חבר מביא חבר? המועצות האזוריות דורשות לשלוט בהקצאת המגרשים בהרחבות

תיקון לחוק שאושר בשנה שעברה בהובלת השרה אורית סטרוק הרחיב את ועדות הקבלה, כך שאפשר יהיה לערוך אותן ביישובים שכוללים עד 700 תושבים במקום 400 לפני התיקון. בנוסף, לראשונה ועדות קבלה יהיו גם ביישובים שאינם באזור הנגב והגליל. במקביל הועמקו ההנחות שמקבלים ברכישת מגרשים והן יכולות להגיע היום ל-900 אלף שקל ביישובים בקו העימות, וכ-660 אלף שקל ביישובים באזורי עדיפות לאומית.

אלא שהתיקונים האלה לא משביעים את תאבונם של ראשי המגזר הכפרי והיישובים הקהילתיים. כעת הם גם דורשים שהקצאת המגרשים ושיווקם תבוצע על ידי המועצות האזוריות ולא על ידי רשות מקרקעי ישראל שמנהלת את קרקעות המדינה.

ביום שני הקרוב תתקיים ישיבה של מועצת מקרקעי ישראל, ולקראת הדיון הפיצה רמ"י הצעת החלטה שעל פיה שיווק והקצאת המגרשים בישובים האלה תנוהל על ידה. כל אדם יוכל להגיש בקשה לקבל זכות למגרש או להתמודד בהגרלה, רק בשלב הבא מי שיזכה במגרש יופנה לאישור ועדת הקבלה. לפי הצעת ההחלטה של רמ"י עד 70% מהמגרשים בהרחבות של מושבים יוקצו לבני המקום, רק 30% לציבור הכללי שאינם מתושבי המושב. בנוסף במחצית מהמגרשים שמוצעים לציבור הכללי תינתן עדיפות למשרתי מילואים.

אבל למרות ההטבות המפליגות, אנשי ההתיישבות הכפרית מתנגדים להליך הזה, ומבקשים שהמועצות האזוריות יבצעו את השיווק, וכי ועדת הקבלה תהיה לפני הליך הקצאת המגרשים ולא אחריו. כך שלמעשה הם יקבעו מי יתמודד על מגרשים.

המאבק שלהם עורר אתמול (רביעי) סערה במשרדי הממשלה והוביל לישיבה לילית בהולה בלשכתה של כרמית יוליס המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. הצעת ההחלטה של רמ"י מבוססת על חוות דעת של כרמית יוליס מינואר השנה על פיה המדינה היא זו שצריכה להיות אחראית על גיבוש רשימת המועמדים ליישובים. רשימת היישובים שבהם משווקים מגרשים תהיה פומבית וגלויה ותפורסם באתר רשות מקרקעי ישראל. יוליס נימקה אז את הנחיותיה בכך שמדובר בהטבות משמעותיות שאינן מתקיימות במגזרים אחרים, ולכן יש חשש לפגיעה בשוויון.

במשרד האוצר תומכים בעמדה של יוליס ורשות מקרקעי ישראל. החשש של כולם הוא כי אם הליך שיווק המגרשים שמיועדים לציבור הכללי יבוצע על ידי המועצות האזוריות, המידע לא יהיה נגיש לכל אדם, והמגרשים ישמרו רק למקורבים ותושבי המקום.

במכתב ששלחו אתמול ראשי המועצות האזוריות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר השיכון יצחק גולדקנופף, הם איימו כי אם המודל של רמ"י יתקבל תוקפא ההתיישבות בנגב ובגליל. "המשמעות המיידית של החלטה זו מעבר לפגיעה בקהילות וביישובים הינה הקפאה של כלל היישובים הכפריים בנגב ובגליל, וכבר עתה ידוע לנו על יישובים רבים שהקפיאו תוכניות הרחבה", נכתב. בעמדת ההתיישבות תומכת רשמת האגודות השיתופיות וכן אורית סטרוק שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות. מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי עורב באירוע, ומנסה לדחות את הדיון בהצעת ההחלטה הזו כדי לגבש פשרה. בין היתר עלתה האפשרות כי המחלוקת תעלה לשולחנו של ראש הממשלה נתניהו עם שובו מארצות הברית.

את המחלוקות בין הצדדים אפשר לסכם כך: ברמ"י מבקשים לשווק כמה שיותר מגרשים וכמה שיותר מהר. וכן מחוייבים לפעול על הפי החוק ועקרונות השוויון. בהתיישבות הכפרית ובישובים הקהילתיים משתמשים בשיחות לא פומביות בנימוקים גזעניים, הרצון לייהד את הגליל ולמנוע כניסת ערבים לישובים. כנראה שכך הצליחו לגייס את סטרוק למענם. אלא שקשה להבין באיזה אופן העמדה שלהם משרתת את האידיאולוגיה הזו. ככל שיצמצמו את המידע על קיומם של מגרשים, ויסננו מועמדים באמצעות ועדות כך יגיעו פחות מתיישבים. לכן נראה כי האינטרס שמניע אותם הוא שליטה על קצב שיווק המגרשים, ושמירה של כמה שיותר מהם לבני המושב.