רב לכל תושב - גם ביישובים קטנים וחילוניים: מה עומד מאחורי חוק אלף הרבנים של ש"ס

לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי מטרה ברורה: "אנחנו נעשה מאמץ מאוד מאוד גדול למנות כמה שיותר רבנים. לשם זה נשלחנו לשם ואנחנו עושים את הכל שזה יקרה", אמר בריאיון לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה". הוא סיפר ש"כשמוניתי להיות שר הדבר הראשון שעשיתי זה הלכתי לראשון לציון הרב יצחק יוסף. הרב אמר לי דברים מאוד ברורים שהמטרה של המשרד הזה היא למנות כמה שיותר רבנים. לקחנו את הדברים ברצינות מוחלטת ואנחנו דבקים במטרה".

בראיון לעיתון החרד"לי בשבע התייחס מלכיאלי לסוגים השונים של רבנים שהוא רוצה למנות: "לראשונה זה עשרים שנה ימונו רבני שכונות בישראל. ישבנו במשך שבע שעות עם האוצר ודנו בכך רבות. אמרתי להם: 'אם תיתנו לי סכומים קטנים, אין לי מה לעשות עם זה'".

עוד סיפר מלכיאלי ש"אנחנו באמצע תהליך גדול של הגדלת מספר התקנים לרבני התיישבות ולרבני מושבים. ככל שהמספרים יהיו גדולים יותר, האפשרויות גדלות, ואנחנו מצפים שמשרד האוצר ייתן ביד רחבה".

השר מלכיאלי פרסם סרטון בו התגאה בכמות ראשי המועצות הדתיות והממונים על מועצות דתיות שמינה בזמן קצר. ממילא ברור שהוא רואה במספר הג'ובים מבחן להצלחה שלו. מלכיאלי הסביר ש"אנחנו חושבים שעיר שאין בה רב לא מתפקדת מבחינת שירותי הדת כמו עיר שיש בה רב. שכונה או מושב אותו דבר בדיוק".

אם בעבר אפשר היה לסמוך על האוצר שיבלום מגמות של תוספת המונית של משרות מכל סוג שהוא לשירות המדינה, הרי שהיום יש בין ש"ס לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ברית ברורה בנושא זה. מעידה על כך העובדה שמי שמקדם את החוק שיאפשר את צונאמי הרבנים הגדול הוא ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית בשיתוף עם ח"כ ארז מלול מש"ס. רוטמן החל במרתון של שש ישיבות בפגרת הקיץ כדי שיוכל לאשר את חוק אלף הרבנים בקריאה ראשונה כבר בתחילת כנס החורף של החורף באוקטובר.

את השאלה למה זה משתלם למפלגת הציונות הדתית מגדיר מסמך שהציג אתמול בוועדת חוקה הרב אריאל אליהו, בנו של חבר מועצת הרבנות הראשית הרב שמואל אליהו. על פי המסמך הזה החוק יביא למצב שבכל יישובי ישראל הסיכוי לבחירת מועמד לרבנות מטעם ש"ס ינוע בין 67% ל־100%. "ש"ס משתלטים על הרבנות הראשית בתמיכתו הישירה של סמוטריץ'", אומר השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא מהמחנה הממלכתי.

הצעת חוק "אלף הרבנים" אושרה במליאה בסוף יוני ומאז רוטמן מקיים עליה דיונים רבים בוועדת החוקה. המרכיבים העיקריים בה: השר לשרותי דת יוכל לכפות בחירת רבני ערים גם בערים שלא מעוניינות בכך. השר יוכל למנות רב לכל יישוב קטן ולכל שכונה שיש בה מעל 50 אלף תושבים והייצוג של התושבים בגוף הבוחר או הממנה יקטן מאוד. בינתיים לגבי רבני שכונה ויישובים קטנים שונתה ההצעה כך שתדרש הסכמת היישוב או המועצה.

היום ל־33 ערים אין כלל רב עיר, בהן: תל אביב, הרצליה כפר סבא, הוד השרון ורמת השרון. על פי ההצעה תהיה חובה לבחור רב עיר ובארבע הערים הגדולות שני רבנים והשר לשירותי דת יוכל לכפות אותה. המשמעות היא 35 משרות רבנים בשכר גבוה. רוטמן טוען ש"הסיטואציה בה אין רבני ערים בכל כך הרבה ערים בישראל אומרת שהמערכת לא עובדת כי יש הרבה מאוד שחקני וטו".

ב־2003 בעקבות פירוק משרד הדתות הופסק מינוי רבני השכונות ומאז מונה רק רב אחד. ב־2013 אף הודיעה המדינה לבג"ץ על הפסקת מינוי רבני השכונות. אחר הגורמים העיקריים להפסקה היה הטענה שכלל לא ברור מה תפקידיו וסמכויותיו של רב השכונה. החוק בעצם משנה את ההתחייבות לבג"ץ. בלשכת השר מלכיאלי טוענים שמדובר בהענקת התפקיד לרבנים שכבר מתפקדים כמנהיגים קהילתיים בשכונות.

