תביעה נגד פוקס: כוכב הרשת מאדיר את טראמפ בטלוויזיה, אבל שונא אותו בפרטי

"אני מתעב את טראמפ", הוא "כוח דמוני, משחית", "אנחנו מאוד קרובים ליום שבו נוכל להתעלם מטראמפ, ואני כבר לא יכול לחכות", "ארבע השנים האחרונות. כולנו מעמידים פנים שזה היה שווה משהו, כי להודות איזה אסון זה היה יהיה קשה מדי לעיכול. אבל בינינו, אין שום יתרון בטראמפ".

את כל הדברים האלה כתב כוכב פוקס ניוז טאקר קרלסון, האישיות הכי נצפית של הרשת, במסרונים והתכתבויות פנימיות, בזמן שעל המסך הוא תמך בנשיא ארה"ב לשעבר בפה מלא, הרעיף עליו שבחים ודברי הלל. בנוסף גם קידם את התיאוריה שלפיה הבחירות של 2020 נגנבו מהמועמד מטעם הרפובליקנים, אף שהתכתבויות אחרות של קרלסון מלמדות כי ההפך הוא נכון.

ההתכתבויות האלה נחשפו כעת יחד עם מאות מסמכים נוספים כחלק מתביעת ענק על לשון הרע שהגישה חברת מכונות ההצבעה "דומיניון" נגד רשת החדשות, בבעלות רופרט מרדוק; תביעה על סך 1.6 מיליארד דולר שתגיע בחודש הבא לבית המשפט (אלא אם כן יגיעו שני הצדדים להסדר לפני כן). חברת דומיניון, האחראית על ספירת קולות ההצבעה בבחירות לנשיאות, תובעת את הרשת על שנתנה במה לטענות חסרות השחר ותיאוריות קונספירציה, שלפיהן המכונות זייפו את הבחירות.

לפי התביעה, בזמן שקרלסון אירח את אחת המקורבות של טראמפ, סידני פאוול, שאמרה כי הבחירות זויפו ולמעשה טראמפ הוא שנבחר ולא ג'ו ביידן מטעם המפלגה הדמוקרטית, בהתכתבויות פנימיות הוא אמר כי היא "משקרת", "מטורפת" ואף כינה אותה "כלבה". המקבילה הישראלית של התגלית שבהתכתבות, שלפיה קרלסון שנא כל כך את טראמפ, שקולה לכך שאחד מכוכבי ערוץ 14 המקומיים היה מתבטא בשנאה יוקדת נגד ראש ממשלת ישראל היום.

בתביעה נטען כי פוקס פגעה במוניטין של דומיניון. ההתכתבויות שנחשפות כחלק מהתביעה מלמדות כי הרשת קידמה את שקר "הונאת הבחירות" ביודעין, ורק מתוך חשש כי אם לא יקדמו אותו, הצופים הימנים של הרשת יפנו לערוצי חדשות מתחרים כמו ניוז מאקס או OAN. כפי שהגדיר זאת מרדוק עצמו כשנשאל על כך: "זה לא עניין של אדום (רפובליקאים) או כחול (דמוקרטים), זה עניין ירוק (דולרים)".

לחשיפה הזאת יש משמעות רבה משום שפוקס בארה"ב פונה באופן מובהק לקהל ימני־שמרני. היא הרשת הכי נצפית בין רשתות הכבלים. השפעתה רבה, והיא חלק ממגמה שהתחדדה מאוד בארה"ב שבה כל אחד ניזון מהמידע המתאים לו.

ד"ר אוה ברגר, מבית הספר לתקשורת, המסלול האקדמי המכללה למינהל, ומחברת הספר "עיוורון להקשר: טכנולוגיות דיגיטליות והשלב הבא באבולוציה האנושית", מתייחסת לתפקיד של רשתות כפוקס ניוז בקיטוב החברתי. "אפקט 'תיבת התהודה' עובד גם בטלוויזיה וגם ברשתות החברתיות – אנחנו נוטים לצפות בערוץ שאיתו אנחנו מסכימים ולהיות חברים ברשתות עם אנשים בעלי דעות דומות לשלנו. אבל בטלוויזיה החשיפה הסלקטיבית חזקה יותר מאשר ברשתות החברתיות, שבהן אנחנו בכל זאת חשופים יותר לדעות של אחרים. בארה"ב, מי שצופה בפוקס ניוז כמעט לעולם לא יצפה גם ב־MSNBC או ב־CNN. הם נוטים להישאר עם הערוצים המשקפים את האידיאולוגיה שלהם, ולא לסטות מחוץ לבועה המפלגתית, ורשתות הטלוויזיה הולכות ומקצינות ימינה ושמאלה במהלך העשור האחרון, במיוחד בפריים טיים שלהן".

כל רשתות הטלוויזיה מחויבות לעובדות במידה זהה?

"אפשר למצוא לאורך השנים דוגמאות של אי־דיוקים גם ב־MSNBC, אבל ככלל, זו רשת שלא דוגלת בפייק ניוז כשיטה, בניגוד לפוקס שהפכה את זה לשיטה. צריך לזכור שהטיה פוליטית זה לא אותו דבר כמו פייק ניוז, שבה ביודעין מפרסמים דבר שקרי. הטיה באה לידי ביטוי בדרך שבה מציגים ומנתחים את החדשות: על מה מדווחים ועל מה לא, כמה זמן מקדישים לסיפור, מה בוחרים להדגיש, איך עורכים ראיונות וסרטונים, מי הם חברי וחברות הפאנל ואיך מראיינים את האורחים. העיתונאים האמיתיים שהיו בפוקס ניוז כמו כריס ואלאס או שפארד סמית’ נעלמו מהרשת, וגם כאשר שידרו בה, הם תמיד זכו לפחות רייטינג מאנשי הדעה, שהם על תקן סוג של בדרנים, כמו שון האניטי ולפניו ביל אוריילי".

יש בכלל משמעות לעובדות בעולם שבו כל צד ניזון ממערכות המידע שלו?

ברגר: "משמעות יש הרבה. חשיבות עליונה. השאלה היא איך משנים את עולם הפייק ניוז ואיך מתגוננים מפני 'עובדות אלטרנטיביות'. יש יוזמות במקומות שונים בעולם וגם כאן להילחם בזה באמצעות פלטפורמות של בדיקת עובדות, ולטווח ארוך, יוזמות חינוכיות. אבל זה קשה".

לפי מאמר פרשנות ב"פורבס", על חברת דומיניון להוכיח כי ההונאה נעשתה מתוך "זדון ממשי", דבר שקשה להוכיח בתביעות לשון הרע. אבל יש מי שחושבים כי הסיכויים לכך גבוהים. "אני מאמין שזה אחד התיקים החזקים ביותר שראיתי בחיי", אמר ל"לוס אנג'לס טיימס" עו"ד לי לוין, העוסק בתחום זה 40 שנה. "קשה לי לדמיין תרחיש שבו חבר מושבעים יכריע לטובת פוקס".

כהוכחה ששום דבר לא באמת משנה גם אם אתה נתפס משקר שקרים גסים — הנה, טאקר קרלסון ממשיך בשלו. אף שבאימייל מהרבים שפורסמו, הפעם מהימים שלאחר המהומות בקפיטול ב־6 בינואר 2020, כתב מרדוק, בעל הרשת, כי מה שקרה שם אמור להיות "קריאת השכמה" להאניטי, תומך נלהב של טראמפ, קרלסון שידר בשבוע שעבר לצופיו סרטונים מתוך הקפיטול שנערכו באופן מגמתי. הוא הציג בציניות חלקים מההשתלטות של הפורעים, שמאז נשלחו למאסר רבים מהם, וטען כי כל מה שאירע באותו היום נעשה בדרכי שלום. כלומר על המסך הוא ממשיך לקדם תיאוריות קונספירציה הזויות שכפי שההתכתבויות הפנימיות שלו מלמדות, הוא לא מאמין בהן ובז למי שהן משרתות.