שבוע החדשנות
"אם ב-2021 החברות התבססו על צמיחה בכל מחיר, השנה כבר מסתכלים על הוצאות ורווחיות"
בפאנל השקעות במסגרת שבוע החדשנות של כלכליסט אמרה איה פטרבורג, מייסדת ושותפה ב-S Capital, כי "משברים הם זמן מצוין עבור חברות בשלב מוקדם". רננה אשכנזי שותפה ב-Grove Ventures העריכה כי ההאטה בשוויים של חברות בשוק הציבורי תחלחל גם לגיוסים בשוק הפרטי. יאיר שניר, שותף מנהל ב-Dell Technologies Capital העריך כי ב-200 נראה חזרה של החברות הגדולות לדומיננטיות בשוק העבודה
שנת 2021 הייתה שנה שלא תיאמן עבור שוק הסטארט אפ הישראלי. על פי דו"ח של ארגון Start-Up Nation Central, ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2021 גייסו החברות המקומיות 24.5 מיליארד דולר בסך הכל. מהדו"ח עולה כי בתקופה המדוברת נרשם גידול של 136% בהיקף הגיוסים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אז גייסו החברות הישראליות 10.8 מיליארד דולר.
קראו עוד בכלכליסט:
נראה כי שנת 2022 תהיה שונה למדי מ-2021. הירידות החדות בנאסד"ק בחודש ינואר עלולות להצביע על התקרבותו של משבר בשוק מניות הטכנולוגיה האמריקני שישפיע באופן מהותי גם על שוק ההייטק הישראלי. אם כך, עד כמה ערוך שוק הטכנולוגיה הישראלי לחורף של 2022?
על פי איה פטרבורג מייסדת ושותפה ב-S Capital: "עם תחילת 2022 הרגשנו ברקס בשוק הציבורי שהשפיע על השוק הפרטי. האם רק התחלנו את המורד החלקלק למטה והשווקים ימשיכו לרדת? עד כמה הבור עמוק? אנחנו לא יודעים. לדברים יש נטייה להיות מחזוריים, אנחנו מדברים כבר זמן מה על כך שהתקופה הטובה תיעצר, אך אנחנו מוגנים ע"י החברות הגדולות בשוק. בניגוד למשברים קודמים בנאסד"ק החברות הגדולות הן רווחיות ובעלות מזומנים".
דבריה של פטרבורג נאמרו במסגרת פאנל השקעות שנערך בשבוע החדשנות של כלכליסט. בפאנל השתתפו גם רננה אשכנזי שותפה ב-Grove Ventures ויאיר שניר שותף ומנהל ב-Dell Technologies Capital, אשר מתמקדים בהשקעה בחברות הייטק בשלבים המוקדמים.
פטרבורג הוסיפה כי "השינויים בשוק המניות נוגעים בעיקר לחברות בשלבים מאוחרים. כשמסתכלים על חברה בשלב מוקדם, אנחנו מסתכלים על הצוות היזמי, האם הוא אמור לפתור בעיה שהיא בעיה אמיתית וכואבת? האם הפתרון חייב להיות בכל חברה? אם אתה יוצר מוצר עם ערך אמיתי אתה תצליח למכור".
לפי פטרבורג, "משברים הם זמן מצוין עבור חברות בשלב מוקדם. Airbnb וסיסקו נולדו תוך כדי משבר ובשבילנו זה סימן להשקיע באותו קצב. לחלק מהחברות המצב הנוכחי הוא סוג של 'ניעור העץ', חברות מבינות שהן אולי לא היו צריכות להיות מונפקות, או לקבל את השווי שקיבלו. חברות ללא ערך אמיתי ייעלמו".
רננה אשכנזי הוסיפה, "בסוף מדובר פה בשאלה של היצע וביקוש. לדוגמה, המחסור בשבבים בשנים האחרונות מגיע בעקבות ביקוש גבוה. הפסימיים יטענו שהביקוש מקורו משילוב לא שיגרתי של פנדמיה, מזג אוויר קיצוני ואירועים חד פעמיים, אבל זו הסתכלות פשטנית".
עוד אמרה אשכנזי כי, "ניתן לראות שכל חמש שנים ב-30 השנים האחרונות ראינו ביקוש מטורף לשבבים, לפעמים בשל אירועים חיצוניים, אבל זה גם קורה בעקבות דור חדש של מוצרים דיגיטליים. אין סיבה לחשוב שהביקוש לשבבים יקטן, לכן לדעתי שנת 2022 לא תהווה ריבאונד. 2022 תהיה איטית יותר מקודמתה אבל אין סיבה לחשוב שנראה ירידה בביקוש".