"כלכליסט" חשף לאחרונה נייר עמדה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שערך אריאל פינקלשטיין שהעריך שהחוק יאפשר למנות מספר דמיוני של 1,070 רבנים חדשים ולהגדיל את מספר הרבנים שמממנת המדינה פי 3 מ־491 ל־1,572. זה אומר אפשרות להגדלת מספר רבני היישובים הקטנים מ־219 היום ל־987, תוספת של 768 רבנים, קרוב לפי 4. זה אומר אפשרות להגדלת מספר רבני השכונות מ־68 היום ל־346, תוספת של 278 וגידול של פי 5.

"כלכליסט" חשף גם שחוות הדעת אינה תיאורטית כלל ונעשים צעדים מתקדמים למימושה. המשרד לשירותי דת מודה בספר תוכניות העבודה הממשלתי שהוא שואף למנות 514 רבנים חדשים תוך שנתיים וחצי. הוא הציב יעד של 257 רבני שכונות ורבני יישובים ב־2024 ועוד 257 ב־2025 (כפוף למקורות תקציביים). זאת לפי החלוקה של 7 רבנים אזוריים, מאה רבני יישובים ו־150 רבני שכונות בכל שנה. המשמעות היא הכפלת מספר הרבנים שמעסיקה המדינה תוך 3 שנים.

מלכיאלי כותב בספר תוכניות העבודה "אתגר נוסף הוא מינוייהם של רבנים בעשרות ערים, מושבים ומאות שכונות בישראל, אשר תקופה ארוכה שאין בהם רב מכהן, דבר שפוגע בשירותי הדת". מנכ"ל המשרד יהודה אבידן כותב ש"תוכנית העבודה משקפת את הרצון להביא למינויים של רבני שכונות, רבני התיישבות ורבנים אזוריים על מנת שכל רשות ו/או יישוב שיחפוץ בכך יוכל לקבל תקן רב".

בכספים הקואליציוניים של המשרד לשירותי דת מתוכננת תוספת של 53 מיליון שקל ב־2024 לשכר במועצות דתיות שחלק משמעותי ממנה מיועד לשכר רבנים. אבידן טוען שיש בשלב זה תקנים ל־50 רבני ישובים ושכונות בלבד, וכל זמן שלא יהיו תקנים לא ימונו יותר. כן הוא טוען שלחוק אין עלות תקציבית כי כל תקן מחייב אישור האוצר.

חוק "אלף הרבנים" הוא כפייה דתית בוטה שחר אילןלכתבה המלאה

קשה מאוד לענות על השאלה כמה זה יעלה. שכר היסוד של רבני ערים נע בין 23,300 שקל ל־42,500 שקל. אבל סביר שביישובים קטנים יש גם רבנים בחלקי משרה, כך שתוספת של 35 רבני ערים צפויה לעלות 20 מיליון שקל בשנה. אתר טקסמן מעריך את שכרו של רבנים אחרים ב־9,000 עד 17,000 שקל. בהנחה שרבנים חדשים ייקבלו שכר נמוך יחסית אפשר להניח שכל מאה רבנים נוספים יעלו 20 מיליון שקל. כלומר מימון תוכניות המשרד לשירותי דת לתוספת של 35 רבני ערים ו־500 רבנים נוספים יעלה 120 מיליון שקל לשנה.

היבט מרכזי בהצעת החוק המקורית היה הכפייה. השר לשירותי דת יוכל לכפות מינוי רבני ערים, שכונות ויישובים בין אם הם רוצים ובין אם לא, בין אם יש ביקוש לשירותים ובין אם לא. ההשפעה של תושבי העיר על זהות הנבחרים תהיה מוגבלת. אבל בדיונים בוועדה גובשה הצעה שלפיה כל מינוי של רב יישוב יהיה כרוך באישור הוועד המקומי והמועצה האזורית וכל מינוי של רב שכונה יהיה כרוך בהסכמה של המועצה המקומית. כלומר היבט הכפייה רוכך.

רוטמן טוען שגם היום אפשר למנות רבני ישובים והמגבלה העיקרית היא תקנים. לדבריו, הצעת החוק מחזקת את הכוח של היישוב בגופים הבוחרים יחסית לעבר והחישובים לפיהם לש"ס יהיה כוח מוחלט בבחירת רבנים מופרכים וכוללים הנחות לא נכונות כאילו רבנים בכירים סרים למרות ש"ס. בלשכת השר מלכיאלי אמרו ש"היעד של המשרד הוא לתת כמה שיותר שירותי דת למי שחפץ. זו האג'נדה ואף אחד לא מתנצל. ענייני דת לא עובדים בעיר בלי רב". עוד נמסר מהמשרד כי שכונות ענק בגודל של עיר צריכות רב. בלשכה הדגישו שבקדנציה הזאת חלק לא מבוטל מהמינויים הולך לציונות הדתית.