הממשלה החדשה מתחייבת: פליטות גזי החממה יופחתו ב-50% עד סוף העשור

כמעט בסוף מסמך קווי היסוד של הממשלה, מופיעה התייחסות בשבעה סעיפים לנושאים אקלימיים וסביבתיים. בין היתר, קווי היסוד כוללים ההתחייבויות הממשלתיות עוסקות בחוק אקלים, פיקוח ואכיפה על תעשיות מזהמות, פינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה, הגנה על הים ושמירה על הטבע הארץ ישראלי.

למרות שנושאי סביבה הופיעו בעבר בהסכמים הקואליציוניים, הבטחות רבות של ממשלות בתחום נותרו ללא יישום, בעוד שהממשלות קידמו בפועל תוכניות שדווקא הסבו נזק סביבתי. לפני כשנה, הגדיר מבקר המדינה את התקדמותה של ישראל בתחום האקלים כ״מצויה בטווח שבין פיגור לאפס״, כשהצהרות רבות נותרו על הנייר בלבד. זאת, בנוסף לכך שישראל מאבדת מדי שנה שטחי טבע גדולים לטובת פרויקטי נדל״ן ותשתיות.

הממשלה הנוכחית מתחייבת לחוקק בתוך שישה חודשים חוק אקלים, עם יעדים משופרים לעומת אלו שהציבה הממשלה הקודמת. כך למשל, הממשלה מתחייבת להפחית את פליטות גזי החממה עד סוף העשור ב-50%, לעומת 27%, אליהם התחייבה הממשלה היוצאת. על פני מנגנון וולונטרי, משרדי הממשלה יחויבו להכין תוכניות להפחתת פליטות, ומנגנוני היישום והפיקוח ישופרו.

למרות שהממשלה מתחייבת לחוקק חוק אקלים, היא לא מציבה יעדי מעבר משופרים לאנרגיה מתחדשת או התחייבויות לגמילה מדלקים מזהמים. לישראל יעדים צנועים בתחום האנרגיה המתחדשת, ואלו שהוצבו לשנת 2020 – 10% בלבד של ייצור חשמל נקי, לא הושגו עד היום. למרות חסמים ביורוקרטים רבים הבולמים את התחום והיעדר תוכנית פיתוח לרשת החשמל, הממשלה לא מתחייבת בקווי היסוד שלה לפתרונות בנושא, ומסתפקת באמירה כללית על ״מעבר לאנרגיה מתחדשת תוך תיעדוף אנרגיה סולארית על שטחים מבונים על פני שטחים פתוחים״.

הממשלה מתחייבת להגביר את הפיקוח והאכיפה על התעשיות המזהמות, תוך הוספת תקני כוח אדם ״במשרד לביטחון לאומי״ לתחום. כיום, על הפיקוח והאכיפה אחראי המשרד להגנת הסביבה, בין היתר באמצעות פקחי המשטרה הירוקה. השר לביטחון פנים המיועד, איתמר בן גביר, דרש להעביר את יחידות האכיפה הסביבתית לניהולו, ולפי קווי היסוד, כך אכן עשוי לקרות. מדובר בפירוק של גוף האכיפה הפלילית מהמשרד המתווה את קווי היסוד המקצועיים בתחום, וקיים חשש כי ניתוק בין השניים יוביל דווקא להחלשת הפיקוח המקצועי על התעשיות המזהמות ולפגיעה בבריאות הציבור.

ממשלת נתניהו מתחייבת אף לפעול לפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה ולפיתוח המטרופולין. הממשלה היוצאת נמנעה מכך, אך כעת מתחייבת ממשלת נתניהו להציב בתוך שלושה חודשים תאריך יעד לפינוי התעשייה המזהמת בתוך פחות מעשור, לרבות העמדת תקציבים ליישום ההחלטה. הממשלה נצמדת להחלטת ועדת המנכ״לים בניהול פרופ׳ אבי שמחון, שהגישה את מסקנותיה תחת ממשלת נתניהו הקודמת, למרות ביקורת שנמתחה על תוצריה, והתנגדות של משרד האוצר לקידום המסקנות ובעיקר להצבת תאריך יעד לפינוי המפעלים, כשמשק האנרגיה אינו ערוך לכך.

