הגורילות מחזירות לחיים את שוק האשראי להייטק

אחרי שלושה חודשים של ואקום - שוק האשראי לחברות הייטק כמרחקה. ימים ספורים לאחר ההחלטה המסקרנת של בלאקרוק (BlackRock), גוף ניהול הנכסים הגדול בעולם, שמנהל נכסים בהיקף של כ־10 טריליון דולר, לרכוש את קרן קראוס, שפעילה מאוד בהייטק בישראל, מודיע גם הבנק הבריטי HSBC רשמית על נחיתתו בתחום.

HSBC, הבנק הגדול באירופה, המנהל נכסים בהיקף של כ־3 טריליון דולר, רכש במרץ האחרון את הפעילות האירופית של סיליקון ואלי בנק (SVB), שקרס בתוך 48 שעות שבהן נגרמו לא מעט דפיקות לב באקו סיסטם הישראלי. אז, בתוך שעות ספורות, ניסו לקוחות הבנק למשוך 42 מיליארד דולר מהבנק, שלפני כן היה הכתובת המרכזית של חברות סטארט־אפ וקרנות הון סיכון, והובילו לסגירתו המיידית על ידי הרגולטור האמריקאי.

כעת, אף שמבחינה היסטורית הפעילות הישראלית הייתה חלק מ־SVB ארה"ב, חוזר הצוות הוותיק, בהובלתו של דוד כהן, למגרש המוכר. אלא שבמגרש הזה פועלים גם לאומי טק, פועלים טק ודיסקונט טק, שניצלו את הוואקום שנוצר בחודשים האחרונים כדי למשוך אליהן את חברות ההייטק האבודות. קראוס, קרן ותיקה שהעמידה אשראי ליותר מ־100 חברות הייטק לאורך שנות פעילותה, תפעל מעתה עם הגב החזק והאגרסיבי של בלאקרוק.

אם לא די בכך, יש גם את מה שנשאר מ־SVB בארה"ב. הפעילות האמריקאית של הבנק נמכרה ל־(First Citizens Bank (FCB, ששמר על קווי האשראי שהועמדו לחברות הישראליות בגלגול הקודם שלו. אף שבינתיים הנוכחות של FCB לא מורגשת במיוחד בישראל, האחראים בבנק על אזור המזרח התיכון אומרים בפגישות סגורות שהשוק הישראלי מרכזי עבורם וכי לקראת סוף השנה, אחרי שיסדירו את הנשימה ויעשו סדר בבלגן, יהיו יותר אגרסיביים בשיווק כאן.

פעילות החוב־סיכון זינקה פי 5 תוך עשור: גם ב־HSBC עושים הרבה רעש מהכניסה לתחום ההייטק. מדובר על תחום שהבנק הענק ‑ אחד הוותיקים בעולם, שהוקם עוד במאה ה־19 ‑ לא פעל בו עד היום. ההכרזה החגיגית אתמול על תחילת פעילות זרוע החדשנות, כפי שמכנים אותה בבנק, לוותה אפילו בציטוט של רישי סונאק, ראש ממשלת בריטניה, שסיפק את האמירה לפיה "בריטניה היא הבית של מגזרי הטכנולוגיה ומדעי החיים ואני גאה בתפקיד שמילאה ממשלת בריטניה בהבטחת עתידם וקידום שגשוגם. HSBC Innovation Banking יסייע לחברות חדשנות לחשוף את הפוטנציאל שלהן, ליצור מקומות עבודה וגישה להזדמנויות גלובליות חדשות, ובכך יתמוך בשאיפה שלי לצמיחה של כלכלת בריטניה ולבסס את מעמדנו כמעצמת מדע וטכנולוגיה".

ב־HSBC מציינים כי בנוסף לצוות הוותיק, המוכר היטב להייטקיסטים הישראלים, שכולל את כהן, גדי משה, אלון עוז, תמיר אפרתי ומאיר סלובודוב, גויסו עוד כ־20 חברי צוות נוספים לטובת הרחבת הפעילות. בשלב זה עוד לא ברור אם הצוות של SVB ישב במשרדי HSBC במגדל אטריום ברמת גן או ישמור על נוכחות נפרדת במשרדיו הקודמים ברחוב הארבעה בתל אביב.

"אנחנו רוצים להמשיך לתמוך בכלכלת החדשנות של ישראל בצורה אחראית", אמר ל"כלכליסט" כהן, שמתבטא בפומבי לראשונה מאז נפילת SVB, "זה אומר שנמשיך למדוד ולאמוד את הסיכונים באמצעות שורה של מדדים ומתוך רצון לתמוך בחברות האמינות".

