למי אתם תורמים כסף בסוף שנת המס?

שנת 2022 מתקרבת לסיומה, ולרוב זו תקופת הדו"חות הכספיים, המענקים לעובדים כנגזרת של רווחי החברה, רכישות ציוד לצורך ניכוי מס ותקופת מיצוי התקציב של השנה החולפת בכל מחלקות הארגון. אך מה אם אחרי כל זה, עדיין נשארת יתרה בקופת החברה?

בדרך כלל במצב כזה ארגונים תורמים את הכספים, שיכולים לנוע בין מאות אלפים למיליונים שקלים, לעמותות, וכך עוזרים להן ולפעילות חברתית חיובית. תרומה זו מוכרת לטובת זיכוי במס בהתאם לסעיף 46. אולם, אם תורמים פרטיים של כמה מאות שקלים בשנה מאמצים מודלים מחו"ל המתייחסים לתרומה כהשקעה לכל דבר, ומבקשים לדעת טוב יותר למה ישמש כספם, ארגונים, המעבירים מאות אלפי ואף מיליוני שקלים בסוף השנה משום מה לא מוטרדים מאותם נושאים, ונדמה שכל צרכם הוא "להיפטר" מהכסף ושיהיה מוכר לצרכי מס.

המגזר העסקי בישראל ובו גם תאגידי ענק, עשה אמנם קפיצת מדרגה משמעותית בכל הקשור לאחריות תאגידית ולקשר שלו עם המגזר השלישי, אך מה שעובד בצורה מסודרת לאורך השנה עם תרומה אסטרטגית ומתוכננת היטב, נזנח בסוף השנה לטובת "עוד משימה בלו"ז" של תרומה אימפולסיבית ומהירה, בהחלטה שמתקבלת לרוב בצורה שרירותית רק כדי להספיק "לבזבז" את הכספים לפני סוף שנת המס.

המצב הזה קורה משתי סיבות: 1. אין זמן. גם התאגידים המסודרים ביותר, מוצאים עצמם לפעמים בסוף השנה עם סכומים המיועדים למטרות חברתיות שלא נוצלו. הצורך לרשום את ההוצאה על שנת המס הנוכחית מכריח אותם לפעול ולתרום מהר את הכסף, בלי להשקיע מחשבה למי או למה. 2. חוסר היכרות. גם אם תאגיד רוצה להקדיש את כספי התרומות שלו לארגונים המתחברים לאג'נדה העסקית שלו (למשל: פרויקטים לשילוב נשים בהייטק), הוא לא תמיד מכיר כאלו. מה שקורה ברוב המקרים, הוא שהארגונים פשוט מעבירים את סכומי הכסף האדירים האלה לעמותה אחת או שתיים שהם מכירים.

אין ספק שכל תרומה, באשר היא ומסיבותיה היא מבורכת, אך יש להבין שתרומות אימפולסיביות פוגעות בארגון שלכם. הנה כמה סיבות: ראשית, יש בהן פספוס הזדמנות לייצר השקעה ארוכת טווח. ארגונים רבים מסביב לעולם כבר הבינו שלאחריות תאגידית ולהשקעות ESG ערך רב על החברה ועל התדמית שהיא מייצרת. בחירה בתרומה מהירה מתוך דוחק השעה, מפספסת עבור הארגון את ההזדמנות לקשור את שמו לארגונים חברתיים הפועלים בעולמות התוכן שלו, או מקדמים מטרות החשובות לו ועולים בקנה אחד עם האג'נדה שלו.

שנית, מעורבות עובדים. הגעה לסוף שנת המס עם סכום כסף גדול וחלוקתו במהירות מפסידה עבור הארגון את ההזדמנות לערב את העובדים לאן ואיך תעבור התמיכה של הארגון.

נוסף לכך, נשאלת השאלה מה קרה עם הכסף? בתרומות מהירות, הארגון לא מתעמק במטרות העמותה לה הוא תורם, ביעדיה, בניהול הפיננסי ובדו"חות שלה. לעומת זאת, תרומה שקולה יכולה לאפשר לארגון להכיר טוב יותר את העמותות להן הוא תורם, לפזר את הכסף בין מספר עמותות ולדרוש רמת מעורבות גבוהה יותר - דו"חות פעילות, הזמנה לדיון או שיתופי פעולה כאלה ואחרים.

ארגונים רבים בארה"ב כבר הבינו את הכוח האדיר הטמון בתרומות ארגוניות ואת היכולת האדירה שלהן לקדם מטרות חברתיות חשובות, במקביל לשיפור תדמית החברה ושביעות רצון העובדים. לסוגיית לחץ הזמן כבר נמצאו פתרונות רבים, כדוגמת קרן תרומות (DAF), המאפשרת לארגון לקבל את הטבת המס בשנה הנוכחית ולתרום את הכסף לאורך זמן.

אם כן, תכנון מוקדם והוצאת פקטור הדחיפות והלחץ של סוף שנת המס מהמשוואה, תוך אימוץ מודלים מתקדמים לניהול תרומות עשויים להיות Game Changer משמעותי מאוד באקו-סיסטם התרומות הישראלי. ארגון שיוסיף לעשות ויבחר לעשות זאת בדרכים דיגיטליות - ירוויח פעמיים. בפילנתרופיה אונליין - ישנה אפשרות ל'צביעה' של הכסף לתרומה לטובת ההטבה במס באופן מיידי, אולם מימוש של התרומה והעברה דה פקטו לעמותה - בצורה מושכלת ואחראית - במהלך השנה העוקבת.

שיהיה לכולם בהצלחה לקראת סוף שנת המס.

אורי בן שלמה הוא מנכ"ל ומייסד JGive – ארגון ללא מטרות רווח הפועל לשינוי תרבות הנתינה בישראל