יאיר שניר: "שנת 2021 הייתה הזויה, האם 2022 יכולה לעמוד בקצב? סטארטפים גייסו הרבה כסף ולכן הן אמורים להיות מוכנים לתקופה ארוכה של ירידה בביקוש. אבל השאלה הגדולה שצריך לשאול, היא מה יקרה לקצב הצמיחה בטכנולוגיה. ההמרה לעולם הדיגיטל תימשך, אך עד כמה התהליך יהיה מהר וחזק. אם שופטים לפי תקופות קודמות, יש הלימה בין שווי חברות לקצב ההשקעה שלהם בטכנולוגיה. כלומר אם השווי של החברות ירד, התהליך עלול להיחלש. חברות יכולות לקצץ בהוצאות הטכנולוגיות אבל יש גבול שהן יכולות לקצץ על מנת להישאר בחיים".
אולי נראה ירידה בקצב היוניקורנים?
אשכנזי: "קראתי שהשווי החציוני של חברות בסבב D היום הוא מעל למיליארד דולר, כך שלמעשה כל חברה שהגיעה לסבב הגיוס הרביעי, היא יוניקורן. פעם כינינו חברות מעל לשווי של מיליארד דולר כיוניקורן משום שהן היו נדירות - אולי צריך למצוא מילה אחרת. הקורונה לימדה אותנו שאין אפשרות לחזות ואנחנו לא אוהבים להגיד שהשוויים מנופחים או לדבר על בועה. כן ראינו שכאשר החברות פגשו את השוק הציבורי, השווי לא תמיד תאם את המחיר בסבבי הגיוס. ראינו את זה גם בענף ה-SPAC. חלק מהספקים נסחרים בשווי נמוך יותר מההתחלה. ההכרה של השוק הציבורי בשווי תחלחל לשוק הפרטי. אני מקווה לתיקון מסוים".
שניר: "תהיה היצמדות לניתוחים ברורים יותר. אם בשנה האחרונה החברות התבססו על צמיחה בכל מחיר תוך שימת דגש על הכנסות והכנסות חוזרות, היום התפיסה היא שכן צריך להסתכל על הוצאות ורווחיות. האם נראה פחות יוניקורנים? ההיגיון שלי אומר שהיום יהיה ייקח לחברה זמן רב יותר להפוך ליוניקורן, מאשר לפני חצי שנה".
פטרבורג: "במשבר של תחילת שנות האלפיים היה נהוג לומר בעמק הסיליקון כי לנוכח המשבר, 'האורחים' בתעשייה ייעלמו. אם יתפתח משבר, הקמת סטארט אפ תפסיק להיות כה נוצצת. הרי, מעבר לזוהר, ההקמה כוללת עבודה מאוד קשה ומאבקים, ורגעים קשים. ברגע שזה לא יהיה כל כך נוצץ, מי שלא צריך להקים חברה, יעדיף שלא להקים. אבל היזמים החזקים יפרצו את הדרך ויקימו חברות מדהימות בשעה כזו".
אחד הנושאים הבוערים בשנה האחרונה היה החיפוש אחר טאלנטים בענף ההייטק. אנחנו נראה רגיעה בנושא הזה?
אשכנזי: "חסרים בטק בערך 13 אלף עובדים. זה המון. יש יוזמות ממשלתיות כדי לראות איך מגדילים את אחוז המועסקים. אנחנו נמצאים בחוסר משום שגם בשנת 2020 הייתה שנת שיא עבור הענף. יש כאן עלייה שגם אם תמשיך בקצב נמוך יותר, היא תמשוך הרבה כסף לענף. ככל שהחברות יגדלו, הן יצטרכו יותר עובדים, אבל הקצב של כמות העובדים הרלוונטיים לא גדל באותו הקצב".
שניר: "הדיון הוא לא רק על טאלנטים אלא איך החברה מנהלת את ההון שברשותה. כל חברה עורכת שתי תוכניות עבודה, אחת אופטימית והשנייה פסימית. בתוכנית הפסימית צריך לנהל את ההון בצורה יותר אחראית. חלק מתהליך ההתפכחות בענף הוא שהעובדים שהגיעו לחברה בגלל האופציות, מבינים שזה לא משחק רק של אופציות. יחס ההיצע וביקוש לעובדים לא השתנה, אבל נראה חזרה של החברות הגדולות לדומיננטיות בשוק".
פטרבורג: "סטארטאפים צעירים מצליחים לגייס אנשים שרוצים 'להיכנס מתחת לאלונקה'. הגיוס הראשוני, הוא כמעט דור המייסדים והם אנשים מאוד ספציפיים. אני חולקת על מה שרננה אמרה, אם ניכנס למשבר עמוק, יהיו חברות שייסגרו ועובדים יתפנו ויעשו בדיקה מעמיקה יותר לגבי כניסה לחברות. לחברות שיגייסו עובדים בעת המשבר, זו תהיה הזדמנות יותר טובה".
לכל הכתבות של שבוע החדשנות לחצו כאן