המאבק הבוער של האנושות: מזון בריא לאדם ולכדור הארץ

שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, לצד גידול מתמיד באוכלוסיית העולם עם בעיות רעב, השמנה ותזונה לקויה, מובילים ללחץ הולך וגדל על מערכות ייצור המזון לאפשר תזונה בת-קיימא. תזונה בת-קיימא היא למעשה שילוב של המושגים תזונה וקיימות. המושג מתייחס מחד גיסא לאספקה של תזונה בריאה לכל אדם (ביטחון תזונתי), ומאידך גיסא מדגיש כי אספקת המזון תגיע ממערכת המתנהלת על פי עקרונות הקיימות.

לחץ זה הוביל כבר היום את תעשיית החקלאות והמזון בחיפוש טכנולוגיות ושיטות ייצור נוספות כגון חקלאות ורטיקלית (חקלאות אנכית) וחקלאות תאית (ייצור בביוראקטורים) לקידום תזונה בת-קיימא.

חקלאות ורטיקלית הינה גידול חקלאי מלא - מזריעה ועד קטיף – המבוצע בתוך מתחמים אורבניים סגורים בתנאי גידול אופטימליים המותאמים לאותו גידול. לעובדה שהגידול נעשה בתוך העיר, יש יתרונות רבים, ביניהם: עלייה בטריות התוצרת ובחיי המדף, ובמקביל ירידה בפחת (אובדן ובזבוז מזון) ובשימוש בדלקים לשינוע התוצרת החקלאית ממרחקים. חקלאות ורטיקלית משתמשת בכ- 95% פחות מים, וב- 85% פחות קרקע מאשר החקלאות המסורתית.

חקלאות תאית היא חקלאות המאפשרת לייצר את אותם מוצרי מזון תוך התבססות על גידול תאים חיים באמצעות ביוראקטורים. תהליך זה מייתר את הצורך בגידול הצמח או בעל החיים לצורך ייצור המזון. כיום מפותחים בתחום המזון מוצרים כדוגמת בשר, דגים, ירקות ופירות, חלב, דבש, חלבונים ועוד.

שיטות ייצור אלו, החקלאות הורטיקלית והתאית, משפרות באופן משמעותי את נושא הפליטות הפחמניות והכלכלה הפחמנית, שנידונות בצורה נרחבת במסגרת שינויי האקלים בעולם. הבסיס להצלחת כל אחד מהפתרונות החדשנים הללו הוא שימוש בצמחים או תאים שעברו התאמה לשיטות החקלאות המתקדמות. רק בזכות התאמת הצמחים והתאים לחקלאות החדשה, יכולה האנושות להתאים את עצמה לשינויי האקלים וההתחממות הגלובלית ולייצר תזונה בת קיימא.

אייל עמנואל סמנכ"ל מחקר ופיתוח ב-Plantae Bioscience | צילום: פלאש 90

לטובת המענה על הצורך החדש הזה הוקמו בשנים האחרונות מספר חברות שהבינו שמדובר באחת המלחמות החשובות ביותר של האנושות לעשורים הקרובים, ובהן גם Plantae Bioscience, בשותפות ״ידע״ וחברת HUMINN, המפתחת סט טכנולוגיות לקידום תזונה בת-קיימא מתוך הבנה שפתרונות אלו הכרחיים לשיפור וייעול תעשיית החקלאות והמזון במסגרת האתגרים הניצבים כיום בעולמנו.

ההבנה שהתקבלה מריכוז המאמצים הזה הוא כי על מנת לצלוח את האתגר העולמי שעומד בפנינו, יש לעשות שימוש ולפתח טכנולוגיות מתקדמות וייחודיות בתחום העריכה הגנטית, הנדסת חלבונים והנדסה מטבולית, שיהיו הבסיס לפיתוח גידולי ירקות המייצגים נתחי שוק גדולים ומועשרים בחומרים התורמים לבריאות האדם, ומתאימים לגידול בחקלאות ורטיקאלית.

צד נוסף במאבק בדרך למזון בריא הוא פיתוח תרביות תאים צמחיים כחומרי גלם מועשרים לשוק המזון, כדוגמת קקאו וגידולים נוספים. גידול הקקאו במטעים סובל מבעיות של וירוסים המאיימים על 2; 'בריאות המטעים והשפעות שליליות של תנאי האקלים על היבולים הצפויים. זאת לצד בעיות אתיות נוספות, כמו עבדות ילדים. העברת ייצור הקקאו לתרביות צפוי להקטין את אותן בעיות ולהבטיח את יציבות שרשרת האספקה בשוק של כ- 14 מיליארד דולר לשנה.

אני סבור כי שיתוף פעולה של מיטב המוחות של האקדמיה הישראלית והעולמית הוא הפתרון הנחוץ לאחת מן הבעיות הבוערות ביותר של האנושות, ורק כך יהיה אפשר להביא בשורה משמעותית לעולם כולו בפרק זמן קצר.

אייל עמנואל הוא סמנכ"ל מחקר ופיתוח של חברת Plantae Bioscience