ההתחממות של שוק החוב להייטק אינה מקרית. היא תולדה של הביקוש הגובר בענף לפתרונות מימון אחרים שאינם הון. זאת, במטרה להימנע מגיוסים לפי רמות שווי מופחתות או למשוך זמן עד להתאוששות בגיוסי הון. השוק, שמכונה "חוב־סיכון" ‑ venture debt מצד אחד חם, כי הביקושים גבוהים, אבל מצד שני רבים מדי נכוו ממנו עם קריסת SVB, סיגנצ'ר בנק ובנקים אמריקאיים קטנים ובינוניים נוספים שהייתה בהם, בין היתר, חשיפה להייטק.

בארה"ב המספרים מראים כי בעשור שבין 2012 ל־2022 פעילות החוב־סיכון זינקה מ־6.7 מיליארד דולר ל־31.2 מיליארד דולר. SVB לבדו חילק קרוב ל־7 מיליארד דולר באשראי רק ב־2022. מאז גל העלאות הריבית, שהפכו את האשראי ליקר ופחות זמין, נכנסו בעוצמה לתחום גם קרנות השקעה פרטיות, כשבלאקרוק היא הדוגמה העדכנית והבולטת ביותר. רק במחצית הראשונה של 2023 גייסו קרנות ההשקעה 42.5 מיליארד דולר שמיועדים בהגדרה לפעילות חוב, אם כי לא רק להייטק. לגבי שוק החוב הישראלי אין מספרים אמינים וכולם שומרים את הקלפים קרוב לחזה, שכן בתקופות הטובות, סטארט אפים נרתעים מנטילת חוב, כי משמעות הדבר היא שקשה להם לגייס הון.

אבל בבנקאות כמו בבנקאות הכלל הידוע הוא שככל הלקוח יותר צמא וזקוק לאשראי, הבנק פחות נלהב לתת אותו וזו אחת השאלות סביב החזרה של SVB לישראל בפורמט החדש. האם התיאבון שלו לסיכון יהיה כפי שהיה? התשובה היא ככל הנראה לא.

"זה לא ש־SVB חוזר לפעול בישראל עם התיאבון ההיסטורי שלו לסיכון", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאות הישראלית, "זה HSBC , בנק ותיק ושמרן, החליט להקים פעילות הייטק. גם לא ברור אם זו הייתה תוכנית אסטרטגית שלו מראש להיכנס לשם, או ניצול הזדמנות טהור. הם אמנם לקחו אנשים מישראל וגם מארה"ב, אבל זה בנק שמעולם לא הייתה לו פעילות הייטק, שהיא במהות שלה פעילות מאוד 'אנטי־בנקאית'". גורם בנקאי בכיר נוסף מסכים: "SVB לקח הרבה יותר סיכונים במתן אשראי לחברות הייטק מאשר הבנקים ולא בטוח שאפשר יהיה לשמר את ה־DNA הזה בתוך בנק ענק ומסורתי כמו HSBC. דוד והצוות שלו הם לא אנשי חיתום אשראי. אלה יושבים בלונדון וחלקם לפחות יגיע מהבנק עצמו, מה שישנה את הגישה לסיכון".

גיוסי ההון לסטארט אפים ישראליים צנחו ב־70%: בינתיים, הסיכון רק עלה. גיוסי ההון של חברות סטארט אפ ישראליות צנחו ב־70% ברבעון הראשון של 2023 ועל פי הערכות, המספרים ברבעון הנוכחי עלולים להיות גרועים אף יותר. השוק מתחלק כיום בעיקר לחברות שזקוקות לכסף בדחיפות ולא מסוגלות לגייס אותו וחברות שיכולות לגייס, אך לא רוצות לעשות זאת, כדי לא לקבל הערכת שווי נמוכה יותר מהסבב הקודם. מעטות מאוד הן החברות שרוצות לגייס וגם יכולות להשלים את הסבב בקלות ‑ ואלה הן חברות שכמובן לא מתעניינות בגיוסי חוב.

שתי הקבוצות הראשונות מתעניינות באשראי מגופים כגון זרועות הטק של הבנקים הישראליים, או גופים כמו SVB וקראוס, אך הבנקים לא מקלים עליהן את החיים ורוצים לראות תזרים מזומנים יציב, רווחיות, יתרות מזומנים ובעיקר נכונות של המשקיעים לבצע השקעות נוספות בחברה. אם בעלי המניות לא יכולים להבטיח סבב השקעה נוסף, שממנו הבנקים רוצים שיוחזר הכסף, הם לא יממנו את החברה. המפתח המקובל עד היום היה שעל כל סכום שגוייס בהון, ניתן לקבל עוד כ־25% בחוב, אלא שככל שהיקפי הסבבים מתכווצים, החברות מוצאות את עצמן גם עם כרית חוב מכווצת.

