בג"ץ עשוי לעצור את המימון למשתמטים ולערער את הממשלה

ההחלטה הדרמטית ביותר שעשוי לתת בג"ץ בדיון ביום שני הבא (26.2) בנושא גיוס בחורי הישיבות כלל לא קשורה לגיוס. בג"ץ עשוי להוציא צו ביניים, כפי שעשה בעבר, שיקבע שאי אפשר לתקצב בחורי ישיבות שאין להם פטור משרות צבאי.

המשמעות היא נזק לתקציב הישיבות של כ־450 מיליון שקל בשנה ופגיעה קשה בישיבות הגדולות – ישיבות חרדיות לרווקים בגילאי צבא. בנושא הגיוס השאלה איננה האם בחורי הישיבות יגויסו בשבוע הבא. השאלה היא האם המשך הדיון המשפטי יהיה בשבועות הקרובים, מה שיעמיק את המשבר הפוליטי בנושא האפליה בין דם לדם או שההחלטה תידחה בחודשים לתקופה שבה לממשלה יהיה נוח יותר להעביר חוק השתמטות.

שש שנים עברו מאז פסלו שופטי בג"ץ ב־2017 את החוק האחרון שהסדיר את השתמטות בחורי הישיבות. מאז הם גילו סובלנות אינסופית ונתנו לכנסת אורכות של שש שנים להסדיר את ההשתמטות מחדש בחוק. בסוף יוני פקע המועד האחרון והיום אין שום בסיס חוקי להשתמטות. הממשלה החליטה ב־25 ביוני 2023 להורות לצה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות עד 31 במרץ 2024.

לא פחות מחמש עתירות אמורות להגיע לדיון בבג"ץ בעוד שבוע. שלוש עתירות מתוכן טוענות שהחלטת הממשלה להורות לצה"ל לא לקיים את החוק אינה חוקית ויש לגייס לאלתר את בחורי הישיבות. הגישו אותן תנועות המחאה אימהות בחזית ואחים לנשק והתנועה לאיכות השלטון. עוד שתיים, שהגישו התנועה הדמוקרטית האזרחית ופורום איילון לזכויות האדם, טוענות שהמשך התקצוב של תלמידי ישיבות שנושא הגיוס שלהם אינו מוסדר בלתי חוקי ומבקשות להפסיקו לאלתר.

ספק אם יש איזשהו נושא שהפיל או ערער כל כך הרבה ממשלות כמו השתמטות בחורי הישיבות. הוא בהחלט יכול להפיל גם את הממשלה הנוכחית. לכן אין דבר שהקואליציה רוצה בו יותר מאשר דחייה כמה שיותר ארוכה. זה בא לידי ביטוי בכך שהפרקליטות ביקשה לא פחות מחמש דחיות של הגשת התשובה לבג"ץ. אחרי הבקשה החמישית הורה ביום רביעי שעבר מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן לפרקליטות להודיע עד יום חמישי ב־14:00 "מתי יתקבלו החלטות הגורמים המוסמכים".

הפרקליטות לא קיימה את ההוראה ובמקום זה ענתה ש"השאלה המרכזית בענייננו היא מה יהיה ההסדר הנורמטיבי שיחול על הסוגיה שבנדון, לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה ב־31.3.2024, סוגייה שעל רגישותה ומורכבותה אין צורך להכביר מילים, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית".

לטענת הפרקליטות, "לפי הנמסר ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון, שאלה זו מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על ידי הגורמים המוסמכים. בשים לב לאופיו של השיח, נכון לשעת כתיבת שורות אלה, לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה".

פוגלמן בתגובה נענה חלקית לבקשת הדחייה החמישית של המדינה והאריך את המועד להגשת תגובת המדינה עד מחר ב־9:00 בבוקר. אבל הוא ללא ספק דחה את ניסיון הפרקליטות לטעון שאינה יכולה להשיב לעתירה. עו"ד דפנה הולץ לכנר המייצגת את תנועת אימהות בחזית טוענת שעמדת הפרקליטות היא הטעיה. "העתירה לא עוסקת במצב הנורמטיבי אחרי ה־31.3 אלא בשאלה למה המדינה נתנה ביוני הוראה שסותרת את החוק. אנחנו דורשים את ביטול החלטת הממשלה מ־25.6". "המטרה של מדינה היא שלא לקיים דיון", משוכנע עו"ד טומי מנור המייצג את אחים לנשק, "כולנו נתנגד לדחייה". "מבחינת הממשלה", אומרת הולץ לכנר, "אפשר לדחות עד אין סוף ואז יאריכו לקראת מרץ את ההחלטה לא לגייס את תלמידי הישיבות".

גם אם הדיון יתקיים לא יינתן במקום פסק דין שיורה על ביטול הוראת הממשלה או על גיוס בחורי הישיבות, גם כי פסקי דין אינם ניתנים בדיונים וגם כי מדובר בדיון ראשוני. ההרכב הבכיר מאוד שכולל מלבד פוגלמן גם את השופטים יצחק עמית ונועם סולברג, יכול להחליט על דחיית העתירות, מה שנראה מאוד לא סביר, או על הוצאת צו על תנאי שמורה לממשלה לנמק מדוע לא תבוטל ההחלטה שלה. במקביל הוא יכול להחליט גם על הרחבת ההרכב ובכך להביע הכרה במרכזיות של המחלוקת בשיח הציבורי.

השאלה היא כמה זמן הם יתנו לממשלה. האם לאור האפליה הזועקת בין לדם בעיצומה של המלחמה והסחבת המכוונת של הממשלה הם יתנו לה כמה שבועות או שיתנו לה אורכה של כמה חודשים. במקרה של הליכה לבחירות הנושא ממילא ייכנס להקפאה ויחכה להסכמים הקואליציוניים שבהם הקואליציה הבאה, לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, תחפש את הדרך העדכנית להיכנע לדרישות החרדים.

זה נכון שלבג"ץ אין באמת כוח לגייס את החרדים. עמדת החרדים בנושא ההשתמטות היא שאם יוצאו צווי גיוס ישיבות שלמות ילכו לכלא. למדינה דמוקרטית קשה מאוד לכפות גיוס חובה על ציבור שלם שמשתמט באופן מאורגן. אלא שלחרדים מאוד לא נוח עם המצב שבו אין בסיס חוקי להשתמטות ולאפליה בין דם לדם. זאת, ביחוד בימים אלה כשהטענה שאצלם אף פעם לא שומעים ש"הותר לפרסום", נשמעת יותר ויותר. לכן ככל שבג"ץ יפעיל יותר לחץ וייצור לוח זמנים הדוק יותר, יגברו הסיכויים שהרבנים והפוליטיקאים החרדים יסכימו להסדרים שיגבירו משמעותית את כמות המשרתים. תזכורת: אם ב־2015 כבר נרשמו 2,150 מתגייסים הרי שבארבע השנים האחרונות המספר צנח ל־1,200 בלבד שהם 10% מהמחזור. מכיוון שהמחזור גדל ב־4% מדי שנה מדובר לא בדריכה במקום אלא בנסיגה.

על רקע זה שתי העתירות שיש סיכוי שיערערו מיידית את הקואליציה הן דווקא אלה בנושא המימון. העתירות של התנועה הדמוקרטית האזרחית ופורום איילון לזכויות האדם טוענות שעל פי הקריטריונים לתקצוב תלמידי הישיבות לא ניתן להעביר מימון לתלמיד שאין לו פטור מלא משירות צבאי (מסיבות בריאות, בריאות הנפש או גיל) או דחיית שירות.

במאי האחרון עמד מספר תלמידי הישיבות בהסדר דחיית השירות על 63 אלף. מכיוון שהחל מ־1.7.2023 צה"ל אינו יכול לתת דחיות שירות הם נותרו ללא מעמד חוקי. ההנחה שכ־20 אלף מתוכם הם אברכים ו־43 אלף תלמידי ישיבות גדולות. לכן מדובר באובדן תקציב של 20 מיליון שקל לחודש לישיבות הגדולות ושל 17 מיליון שקל לחודש לכוללי האברכים. במונחים שנתיים מדובר בתקציב של כ־450 מיליון שקל שהם יותר מרבע מתקציב הישיבות שעומד על 1.7 מיליארד שקלים.

עו"ד גלעד ברנע שמייצג את התנועה הדמוקרטית האזרחית מסביר שהסיבה שיש סיכוי סביר שבג"ץ יוציא צו ביניים לעצירת ההקצבות היא שזה בדיוק מה שעשה ב־2014 במצב דומה הרכב של תשעה שופטי בג"ץ בראשות הנשיא אז אשר גרוניס. את העתירה הגיש אז ברנע בשם עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל וגורמים נוספים. ההקצבות למי שאין להם דחיית שירות נעצרו אז לזמן קצר עד להעברת חוק השתמטות חדש על ידי ממשלת נתניהו-לפיד-בנט.

ההבדל הגדול הוא שכרגע אם בג"ץ יעצור את המימון קשה לראות איך הוא מתחדש בטווח הנראה לעין. ניסיון לשנות את החוק לטובת תלמידי הישיבות המשתמטים עלול להביא לגל הפגנות שיאפיל אפילו על המחאה נגד ההפיכה המשטרית.

ניסיון לשנות את הקריטריונים עלול להביא לתוצאה דומה אבל גם סביר שהיועצת המשפטית לממשלה תחסום אותו. מלחמה היא זמן קשה מאוד להעברת חקיקה מעודדת השתמטות. ברנע מעדיף פסיקה בנושא המימון ולא הגיוס בין היתר לדבריו כדי לא לדחוק את בג"ץ לפינות שיהפכו אותו לשנוי עוד יותר במחלוקת.