מייסד מובילאיי: "אני מתבייש שלא ידעתי קודם עד כמה עמוקה בעיית האקלים"

זיו אבירם, ממייסדי מובילאי. הקמת השבוע יחד עם נשיא ארה״ב לשעבר ביל קלינטון קרן אקלים חדשה בשם EcoBridge. זאת בחירה מעניינת, לאור הקריירה היזמית שלך. למה דווקא אקלים־טק?

״לפני ארבע שנים הקמתי את קרן אבירם. בכל שנה אנחנו עושים תחרות בין סטארט־אפים שעושים טוב לאנושות, במזרח התיכון ובאפריקה. לא מעט מהסטארט־אפים שמגיעים אלינו עוסקים באקלים. ככל שאני נובר בנושא הזה, אני נדהם לראות את גודל המשבר בדורנו. אני מסתכל על הנתונים המפחידים שמתפרסמים: מיליונים רבים עלולים להיאלץ לנטוש את ביתם אם לא נעשה משהו, כשאזורים יהפכו לא ראויים למחיה בשל החום הכבד או בשל עליית גובה פני הים ועוד. לא ברור לי איך לא כולם מבינים שאנחנו עומדים בפני הבעיה הגדולה ביותר והאקוטית ביותר שהאנושות אי פעם עמדה בפניה. אנחנו מדברים על קטסטרופה. אתה נחשף, לומד וחופר בזה. באיזשהו שלב אמרתי: אני אפילו מתבייש שלא ידעתי קודם עד כמה עמוקה הבעיה. הבנתי שאני חייב לעשות משהו״.

ואיך התובנות האלו התכנסו לרעיון של הקמת הקרן?

״החברות עם משפחת קלינטון עזרה לי מאוד לגבש את הרעיון. יש לנו שפה משותפת ורעיונות דומים. הם רואים באקלים כאחד הנושאים החשובים ביותר. אני יודע לגייס כסף, ולעשות סקייל־אפ (התרחבות וגדילה של הפעילות — ש”א) לחברות בקנה מידה גלובלי. אז התחלנו לפני כשנה להקים את הקרן. קלינטון בבורד, ומאוד מעורב ודוחף. השותפים האחרים, איתי למברגר ורוברט סיטרון, הם מתחום הקרנות. אני מקווה שזה ייתן למשקיעים ביטחון לגבי זה שנעשה את הדברים בצורה אחראית וטובה.

״אנחנו נגייס לקרן בין מיליארד ל־2 מיליארד דולר, והיא תשקיע בחברות בוגרות יחסית שיש להן בעיית סקיילינג. הכוונה שלי עכשיו היא להשקיע בטכנולוגיות שיזיזו את המחט בתחום. זה מה שאנחנו אוכלים, מה שאנחנו מגדלים, אנרגיה ירוקה, דיג יתר, דישון יתר, כריתת עצים, פלסטיק. כשאתה נוגע בכל דבר, הוא נוגע בבעיית האקלים. עדיין לא הגדרנו את התחומים, זה כל כך רחב. אתה לא יכול להיות מומחה בהכל. נתמקד כנראה בשניים־שלושה תחומים ונחפש בהם סטארט־אפים. נבדוק מי החברות הבוגרות בתחום והאם הן מציעות תשואות דומות למה שמשקיע אחר מצפה לראות בתחום שלו. מבחינתי זו פילנתרופיה, אבל משקיעים רוצים החזר השקעה, ויש מספיק חברות שיכולות לענות לקריטריון הזה״.

החזר השקעה יכול לקחת זמן. תחום האקלים־טק עדיין נחשב לקטן והוא מוטה מו”פ באופן מובהק. למשקיעים קשה להשקיע בפיתוח שיכול לקחת עשור ויותר ובסוף אולי לא להצליח. אתה סומך על זה שלמשקיעים תהיה הסבלנות הנדרשת?

״אנחנו נוברים בזה הרבה זמן. הרבה קרנות טובות, שיודעות להתנהל, מגיעות באקלים־טק לתשואות דומות לתחומים אחרים. מה שיכתיב את התחומים שבהם נשקיע, זה איפה יש מספיק חברות שזקוקות לעזרה בסקיילינג ולכסף הגדול בשביל לגדול, ואיפה שיש סיכוי לתוצאות מהירות. אנחנו צריכים לדאוג שהקרן תהיה רווחית. אני הולך להשקיע את כל מרצי והאנרגיה שלי כדי שזה יצליח״.

למרות המשבר הכלכלי העולמי, תחום האקלים־טק הצליח להמשיך לגדול בשנה שעברה. סכום הנכסים המנוהלים על ידי קרנות בתחום הוכפל מ־30 מיליארד דולר ב־2021 לכ־64 מיליארד דולר ב־2022. אתה חושב שיותר משקיעים מפסיקים לפחד מהשקעות גדולות בתחום, למרות הסיכון הרב?

״לפני שרתמנו את הסוסים לעגלה, בדקנו שהעגלה אמיתית. כמות ההשקעות בתחום האקלים עולה ובחנו הרבה השקעות. הרבה כסף הלך לקרנות שמשקיעות 20% בנושא אקלים. זה שוק חדש, והאתגר הוא למצוא את החברות הנכונות שיכולות להראות תוצאות בזמנים סבירים. את מובילאיי גידלנו 20 שנה. אין לנו 20 שנה, בעוד שני עשורים תהיה כאן קטסטרופה. צריך להוביל כסף גדול לתחום הזה. בינתיים, אני מקבל תגובות מדהימות. משקיעים מדברים על זה שזה הדבר האקוטי ביותר״.

איך המשבר הנוכחי בהייטק משפיע או ישפיע על היכולת לפתח טכנולוגיות או להשקיע באקלים־טק?

״כל משבר הוא לא טוב לסטארט־אפים או לחברות חדשות. זה קצת איפס את הטירוף שהיה קודם, לפני זה היתה אנומליה. בקריירה שלי חוויתי כבר ארבעה משברים פיננסיים. זו לא הסביבה והאווירה הכי טובה, אבל בהייפ מטורף כמו קודם היה כסף זול שהשקיע בחברות לא ראויות ובשוויים לא אמיתיים. עדיין יש כסף שמחפש השקעה, משקיעים מחפשים חברות שיצליחו. משברים בעידן המודרני גם הפכו להיות קצרים יותר. גם המשבר הזה יהיה קצר יותר, וגם יש בו הזדמנויות. אנחנו נמצא אותן. יש חברות שהשוויים שלהן נמוכים יותר, אבל הטכנולוגיה אמיתית ופורצת דרך ואפשר לעזור להן עכשיו״.

שמה של ישראל הולך לפניה בתחומים כמו סייבר שמרכזיים בצה״ל. אקלים זה לא אחד התחומים האלה. יש לנו יכולת לייצר אקוסיסטם שיתחרה בעולם?

״ישראל זה האב להייטק בצורה מטורפת, לא רואים את זה בעולם. בישראל יש מוחות, תרבות, אנרגיה ויוזמה. יש אצלנו חוצפה ישראלית וחוסר פחד להיכשל ולנסות שוב. רק צריך ליצור את המוטיבציה. אין את זה בהרבה מקומות. לא סתם יש בישראל כל כך הרבה סטארט־אפים. הקרן שהקמנו היא גלובלית, אבל החלום שלי הוא שהבשורה של פתרונות מהפכניים תגיע מישראל. ישראל היא הבית שלי, ואנחנו נחפש בה חברות. אם יזמים ומשקיעים ייתנו דוגמה ויגידו ‘אנחנו משקיעים’, יהיו יותר ויותר חברות. צריך להתחיל מאיפשהו. אני מקווה שההשקעה המהותית שלי בתחום תביא גם אחרים. כשהקמנו את מובילאיי, היו אפס חברות בתחום הרכב בישראל. היום יש 2,000. אפשר להזיז, אפשר להניע.

״זאת רק נקודה אחת. אני מסתכל על פתרונות הוליסטיים. בקרן החדשה אנחנו נשקיע בחברות בוגרות, אבל קרן אבירם משקיעה גם בדור הצעיר, דור העתיד של הסטארט־אפים. לקחנו אחריות על נושא הקיימות באוניברסיטת רייכמן. דיברתי עם סטודנטים שמגיעים לרייכמן ומתלבטים מה לעשות. סיפרתי להם על בעיית האקלים והם אמרו לי: ‘אנחנו הולכים למסלול של קיימות’. זה תהליך. צריך להתחיל אותו״.

מדינות בארה״ב ובאירופה משקיעות כעת הון רב בפתרונות אקלים. ישראל — בקושי. אקוסיסטם יכול לצמוח בתחום שהמדינה כמעט נעדרת ממנו?

״אקלים זה דבר רחב. יש תחומים שיתפתחו אחרי השקעות גדולות של ממשלות. יש תחומים שכבר עומדים בזכות עצמם. אם מדינות לא יירתמו וישקיעו תקציבים כדי להניע תהליכים גדולים כמו אנרגיה ירוקה, זה לא יזוז. צריך קואליציה של המון גופים. ממשלות, רגולטורים, מדענים, הקהילה העסקית והמדיה כדי לרתום את דעת הקהל ולתת פוש לממשלות. אם זאת תהיה אג׳נדה שהרוב יתמוך בה, נלך קדימה. גם פעולה כמו שלי גורמת לאנשים לומר: ׳רגע, אולי גם אנחנו צריכים לפעול׳״.

בינתיים, אנחנו רואים שהפוליטיקאים בעולם לא מצליחים להצמיד את המילים למעשים ולחתוך את פליטות גזי החממה בהיקף הנדרש כדי לבלום את עליית הטמפרטורה בטווח המעלה וחצי־שתיים.

״העולם והפוליטיקאים עושים יותר הצגות ופחות מעשים. המדינות לא עמדו בשום התחייבות שהציגו בהסכמי האקלים בפריז או בגלזגו. כמובן שיש כאן גם לובינג של חברות שנהנות מזיהום. המזהמים הגדולים מעוורים אותנו מפני הבעיה האמיתית. אני רואה שאלו שאמרו לפני 30 שנה שעישון לא מזיק, עכשיו אומרים שאין בעיה אקלימית. אבל כשהציבור ייכנס לזה וידרוש, יתחילו להבין שזה לא משחק. צריך לחזק את המודעות שלנו כצרכנים לנזק לסביבה, לסמן מוצרים כך שיהיה ברור כמה כל מוצר תורם לזיהום״.

מה הציפיות שלך מממשלת ישראל?

״אני מאוד אשמח שממשלת ישראל, שזה הבית שלי, תראה בזה אג׳נדה רחבה יותר ממה שהיא רואה היום. אני רוצה שכל מדינה תעשה את זה. במובילאיי לא נעזרנו בסיוע ממשלתי. ממשלות צריכות לא להפריע, כל עוד האקוסיסטם עצמו מעודד יזמות״.

יש לא מעט קרנות שמדברות על אקלים־טק, אבל עושות גרינווש. חלקן גם מגייסות כספים מחברות נפט, אף שהחברות האלו הן האחראיות הראשיות לפליטות גזי החממה, ועסקו שנים ארוכות בהטלת ספק בדעת הקהל, בהכחשת הידע המדעי ובבלימת הפתרונות, באמצעות השקעה של ממון רב. תגייסו כסף מחברות מזהמות?

״אני רוצה לנצל את הגרינווש לטובת העניין. אם אתה אומר לחברות מזהמות ׳תשקיעו בחברות שמסייעות לפתרון׳, אז זה גרינווש מבחינתן אבל הן הזרימו כסף. ברור שיש לוביסטים, מלחמה על דעת הקהל ועוד. אבל כבר אי אפשר לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח. מזג האוויר עוזר לנו להבין את זה; הוא ילך ויהיה יותר משוגע ויותר רע. אנשים נהרגים מהמצב הזה, וזה יעזור להסביר את מלוא המצב של שינויי האקלים. אני בהחלט אלך לגייס כסף מחברות נפט. המזהמים הגדולים הם היעד הראשון שלי״.

תטוס השנה לוועידת האקלים העולמית? יש ביקורת עזה על כך שהוועידות האלו הן מעין פסטיבל שמאפשר לפוליטיקאים לקבל הכרה אף על פי שהם לא פועלים. השנה נשיא הוועידה הוא יו״ר חברת הנפט הלאומית של המארחת דובאי.

״בוודאי. אנחנו מתכננים להגיע לשם עם משלחת גדולה. הוזמנתי תחת ארבע משלחות לכנס. אנחנו נהיה שם, ננסה להשמיע, לשמוע ולהיפגש. זה הפך להיות לנושא המרכזי שלי ורוב מרצי יושקע בזה. זאת ההשתתפות הראשונה שלי בוועידת האקלים. צריך לדבר ולהגביר את המודעות. בסוף זה חודר ומשפיע. מה האלטרנטיבה? לא לעשות כלום כי מישהו לא פועל? אני לא רואה שום דרך אחרת״.

אקלים־טק

חידושים טכנולוגיים ממלאים תפקיד משמעותי באתגר הגלובלי של התמודדות עם שינויי האקלים. אקלים־טק היא קטגוריה כוללת המתייחסת לטכנולוגיות המובילות להפחתה בפליטות גזי החממה או מסייעות להתמודדות עם אתגרי האקלים השונים, בתחומים כמו אנרגיה, פודטק, חיזוי אירועי מזג אוויר, קיבוע פחמן, חשמול תחבורה ועוד

זיו אבירם (64)

גר בתל אביב, אלמן, אב לארבעה

• מייסד־שותף ויו״ר קרן האקלים אקו ברידג׳ ומייסד קרן אבירם. ממייסדי מובילאיי ואורקם

• השכלה: תואר מהנדס תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן־גוריון

• מייעץ, מלווה ומשקיע בעשרות סטארט־אפים בתחומי הרפואה, הרכב, הבינה המלאכותית ועוד