היום שאחרי: רמ"י מגבשת סל הטבות לתושבי היישובים שפונו

כ-130 אלף איש פונו עד כה מיישובי "קו העימות", מה שלא מפריע לרמ"י (רשות מנהל מקרקעי ישראל) להיערך לחיזוק אותם ישובים ביום שאחרי המלחמה. בישיבת הנהלת הרשות, שנערכה אתמול (ב') גובשה "שורת החלטות חדשות ומיטיבות עם תושבי קו העימות בצפון ובדרום במגזר העירוני והכפרי". בין ההחלטות: הגדלת שיעור "בני המקום" (מי שמתגורר ב-3 השנים האחרונות מתוך 10 במקום) שיוכלו להיקלט ביישובים, הענקת נחלות פנויות ללא תמורה על הקרקע, פטור מתשלום בעת עיגון הזכויות למגורים, תוספת קרקע לתכלית בנייה להשכרה למועמדים לחברות, ואפשרות הצבת מבנים זמניים לעובדים שכירים.

הנהלת רמ"י קבעה גם כי קרקעות המשמשות לתעסוקה לא חקלאית (משרדים, מסעדות, ובתי קפה למשל) יוכלו ליהנות ממתן הנחת אזור על תשלום דמי חכירה מהוונים; שתוגדל מכסת הקרקע למטרת תעסוקה במשבצת ישוב חקלאי; שמכסת התעסוקה ליישובים חקלאיים בקו העימות תוגדל עד ל-150 דונם נטו; שתוגדל מכסת הקרקע המוקצית למיזמי אנרגיה מתחדשת ביישובים חקלאיים-עד 400 דונם; ישובים חקלאיים יוכלו להתאגד ולהקים מתקנים פוטו וולטאיים בהיקף של עד 1,500 דונם. ההחלטה דורשת את אישור מועצת רמ"י.

יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל מסר כי "מטרת ההחלטות לחזק את ישובי קו העימות מיד עם סיום הלחימה בהיבטי התיישבות ותעסוקה, לדאוג לתושבים המקומיים ולעודד אוכלוסייה חדשה להעביר את מרכז חייהם לאזורים אלו".

להחלטות אלה, שתכליתן בשלב זה היא בעיקר מורלית, יהיו השלכות רבות. אירועי ה-7 באוקטובר הוכיחו שהתיישבות כפרית, משגשגת וממוגנת ככל שתהיה, לא מצליחה למנוע חדירה של כוחות אויב לשטחה של ישראל. מצד שני, זה די מובן מאליו שעידוד ההתיישבות פרברית/כפרית ברחבי הארץ לא יסייע במיוחד להתחדשות הערים הקיימות, במיוחד בפריפריה, שמרבית הדירות בה נעדרות ממ"דים ואין בה היתכנות כלכלית להתחדשות.

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים, בירך על החלטת הנהלת רמ"י: "אלו החלטות שאנו מנסים לקדם שנים רבות וטוב מאוחר מאשר אף פעם. זו העת להקל את האפשרות לקלוט משפחות חדשות לאזורים הללו ולייצר אופק קהילתי".