

מרבית המהנדסים עצמם, בוחרים בלימודי ההנדסה כמסלול הכשרה מקצועית, אשר מחליף לעתים את מסלולי ההנדסאים מן העבר, ומזדרזים בסיומו לצאת אל התעשייה. כך, במשך שנים הודרו המהנדסים מן הקליקה האקדמית, ונוצר מצב בו מכוני המחקר משוועים לחוקרים-מהנדסים אשר יירתמו לפיצוח האתגרים הרבים בהנדסת חומרים, הנדסת מזון, הנדסה תעשייתית וכן הלאה.  

המהפכה התעשייתית החדשה, אשר תעצב מחדש את הכלכלה העולמית, מייצגת פוטנציאל עבור המשק הישראלי לצמוח ולשגשג בתחומים חדשים. אך ללא מחקר ופיתוח פורצי דרך בתחומים הפיזיים נפספס את ההזדמנות. ישראל יכולה ליצור את שינוי הכיוון הנדרש באקדמיה. עכשיו זה הזמן.

שירה לב-עמי היא מומחית לטכנולוגיית שימור סביבה ואקלים ובעלת ניסיון בהובלת תהליכי שינוי מורכבים וחוצי משרדים במשרדי ממשלה ובמגזר הציבורי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות