אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פתאום יש כסף? מהיכן יגיע המימון לתוספת השכר לחיילים טל שחר

פרשנות

פתאום יש כסף? מהיכן יגיע המימון לתוספת השכר לחיילים

היוזמה של שרי הביטחון והאוצר להעלות ב-50% את שכר חיילי החובה, צפויה להיות מאושרת מיד וללא התנגדות. הבעיה החמורה היא ששבועיים בלבד מאישור תקציב המדינה, בו אושרה תוספת תקציבית של 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון - אושר סכום עצום של 900 מיליון שקל, שטרם הוקצה מהאוצר לשם כך וכולנו נאלץ לשלם את המחיר

23.11.2021, 13:25 | אדריאן פילוט

1. אין החלטה צודקת מהעלאת שכר החיילים. לכן, היוזמה של שר הביטחון בני גנץ, יחד עם שר האוצר אביגדור ליברמן, להעלות ב-50% את שכר חיילי החובה, צפויה להיות מאושרת ולעבור ללא התנגדות בכלל. כאשר מסתכלים על ההחלטה הזו כאירוע בודד ומסתכלים על המציאות הכלכלית הישראלית - אין אפשרות שלא להזדהות עימה. 

הרי לא יתכן כי לוחם חוד בשנה השלישית מרוויח כ-2,000 שקל לחודש. אגב, במקרה הזה, גם זה מביש שחייל עורפי, שעדיין מקדיש את רוב יומו לשירות בצה"ל מרוויח 800 שקל. מדובר על 15% משכר מינימום. לצורך המחשה, תומך לחימה, מרוויח בשנה שלמה (14,340 שקל) מה שעובד ישראלי ממוצע מרוויח בחודש בודד (כ-12 אלף שקל). 

קראו עוד בכלכליסט:


2. אז היכן הבעיה? ההתנהלות התקציבית הבעייתית של ליברמן. לא ייתכן כי שבועיים אחרי אישור תקציב המדינה, ובתוכו תוספת תקציבית של 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, מגיע שר האוצר (ושר הביטחון, הרי האחראיות התקציבית היא על כלל שרי הממשלה) ושוב משנים את סדרי העדיפויות ומודיעים על תוספת תקציבית לא מבוטלת של 900 מיליון שקל. אותה התנהלות עלולה לשחק לו לרועץ ולהפיל צל כבד על התנהלותו כקברניט שמוביל את המשק. בנוסף, המסרים שעולים מההודעה לעיתונות ששיגרו משרדי האוצר והביטחון סובלים מכמה אי דיוקים. 

ראשית, למרות שסוכם כי האוצר יישא רק מחצית מעלות המהלך - גם הכסף הזה איננו וטרם הוקצה. כלומר, אגף התקציבים באוצר, בראשות יוגב גרדוס, יצטרך למצוא מקורות תקציביים. זה יגיע מהרזרבה שהיתה מיועדת לכלל משרדי הממשלה או שמא, מקיצוץ בהוצאה האזרחית שכידוע, היא מבין הנמוכות ב-OECD, כאשר ההוצאה הממשלתית בישראל על ביטחון וריבית היא הגבוהה בארגון (כ-8% תמ"ג). יתרה מזו, ההתנהלות של ליברמן כשר האוצר במקרה הזה היא פחות אחראית מזו של משה כחלון כאשר הוא החליט להעלות ב-50% את שכר חיילי החובה. הרי הוא עשה עבודת מטה אמיתית בנושא. בעבודת המטה שמוזכרת בהודעה ששיגר ליברמן, אנשי האוצר לא השתתפו. זו עבודת המטה של מערכת הביטחון ולכלל עבודות המטה של צה"ל ומערכת הביטחון לדורותיהם, המסקנה הקבועה ידועה: צריכים יותר כסף, המציאות הנוכחית (לא משנה מה היא) מחייבת תוספת משמעותית.

3. השאלה הגדולה היא מאיפה יש למערכת הביטחון את הכסף להקצות להעלאת שכר, שהיא לפי הגדרה, תוספת פרמננטית ולא חד-פעמית (לבסיס התקציב). וכנראה שהתשובה היא - יקחו ממקום אחד כדי לשים במקום אחר. מתברר כי כאשר דורשים ממערכת הביטחון, הם יודעים לתעדף ולהסתדר ולא לבקש עוד.


נפתלי בנט, גדעון סער, יאיר לפיד ובני גנץ, צילום: AFP נפתלי בנט, גדעון סער, יאיר לפיד ובני גנץ | צילום: AFP נפתלי בנט, גדעון סער, יאיר לפיד ובני גנץ, צילום: AFP


4. אי אפשר לנתק את האירוע הזה מתוספות הרמטכ"ל השערורייתיות שצפויות לעלות לדיון הכנסת בקרוב - וכבר פוגשות התנגדות קשה בקרב כמה מפלגות שלטון על רקע הביקורת הציבורית הרבה (והצודקת) שהן מעוררות. נזכיר כי באותו לילה שראש הממשלה, נפתלי בנט, יחד עם ליברמן וגנץ –נכנעו וסיכמו על תוספת של 7 מיליארד שקל למערכת הביטחון וביטלו את כלל צעדי ההתייעלות שנדרשו ממערכת הביטחון לדורותיהם, הם גם דרשו להכשיר ולהלבין את תוספות הרמטכ"ל, תוספות שניתנו שלא כדין ובאופן גורף, כפי שקבעו הן היועצים המשפטים הממשלתיים (למעט זה של משרד הביטחון) וגם שופטי בג"ץ. בנוסף, כפי שנחשף ב"כלכליסט", לפי תזכיר החוק והמודל שצה"ל הציע, אותן תוספות יינתנו לא רק לבעלי פנסיה תקציבית אלא גם לעובדים עם הסכם של פנסיה צוברת. התוספת הממוצעת מגיעה ל-9% ובהסכם שהתגבש היא תעמוד על כ-8%. לפי אומדנים, העלות הישירה השנתית של תוספת רמטכ"ל, גם לאלו שבמסגרת פנסיה צוברת היא של 400 מיליון שקל לשנה - וזאת מעבר לעלות של 1.1 מיליארד שקל לאלו שבפנסיה תקציבית. כך שבסך הכול מדובר בהחלטה שוות ערך ל-1.5 מיליארד שקל לשנה, לצמיתות, המגיעה על חשבון בריאות, רווחה וחינוך. בעקבות ההחלטה של גנץ, ליברמן ובנט, תקציב הפנסיות של צה"ל צפוי להגיע כבר השנה ל-8 מיליארד שקל. 

5. איפה פקידי האוצר? איפה המנכ"ל החזק רם בלינקוב, שרק לפני כמה ימים נזף ביו"ר ומנכ"ל נת"י על התנהלות לא ראויה? זה אותו בלינקוב, שבמהלך ראיון ל"כלכליסט" ביקר את הממשלה הקודמת כאשר היא "פיזרה כסף ציבורי מהמסוקים ללא מבחן הכנסה - גם לשכבות החזקות". בלינקוב עצמו טען כי "יש לי הסכם עם שר האוצר: הוא יקשיב לכל מה מילה שיש לי לומר ואני מצידי אכבד כל החלטה שלו". אבל נראה כי יש כאן מוסר כפול: מה שמותר למערכת הביטחון אסור לכל השאר. הביקורת שנשמעת כלפי מערכות אחרות לא נשמעות כלפי מערכת הביטחון. הדבר הזה מזיק לאוצר כמשרד, וגם לאגף התקציבים. אבל אסור להתבלבל: האחראי לתופעה השערורייתית הזו הוא ליברמן. המסר שהוא מעביר הוא הרסני: אם יש אנשים חכמים במשרד הביטחון - ויש כאלו - הדבר המתבקש והרציונלי שהם חייבים לעשות כעת הוא שוב לדפוק לו על הדלת ולבקש עוד. 

ליברמן משדר כי אוצר המדינה חשובה לו, אבל טובת אנשי הביטחון חשובה לו יותר. זו כנראה חלק מאסטרטגיה פוליטית מתוחכמת, אבל צריכים להציף את העובדה הזו, בעיקר כי היא מסוכנת: לא טוב כאשר שר האוצר משדר לקבוצת לחץ כי בשבילם, "תמיד יש כסף" בקופה. לגבי המשק הישראלי, ליברמן מתנהל כשר אוצר ו"מנהל". כלפי משרד הביטחון הוא מתנהל כסנטה קלאוס ו"מחלק". מהצד השני יושבים אנשי מערכת הביטחון שממשיכים להבין ולהפנים כי יושב בכיסא האוצר אדם שאומר להם "כן" לכל גחמה וזו מתכונת בטוחה להעמקת הניוון הקיים במערכת הביטחון בכל הקשור לניהול כספים, שקיפות תקציבית והתנהלות תקציבית, לרבות בתחום התגמול. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות