קורא מחשבות: מה עושה השבב של ניוראלינק ואיך הוא עובד

חברת הביוטכנולוגיה ניוראלינק (Neuralink) התקינה את שתל המוח בפיתוחה לראשונה באדם, כך לפי הודעת מייסד החברה אלון מאסק ב-X. המטופל "מחלים היטב", הוסיף וציין כי המכשיר מכונה "טלפתיה" (Telepathy). "תארו לעצמכם שסטיבן הוקינג היה יכול לתקשר מהר יותר מאשר קלדנית מהירה או מנהל מכירות פומביות", כתב. "זו המטרה".

ניוראלינק החלה לגייס חולים לניסוי הקליני הראשון שלה בבני אדם בספטמבר, לאחר שקיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לבצע את המחקר. באתר החברה עדיין מחפשים לגייס מטופלים נוספים לניסוי שמטרתו "להעניק לאנשים את היכולת לשלוט בסמן או במקלדת במחשב באמצעות מחשבותיהם בלבד". במחקר ייקחו חלק אנשים בעלי שיתוק בכל ארבע הגפיים עקב פגיעה בחוט השדרה או ALS. אלו צפויים להגיע לפגישות וטיפולים לאורך תקופה של 18 חודשים.

ניוראלינק הוקמה בשקט יחסי במרץ 2017 ומטרתה הוצגה באריכות על ידי מאסק בראיון שהעניק לאתר Waitbutwhy באפריל אותה השנה. שם הסביר כי חזון החברה הוא לפתח כלי שיחבר מיליוני תאי העצב במוח לאלקטרודות ולרשת תקשורת בענן, במטרה להגביר את היכולות הקוגניטיביות ובכך לשמור על העליונות האנושית מול המחשבים. באמצעות אותם חיבורים יוכלו אנשים גם לתקשר באמצעות מחשבה בלבד בלי שיהיו באותו חדר – או מה שהוא קרא לו בשעתו "טלפתיה קבוצתית".

"ברמת המין האנושי, חשוב להבין כיצד אנו חיים יחד עם בינה מלאכותית מתקדמת ומשיגים סימביוזה מסוימת של בינה מלאכותית, כך שעתיד העולם יישלט על ידי הרצון המשולב של אנשי כדור הארץ. זה אולי הדבר הכי חשוב שמכשיר כזה משיג", אמר מאסק בעבר.

בדרך למטרה זו, בניוראלינק מנסים להתמקד במשימות מאתגרות אחרות, אם כי עתידניות פחות, כמו דיכאון ופגיעות מוח. אך גם הדרך לשם ארוכה, ולפי הערכות נדרשות שנים רבות של התקדמות מדעית עד לגיבוש מוצר מסחרי שיגשים חלק ממטרות החברה. המחקר הנוכחי הראשון בבני האדם של ניוראלינק צפוי להימשך שש שנים.

יותר מאלף אלקטרודות על שתל בגודל מטבע

תחום ממשק מוח־מחשב או מוח־מכונה (BCI או BMI) אינו חדש. כבר מעל לשני עשורים שנעשים ניסויים קליניים בבני אדם, ומערכות מסוג אלו הותקנו בראשם של כמה עשרות מטופלים ברחבי העולם, אם כי אף מוצר שפותח לא זמין מסחרית. טכנולוגיות אלה מאפשרות לאנשים להפעיל כיסאות גלגלים ותותבות באמצעות המוח, מפענחות רצונות אצל פגועי דיבור ומגבירות את השמיעה והראייה אצל בעלי לקויות.

בפיתוחים אלו פועלים ללכוד ולפענח אותות חשמליים מהמוח, לתרגם אותם לפקודות ובאמצעים אלקטרוניים להצליח לבצע פעולות מסוימות כמו הקלדה על מסך או הזזת יד רובוטית. כיום עיקר המאמץ הוא בבניית מערך אלקטרודות גמישות ודקיקות ככל הניתן, שאותו יהיה ניתן לפרוס על הראש כדי לקלוט את האותות החשמליים שמפיקים הנוירונים. המערך שנמצא בשימוש הרב ביותר כיום מכונה "יוטה", והזמן הרב ביותר שמטופל נשא מערך כזה הוא שמונה שנים.

פיתוחים רבים שמים דגש על כך שבאותו מערך יהיו כמה שיותר אלקטרודות ובד בבד הוא יהיה דק ככל הניתן – שתי מטרות כמעט סותרות אך הכרחיות כדי שאותו מוצר ישרת את המטופל לאורך זמן בלי צורך להחליפו, פריסתו תהיה כמעט ולא פולשנית ושבסופו של יום לא יפגע במוח.