"לחברות הייטק נהיה הרבה יותר קשה לקחת חוב מכמה סיבות: הריבית עלתה, התחרות בין הגופים שנותנים אשראי בישראל ירדה וכך גם רף הסיכון שהם מוכנים לקחת", אומר ינאי אורון, שותף־מנהל בקרן הון־סיכון ורטקס, "מבחינת החברות החוב יותר זול מהון, כי עליו הציפייה היא להחזר של 10%, לעומת 20%־30% על המניות, והוא גם לא מדלל. כשלחברה יש מספיק מזומן ויכולת חיזוי טובה לגבי התזרים, זה שילוב טוב. אבל הכסף של הבנקים לא יציל חברות, הוא רק עושה אופטימיזציה לחברות שנמצאות במצב טוב. השאלה הגדולה שעולה עכשיו עם החזרה של SVB לפעילות תחת HSBC היא עם איזה תיאבון לסיכון הוא יבוא למשחק".

מי שצפוי להגיע עם תיאבון מוגדל הוא קראוס מגובה בבלאקרוק, שתחפש לא רק עסקאות חוב בהייטק, אלא בכל התחומים. "כשחברת הייטק באה למערכת הבנקאית אומרים לה : 'מניות זה לא בטוחה', אבל עבור קרנות השקעה מניות זו בטוחה שהן אוהבות מאוד", אומר אביחי מיכאלי, שותף ואחראי תחום רכישות ומיזוגים ב־PWC ישראל.

לדבריו, "מצד חברות הייטק יש עניין גבוה בהלוואות עכשיו. הן מקצצות בהוצאות ומנסות למשוך זמן כדי להימנע מדאון ראונד וזה מייצר הרבה הזדמנויות לגופים המלווים. לבנקים אין מה לעשות עם מניות בחברות סטארט אפ, אבל קרנות לא חוששות להישאר בסוף הדרך עם מניות בחברות. עם זאת, היום, גם הגופים החוץ בנקאיים יותר זהירים והבדיקות שהם עורכים לחברות עמוקות יותר. עד לא מזמן, היזמים לא יצאו מגדרם כדי להציג סיבות וקבלות עבור קו אשראי, כי היה קל לקבל אותו, אבל היום צריך להציג לגוף המלווה תוך זמן אתה מגיע לרווחיות. הם רוצים לדבר לעתים קרובות גם עם הלקוחות שלך ובאופן כללי לא בונים על מומנטום".

"הירידה בהשקעות בישראל גדולה מהממוצע העולמי"

"כניסה של שחקנים גלובליים חדשים לשוק הישראלי היא הבעת אמון, אבל היא כמובן גם משנה את מפת התחרות ומגבירה אותה בישראל", אומרת מיכל קיסוס הרצוג, מנכ"לית פועלים הייטק, "שוק החוב המקומי להייטק השתנה במספר היבטים בחודשים האחרונים. מצד אחד יש את הסערה המושלמת של המשבר הגלובלי המאקרו כלכלי, יחד עם המשבר הפוליטי בישראל. הירידה בהשקעות הון בחברות הייטק היא תופעה עולמית, אבל ישראל ירדה יותר מן הממוצע העולמי. אבל גם כשיש פחות הון זמין להשקעות, עדיין צריך לממן את החדשנות ולכן יש ביקוש גבוה לחוב. במקביל, עצם הקריסה של SVB גרמה להסתכלות אחרת על הסיכון. החברות למדו שצריך לפזר את הסיכון ומחזיקות חשבונות בשני בנקים לפחות", היא מוסיפה.

אם כך, הקריסה של SVB יצרה ואקום ותקופת חסד עבור הבנקים המקומיים, שעבדו בחודשים האחרונים מסביב לשעון וקלטו לזרועותיהן גם חברות הייטק שלפני כן העדיפו לעבוד עם SVB. "היו כאן הזדמנויות אשראי על ספידים", אומרים באחד הבנקים, "אבל עכשיו הכל בהאטה בגלל המצב הפוליטי והמאקרו כלכלי, חוסר הוודאות הגיע לרמת שיא. המשקיעים בחברות לא מסוגלים להתחייב לכך שיעשו עוד סבב גיוס ולכן גם לא דוחפים את החברות לקחת חוב. בסוף, בנקאות היא עניין של אמון והיכרות אישית והאירוע של SVB הדגים מצוין מה קורה כשהאמון נעלם".