"בכל פרויקט אנו לוקחים בחשבון עיכוב בגלל רשות מקרקעי ישראל"

EDF היא כבר כיום יצרנית החשמל הירוק הגדולה בישראל, ואתם פועלים להקמת אתרי ייצור נוספים. ישראל תעמוד ביעדים שלה לאנרגיה מתחדשת?

"קודם כל, יש צורך בחשמל הזה. לא מדובר רק עמידה ביעדי הממשלה, אלא בהרבה מעבר. החברות מחפשות חשמל זול והחשמל הסולארי הפך להיות זול משמעותית מכל אלטרנטיבה. חלק מהחברות מחפשות גם חשמל ירוק. לכן אין ספק שכמות ההספק המותקן של אנרגיה מתחדשת צריכה לעלות מפחות מ־4 ג'יגה כיום ל־15 ג'יגה תוך 8 שנים".

ישראל תעמוד ביעד הזה?

"היא תפספס אותו בוודאות. המדינה לא תעמוד ביעד שהציבה, של 20% אנרגיה מתחדשת ב־2025 (היום כ־10% מהחשמל מופק באמצעות אנרגיות מתחדשות — עא"מ). אנחנו ב־EDF יודעים להכפיל את החלק שלנו, אבל לא בטוח שאחרים גם. בעיקר בתחום הגגות יהיה קשה להכפיל את כמות ההספק המותקן. חשוב להבין שאנחנו לא נמכור את החשמל רק למדינה. אנחנו נמכור ללקוחות פרטיים באמצעות הרגולציה החדשה. אנחנו מחזיקים ברישיון מספק וכבר יותר משנתיים חותמים על הסכמים פרטיים עם לקוחות. יש גם לקוחות גלובליים של EDF שמבקשים בישראל חשמל ירוק וזול.

"היתרון שלנו הוא שאנחנו פחות תלויים בסביבת הריביות, כי המימון הוא שלנו. יש לנו את כל הרכיבים בשטח: כסף, שטח, רצון להשקיע. יש מכשולים, יש בעיות, אבל הן לא משמעותיות יותר ממה שקורה בשאר העולם. דווקא לנו, כחברה זרה, יש בעיה לפעול בארץ ויש תהליכים נוספים שאנחנו צריכים לעבור שאחרים לא. ולמרות זאת אנחנו ממשיכים ובונים על עוד הרבה שנים של פיתוח".

למה שאר החברות הזרות עזבו את ישראל ואתם נשארתם?

"מההתחלה ראינו את הכניסה לישראל בראייה לטווח ארוך. בשנים 2014–2016 המצב בישראל הוקפא. בזכות מומנטום עם פרויקטים קודמים שהיו לנו יכולנו להמשיך, ובזכות פרויקטים שרכשנו מיזמים אחרים, שלא ידעו לבנות את המתקנים, הצלחנו להתקדם. בזמן שאחרים פיטרו, אנחנו המשכנו עם הצוות שלנו. אני חושב שהיום יהיה קשה לשחקן אחר להיכנס לישראל דרך פיתוח שדה חדש. רואים כמה ניסיונות כאלה במכרזים הגדולים, שבהם פחות צריך להכיר את השטח אלא רק לתת הצעות טובות. בינתיים שחקנים זרים לא הצליחו בזה וזה מוריד את התיאבון שלהם".

ישראל לא ידועה כמקום שמקדם אנרגיה ירוקה. למה בכלל בחרתם להיכנס לכאן?

"EDF היא לא חברה ציונית, היא חברה עסקית. כחברה ממשלתית היא צריכה להיות זהירה כפליים מכל חברה אחרת. ועדיין, הרבה פעמים EDF הגלובלית מעדיפה להשקיע בעוד פרויקט בארץ מאשר במקומות אחרים. מדובר בניתוח כלכלי קר של מצב התשתיות, הפוטנציאל והסביבה העסקית בארץ. כבר 13 שנה אנחנו פעילים בישראל. יש בעיות, יש מכשולים בירוקרטיים, אבל ניתן לצפות אותם מראש. אנחנו למשל יודעים שתמיד יהיו איחורים מול רשות מקרקעי ישראל ולוקחים את זה בחשבון בכל התוכניות שלנו. עד עכשיו הפרויקטים שלנו עמדו בציפיות.

"לא השתגענו במכרזים, למרות שניסו להגיד שהמחירים שהצענו היו לא ריאליים ושאנחנו לא מתכוונים להקים בסופו של דבר. באחד מהפרויקטים האלו, במצפה רמון, מגדל בחרו להיכנס כמשקיע. התנאים פה סבירים וגם הרווחים. לא מדובר בהכנסות גבוהות מאוד, אבל ההשקעה עומדת בציפיות. זה שונה משמעותית ממה שקורה בהרבה מדינות שעל הנייר נראות אטרקטיביות.

"זכינו במכרז של עיריית נתניה כדי להתקין מערכות סולאריות על גגות של בתי ספר, האצטדיון בעיר ומבני ציבור נוספים. נקים גם קירוי מעל מגרשי ספורט בעיר. אנחנו בונים את המגרש מחדש ונוסיף תאורה חכמה שפועלת רק כשיש שחקנים במגרש. המטרה היא להגיע ל־350 מתקנים רק בנתניה לבדה. ראשי הערים מאוד מודעים לפוטנציאל שבפרויקטים האלו, וזכינו במכרזים נוספים לפרויקטים דומים בגליל התחתון ובנהריה".

סביבת הריבית הגבוהה תוכל לפגוע בהקמת פרויקטים סולאריים. איך זה משפיע עליכם?

"אנחנו חברה פרטית. אנו מממנים את הפרויקטים האלו מההון העצמי שלנו. בכך אנחנו בונים את הפרויקטים ולוקחים את הסיכון עלינו, ואנחנו רואים אותם כפרויקטים בסיכון נמוך. מי שהולך לממן פרויקט לפני בנייה מול גורמי חוץ צריך לשלם פרמיית סיכון בגלל חוסר הוודאות שיש. היתרון הוא שאנחנו לא תלויים במימון כדי להתחיל פרויקט. אחרי שהפרויקט בנוי ומחובר, והוכיח את עצמו, אנחנו מממנים את זה בחוץ כדי לשחרר חלק מההון העצמי ששמנו. השנה עשינו את זה בכמיליארד שקל. המימון העצמי מאפשר לנו לחכות כמה חודשים לתנאים טובים מבחינת המימון. בעתיד, ככל שיותר פרויקטים ייבנו במסגרת מחירי שוק, חוסר הוודאות יגדל והיתרון במימון העצמי יגדל. הבנקים בישראל לא יודעים להתמודד עם מימון לטווח ארוך לפרויקטים כאלו, בכזו חוסר ודאות".

אתם בדרך להגדיל את הפעילות בארץ?

"כן. בשלוש שנים הקרובות אנחנו מצפים להכפיל את ההשקעה שעשינו בישראל עד היום".

ההשקעות של EDF בישראל עד היום קרובות לארבעה מיליארד שקל. לא סכום קטן למדינה שנמצאת בחוסר ודאות פוליטית. המהפכה המשפטית לא מדאיגה אתכם לקראת הכנסת כספים משמעותית כל כך?

"אנחנו מסתכלים על ישראל, כמו גם על מדינות אחרות, לטווח מאוד ארוך, לפרויקטים של 25 שנה ומעלה. ישראל היא מדינה עם כוח ותרבות של עם חופשי ודמוקרטיה. מי שרוצה לא להשקיע בישראל תמיד מצא וימצא סיבות, אבל החברה לא מקשיבה לקולות האלו כי היא רואה פוטנציאל כלכלי בישראל. קולות בעד ונגד השקעה בישראל יש בכל חברה בינלאומית וזה מכל מיני סיבות שהן לא עסקיות. לפני 13 שנה קיבלנו החלטה להשקיע בישראל, והחלטה להמשיך להשקיע כשכל השחקנים הבינלאומיים אחרים הפסיקו, וזה הצליח לנו".

ועדיין יש קשיים בהשקעה פה. רה"מ נתניהו נפגש לא מזמן עם מנכ"ל EDF העולמית.

"נכון, מדובר בפגישה עסקית לא בגלל ש־EDF לא רוצה להמשיך להשקיע בישראל, אלא כי יש פרויקטים שנדחו בגלל בעיות סטטוטוריקה מול רשות מקרקעי ישראל. הבעיה הראשונה היא הניסיון של רמ"י לפתור מחלוקות של עשרות שנים עם קיבוצים ומושבים על גבי הפרויקטים הסולאריים. הפרויקטים של האנרגיה המתחדשת מאוד רווחיים ליישובים, ורמ"י יודעים את זה. לכן, לפני שחותמים על עסקה להתקנת פאנלים סולאריים על שטח של יישוב, רמ"י דורש לסגור כל מיני חריגות בנייה של עשרות השנים הקודמות, שלא קשורות אלינו. אנחנו בין הפטיש לסדן. אם נבנה גן אירועים או מחסן לא חוקי לפני 30 שנה, רמ"י תעכב פרויקט סולארי ביישוב.

"הנושא השני שעלה מול נתניהו זה האישור שלנו, כזרים, להפעיל פרויקט תשתית שדורש היתר משורת משרדי ממשלה. כמשקיע זר, יכול לקחת יותר משנה לקבל חתימה על היתר בנייה, כשכל שאר הדברים מוכנים".

למרות הרווח הכלכלי והסביבתי בפרויקטים של אנרגיה סולארית, יש להם גם חסרונות. השטח הנדרש להפגת חשמל מפאנלים סולאריים גדול פי 10 בערך מתחנות כוח בגז טבעי, עבור אותה כמות של חשמל. החשמל הסולארי גם מוגבל בשעות הלילה. איך מתמודדים עם זה?

"קודם כל, יש צורך משמעותי בהקמת מתקנים סולאריים בישראל, שבה רק 10% מתפוקת החשמל מגיעה מאנרגיה סולארית. שנית, הטכנולוגיות היום בפיתוח, וממשיכות להתקדם. מבחינת השטח, מבוצעים ניסויים בשדות אגרו־וולטאיים, כלומר, הצבת פאנלים סולאריים מעל שדות חקלאיים. אבל לא חסרים אתגרים גם לטכנולוגיה הזאת, כמו למשל שלא ברור מהי ההשפעה של הצבת הפאנלים הסולארים מעל הגידולים וכמה פגיעה בגידול החלקאי ניתן לספוג בתמורה להקמה של הפאנלים הסולאריים. בארץ מדברים על 70%, וזה סטנדרט ריאלי בעיניי. אנחנו ב־EDF גם מקדמים ניסויים בתחום, גם בצרפת וגם כאן בפקולטה לחקלאות ברחובות. צריך לזכור גם שיש הבדל בין סוגי הגידולים. החקלאי שמגדל קברנה סוביניון לא יכול להרשות לעצמו להפסיד 1% מהכמות סוכר שיש בקברנה סוביניון בגלל פאנל סולארי מעליו, כי זה אסון כלכלי. מחיר הענבים שלו יירד בעשרות אחוזים.

"יש התקדמות גם בתחום של מתקני אגירה. הם יאפשרו להשתמש בחשמל שמופק במתקנים הסולאריים בשעות הערב ולא רק ביום. רשות החשמל יצרה תמריצים חדשים שנועדו לעודד הקמה של מתקני אגירה, על ידי תשלום גבוה יותר לחשמל שיופק בשעות הערב. זה גם שימוש יותר נכון של החיבור, כי רשת החשמל עמוסה במהלך היום אך יותר פנויה בשעות הלילה".

מתקני האגירה הם גם מה שיהדות התורה ניסו לקדם בהקשר של חשמל כשר.

"מתקני האגירה יכולים לשנות את התמונה ולהפסיק את השימוש בגנרטורים מזהמים ומסוכנים בלב הערים החרדיות, על מנת להימנע משימוש בחשמל שהופק בשבת על ידי יהודים. נכון, הסוללות עצמן הן אותו דבר, אך מקור החשמל במתקנים יהיה ככל הנראה מהרשת, ולא ממתקן סולארי ספציפי. אנחנו בונים היום, בתוך שכונה מרכזית מאוד בבני ברק, פרויקט אגירה של 19 מגה וואט שעה. הסוללה שם תיטען מהרשת".

EDF מפעילה עשרות כורים גרעיניים בעולם. אתם רואים אפשרות כזאת גם בישראל?

"פנו אלינו מכל מיני כיוונים בנושא הזה. זה כן חלק מהעתיד, אבל הוא לא יחליף את כל הייצור, ולא יהווה תחליף לייצור ב־20 שנה הקרובות. את העתיד אני רואה בשילוב של כמה אנרגיות. בצרפת זה יהיה שילוב של אנרגיה גרעינית, סולארית, הידרו־אלקטרית (הפקת חשמל ממקורות מים, כמו מפלים, עא"מ) ורוח. זה נושא שהוא על הפרק בקרב גורמי המקצוע".