השתל של ניוראלינק הוא בגודל מטבע. הוא מתעד פעילות עצבית באמצעות 1,024 אלקטרודות שמפוזרות על פני 64 חוטים, כל אחד דק יותר משערת אדם. לאחר שהשתל הונח במקומו באמצעות רובוט, הוא יקליט וישדר אותות למוח דרך אפליקציה ובאופן אלחוטי. מאסק ציין בעבר כי המטרה היא להגדיל את מספר האלקטרודות פי אלף, ואז פי אלף נוספים, כדי לקרוא בצורה מלאה את המוח. ביוני האחרון הוערכה ניוראלינק לפי שווי של 5 מיליארד דולר.

לצד ניוראלינק פועלות שתי חברות דומיננטיות פרטיות נוספות, שתיהן נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים יותר. הראשונה היא Synchron, שנוסדה כשנה לפני ניוראלינק ובה משקיעות הקרנות של ביל גייטס וג'ף בזוס. שתל מתוצרתה איפשר כבר לקומץ אנשים עם שיתוק חמור שלקחו חלק בניסוי הקליני שלה לשלוח הודעות טקסט, אימייל ולגלוש באינטרנט תוך שימוש במחשבותיהם בלבד.

החברה השנייה היא Precision Neuroscience, שנוסדה על ידי מייסד שותף של ניוראלינק, בנג'מין רפופורט, ב-2021. ביוני היא ביצעה את המחקר הקליני הראשון בבני אדם, ובספטמבר רכשה מפעל שנועד לייצור מסחרי של מוצר הדגל שלה - Layer 7 Cortical Interface, מוצר שבעתיד, כך מקווים בחברה, יסייע לחולים במחלות ניווניות קשות להשיג חזרה חלק מיכולת התקשורת שלהם.

המכשיר של Synchron הוא דמוי סטנט שמוחדר לווריד הצוואר, וב-Precision Neuroscience שואפים להניח את המערך שלהם בהליך כה זעיר שהמטופל לא יזדקק לגילוח שערו. בניוראלינק לעומת זאת מפתחים הליך אחר שבו רובוט דמוי מכונת תפירה שיחדיר אותו למוח.

טענות להתעללות בבעלי חיים

העניין הגובר בתחום ושורת הפיתוחים בשנים האחרונות היא בשורה משמחת עבור מטופלים רבים שזקוקים לאלו. מאסק עצמו הוא חלק מהסיבה לעניין זה, אך במקביל גישתו מייצרת לוחות זמנים לא מציאותיים וכך גם ציפיות, לעיתים תוך התעלמות מהישגים שכבר נרשמו בתחום. כך למשל, בנובמבר 2022, אז הכריז מאסק כי ניסויים בבני אדם יחלו תוך חצי שנה (אחרי שכבר הבטיח כי זה יקרה בשלהי 2020), הוא הציג סרטון שבו שני קופים עם השתל של ניוראלינק מזיזים סמן מחשב באמצעות המוח שלהם - מה שהוכח כאפשרי בבני אדם עוד בתחילת שנות האלפיים.

לוחות הזמנים הלוחצים והאגרסיביות של מאסק כבר הביאו על החברה שתי חקירות שונות בנוגע לאופן שבו היא נוהגת בבעלי חיים, מה שגם עיכב את אישור ה-FDA לניסויים בבני אדם. בנובמבר האחרון שורת מחוקקים אמריקאים פנו לרשות ני"ע (SEC) בדרישה לפתוח בחקירה שלישית נגד החברה אחרי שתכני רשומות הווטרינרים שלה פורסמו ב-Wired.

לטענת המחוקקים, ההבטחה של מאסק כלפי משקיעים כי ניוראלינק מפתחת מוצרים בטוחים היא מטעה ויש לחקור את אמירותיו כספק "הונאת משקיעים". מהפרסום של ה-Wired עולה כי בשלב הניסוי בבעלי החיים, הסבה החברה סבל איום לחיות, שנגרם כתוצאה מההליכים הרפואיים שפיתחו כמו גם מהשתלים עצמם, מה שהביא בסופו של דבר לצורך להרדים רבים מקופי המקוק שלקחו חלק בניסוי.

כך למשל, קופה אחת החלה כמה ימים אחרי התקנת השתל ללחוץ את ראשה על הרצפה ללא סיבה, למשוך בשתל עד שדימם ובמרבית הימים פשוט לשכב בקצה הכלוב, מחזיקה ידיים עם הקוף השותף שלה לכלוב. בשלב מסוים היא החלה לאבד קואורדינציה, לרעוד ללא שליטה למראה עובדי מעבדה ולהידרדר במצבה הבריאותי עד שלבסוף נאלצו להרדים אותה. בנתיחה לאחר המוות התגלה כי היה לה דימום במוח, ושהשתל של ניוראלינק הותיר חלק מקליפת המוח "בלוי". על רקע הגילויים טען מאסק כי הקופים היו "סופניים" ממילא, טענה שגם היא שנויה במחלוקת.