רשת החינוך העצמאי לא משלמת למורים על זמן התפילה

פרקליטות המדינה עדכנה את בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי המדינה מעבירה לרשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל תקציבים כדי לשלם למורים על השגחה בשעות תפילה ומביעה תמיהה על כך שהרשת לא מעבירה את התשלום לעובדים.

העדכון בוצע על במסגרת תביעה ייצוגית בהיקף של 70–200 מיליון שקל שהגיש מורה של הרשת מבית שמש, בשל אי תשלום שעות תפילה. בעיה קשה יוצרת העובדה שעל פי הדו"חות הכספיים של החינוך העצמאי מי שנושא בפועל בעלות של הפסדים בתביעות נגד החינוך העצמאי היא קופת המדינה, וקיים חשש כבד שזה יחזור גם הפעם.

אחת הדרישות המרכזיות של ראשי יהדות התורה חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ומשה גפני במשא ומתן הקואליציוני היא השוואת התנאים של המורים ברשתות החינוך החרדיות לתנאים של המורים בחינוך הממלכתי. "לא נהיה בשום קואליציה אם לא יושווה השכר של עובדי ההוראה", אמר גפני.

אלא שבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש המורה אשר מנדלוביץ' מבית שמש באמצעות עורכי הדין ראובן ביטון ויעקב ביטון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מעלה שאלה קשה האם אכן הרשת מעבירה למורים את כל הכספים שהיא מקבלת עבורם. יצוין שנגד הרשת הוגשו בקשות נוספות לתביעות ייצוגיות בשל טענות לפגיעה בתנאי העובדים, בין היתר על חובה לתרום שכר לעמותה מקורבת לרשת ועל חובה לעבוד שעת התנדבות שבועית.

בחינוך העצמאי נהוג לפתוח את הלימודים בתפילה של 30–45 דקות. המדינה מממנת לבתי ספר דתיים שעת תפילה אחת בשבוע. אלא שלדברי התובע, "בניגוד לרשתות אחרות המורים ברשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל אינם מקבלים שכר על השגחה בשעת התפילה. זאת בניגוד גמור לחוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הגנת השכר ופסיקת בתי הדין לעבודה". עו"ד פיני קלמן, שהגיש בעצמו מספר תביעות ייצוגיות נגד רשתות חינוך חרדיות מעריך את היקף התביעה, אם תאושר, בלכל הפחות 70 מיליון שקל ועד 200 מיליון שקל.

החינוך העצמאי ענה באמצעות עורכות הדין חיה שפיגל וטליה סביר שטענו כי "התביעה מופרכת ונעדרת כל ביסוס עובדתי או משפטי, (היא) הוגשה ממניעים אופורטוניסטים והיא מהווה שימוש לרעה בהליך התביעה הייצוגית". לטענת החינוך העצמאי "פיקוח על התלמידים בתפילה מהווה מטלה נלווית לתפקיד המורה ואינו עבודה נפרדת המצדיקה תשלום שכר נוסף". לפי החינוך העצמאי מדובר בתורנות כמו השגחה בהפסקה שאינה בתשלום נוסף.

החינוך העצמאי טוען ש"משרד האוצר אינו מקצה תקנים נפרדים עבור זמן השגחה בתפילה, ואינו מתקצב שכר בגין עבודה בזמן זה. מן הסתם, ככל שבמסגרת התקציב היה תקצוב עבור זמן עבודה זה, בנפרד ממשכורות המורים, הוא היה משולם למורים". טענה נוספת של החינוך העצמאי היא ש"הכספים אינם 'עוצרים' במרכז החינוך העצמאי אלא משולמים ישירות ממשרד האוצר לעובדי ההוראה. לכן לא יכולה לצמוח לחינוך העצמאי כל תועלת כלכלית מכספים שנשארים אצלו ולא יכולה להישמע טענה שהוא מתעשר שלא כדין".

אלא שמתשובת המדינה שהוגשה באמצעות עו"ד אפרת סמואל מהפרקליטות האזרחית של מחוז תל אביב עולה תמונה שונה לגמרי ומביכה מבחינת החינוך העצמאי. סמואל קובעת חד משמעית: "משרד החינוך מעביר תקציב לחינוך העצמאי גם עבור רכיב שעת התפילה ועל המשיבה לשלם בהתאם למורים המועסקים על ידה. החינוך העצמאי קיבל בפועל את מלוא התקצוב לשנת תשפ"א לו הוא זכאי לרבות בגין שעות התפילה ולא נהיר לפיכך מדוע לא שולם על ידו לעובדים כנדרש גם עבור רכיב שכר זה".

"המדינה", גם "שוללת מכל וכל את טענת החינוך העצמאי שסכומי התקצוב משולמים ישירות מקופת המדינה אל חשבונות הבנק של העובדים. החינוך העצמאי מקבל תמיכה ממשרד האוצר לביצוע פעילותו. הוא קובע את גובה השכר שהוא משלם לכל עובד. שכר עובדי החינוך העצמאי מועבר מקופת אוצר המדינה לחשבון בנק על שם החינוך העצמאי והוא מבצע את תשלום השכר לעובדים בהתאם להחלטותיו".