הממשלה מתחייבת לקדם ״חבילת חקיקה ותכנון להגנה על הים״. בין היתר, לקדם את חוק התלמ״ת (מוכנות ותגובה לאירועי שפך בים). זוהי חקיקה שממשלות עבר, עוד משנת 2008, התרשלו באישורה ובתקצובה למרות התחייבויות, ולמרות שהיא הכרחית לשם הגנה על הים מפני שפך שמן ואסונות הקשורים לדלקי מאובנים, בזמן שישראל מפתחת מאגרי גז בים ותנועת מכליות הנפט לנמלי קצא״א, מצויה בעליה.

ההסכמים אף מתייחסים לשינוי תקנות הדייג, כך שמכמורות הדייג, שאותן מכנה הממשלה ״הרסניות״, ייצאו משימוש, תוך פיצוי הדייגים ב-40 מיליון שקל בתקציב הקרוב. מכמורות הדייג הגדולות מגרדות את קרקעית הים ואוספות עמן מכל הבא ליד בעת דייג, תוך הסבת נזק גדול למערכות האקולוגיות, ופגיעה קשה בחיות הים, קטנות כגדולות. בחברה להגנת הטבע מסבירים כי דיג המכמורת היא שיטת הדיג ההרסנית ביותר, שנזקה בישראל הוערך בכ-800 מיליון שקל בנזק לדגה. לדבריהם, ״שיטה זו, גורמת לפגיעה בכ-1,300 צבי ים ואלפי כרישים מוגנים בשנה״.

הממשלה מתחייבת לשמור על הטבע הארץ ישראלי, בין היתר, באמצעות תוכנית פעולה לאומית וחקיקה לשמירת הטבע והמגוון הביולוגי, תוך תקצוב כבר בתקציב הקרוב. תוכנית המגוון הביולוגי של ישראל לא תוקצבה מעולם, למרות החלטות ממשלה והתחייבויות, ומצויה במגירות המשרד להגנת הסביבה כ-15 שנה.

הממשלה מציבה בפרק הסביבה התחייבות לקביעת יעד של 40% התחדשות עירונית מכלל יחידות הדיור שיאושרו עד 2027, כדי לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים. היא אינה מתחייבת לתכנון עירוני מוטה סביבה ואקלים, או להימנעות מהקמה של ישובים מפורברים ומנותקים בעלי פוטנציאל פגיעה גבוה בטבע.

בסעיפים אחרים בקווי היסוד, הממשלה מתחייבת לבטל צעדים סביבתיים ובריאותיים שקבעה הממשלה הקודמת. כך למשל, היא מתחייבת לבטל את המס על הכלים החד פעמיים, והמס על השתייה הממותקת, תוך השבת מס ליבואנים המחזיקים במלאי, כדי להוזיל באופן מיידי מוצרים המזיקים לסביבה. בנוסף, הממשלה מתחייבת בסעיפים שונים לצעדים שעלולים לפגוע מאוד בסביבה. כך למשל, כדי להתמודד עם משבר הנדל״ן יואץ תכנון ושחרור חסמים – כשבעבר ניסיונות בתחום הובילו לכך שהממשלה פוסחת לא אחת על הגנה על הסביבה בתוכניות בנייה. הממשלה מתחייבת לחוק תשתיות לאומיות, המגדיר פרויקטים לאומיים עליהם יחולו מנגנונים בירוקרטיים ורגולטורים מיוחדים לקיצור לו״ז תכנון וביצוע, החלטה שכם בה קיצורי דרכים עלולים לפגוע בסביבה, כפי שכבר קרה בעבר.