האם הרפורמה המשפטית תשפיע על תחום המיסוי בישראל?

השפעות הרפורמה המשפטית מורגשות עוד לפני יישומה. משיכת כספים מבנקים בישראל, השהיה של השקעות מתוכננות, ירידות בשוק ההון, היחלשות השקל, הן רק חלק מהשפעות שהימשכותן לאורך זמן עשויה להכאיב לצרכן הישראלי. אולם, עד כמה ההשפעות הללו, אם ימשכו, עשויות לגלוש לתחום המיסוי?

ובכן, הירידה מהכנסות המיסוי יפגעו באופן ישיר ביכולות הפיננסיות של המדינה וביכולת של הממשלה לתקצב פרויקטים המיועדים לאזרח, ובאופן כללי, לספק את צרכי ודרישות אזרחיה. מצב שכזה ייאלץ את הממשלה להשלים את הגירעונות הכספיים שייווצרו בדרכים יצירתיות, שבסבירות גבוהה יכללו העלאת מיסים. גם האופן שבו ינוהלו ויכוחים משפטיים בדיני מיסים עלולים להשתנות בעקבות הרפורמה. כך למשל, ביטול עילת הסבירות עלול לייצר עיוות בהחלטות משפטיות בענייני מס.

הרפורמה המשפטית לא מגיעה לבדה, ברקע הדברים, ועל אף שעד כה התחזיות השחורות בגין משבר כלכלי עולמי בתחילת שנת 2023 טרם התממשו, המצב הכלכלי השברירי, העלאת הריבית במסגרת המלחמה באינפלציה בשל הרצון למתן את הצריכה והמשבר בעולם ההייטק והנדל"ן, ישפיעו בסופו של דבר על המשק הישראלי ועל הכנסות המדינה ממיסים.

לכל האמור יש להוסיף גם את יישום הבטחות שניתנו בהסכמים הקואליציוניים. ברור לכל כי חלק מההסכמים הקואליציוניים לא יקוימו בשל אילוצים תקציביים והחשש מפריצה משמעותית במסגרת התקציבית של מדינת ישראל. אולם, מניסיון עבר ברור כי ריבוי המשרדים ידרוש חלוקת כספים שאמורה להספיק כדי לאפשר את הפעילות התקינה של משרדי הממשלה, כאשר הגדלת תקציבים ייעודיים וסקטוריאליים יגרמו אף הם להגדלת ההוצאות. כל זאת, יחד עם הצפי לירידה בגביית המיסים, מביא לחשש ששמיכת ההכנסות קצרה מדי כדי לכסות את הוצאות המדינה, ומעלה את החשש להעלאת מיסים כדי לגבות את ההוצאות הרבות.

כבר בתחילת החודש נערך דיון מקיף בנושא במסגרת פורום Duns 100 לבכירי תחום המיסוי שחלקים גדולים ממנו התייחסו לאתגרי השעה שמאיימים לפגוע באיתנות הכלכלית של המשק הישראלי. בהמשך לכנס, נשאלו כמה ממומחי המס המובילים בישראל כמה שאלות אקטואליות הקשורות לענף המיסוי בישראל. המומחים הבכירים שנשאלו התייחסו בתשובותיהם לנושא הרפורמה המשפטית והשפעתה על תחום המיסוי בישראל, הסבירו מה הן הפעולות שיש לבצע בכדי להשאיר את מדינת ישראל כמדינה אטרקטיבית להשקעות גם בעת הזו, וגם, שיתפו את דעתם לגבי הפעולות שצריכה רשות המיסים לבצע כדי לסייע לעסקים הקטנים לעבור בשלום את התקופה הכלכלית המאתגרת שצפויה להשפיע על המשק בהמשך השנה.

לכתבה התראיינו עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא, שותפה מנהלת במשרד עמית, פולק מטלון ושות' ושותפה במחלקת המסים, רו"ח קובי שטיימנץ, מנהל בשטיינמץ עמינח ושות' UHY, רו"ח, ועו"ד רני שוורץ, שותף ב'ירון אלדר, פלר, שורץ ושות' עורכי דין'.

צילום: יח"צ

כיצד הרפורמה המשפטית/המהפכה המשפטית תשפיע על עולם המיסוי המקומי, אם בכלל?

רו"ח קובי שטיימנץ: "אם הרפורמה תגרור הורדה בדירוג האשראי של ישראל והאטה של השקעות, פועל יוצא מכך הינו האטת קצב גביית המיסים, דבר שיוביל למיסים חדשים והעלאת מיסים קיימים. המדינה תיאלץ לפעול כך על מנת לאזן את הקופה הציבורית".

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא: "לטעמנו, מוקדם לקבוע את השפעתה של הרפורמה המוצעת על תחום דיני המס, אם בכלל. בהתאם לפרסומים השונים, הרפורמה מבקשת לבצע שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, לצד חיקוק פסקת התגברות. על אף חשיבותם של נושאים אלה, קשה למצוא קשר ישיר בינם לבין ההשפעה על תחום המס.

כמובן, שאם תבוצע רפורמה מרחיקת לכת, כזו שתקנה לממשלה כח חקיקה בלתי מוגבל, ייתכן ונתקל בחקיקת מס שלא תעלה בקנה אחד עם ההגנה הנדרשת על זכות הקניין. כך דוגמא, חוק מס דירה שלישית שנפסל בזמנו בבג"ץ מטעמי פרוצדורה, עשוי לעבור ככתבו וכלשונו תחת פסקת ההתגברות המוצעת.

בצד זאת, אם יצמצמו את עילת הסבירות הנתונה לבתי המשפט, מעבר להכרעות בסוגיות פוליטיות - דוגמת מינויים שונים וכיו"ב, הדבר עשוי להוות חרב פיפיות הן לאוצר המדינה והן לנישומים. שכן, דיני המס, בשונה מיתר ענפי המשפט האזרחי האחרים, מושתתים במהותם על סבירות ושיקול דעת כלכלי הנתון לבית המשפט. כך לדוגמא, בהיעדר שיקול דעת הנתון לבית המשפט לקביעת הסבירות הכלכלית, לא ניתן יהיה לקבוע אם עסקה מסוימת היא לגיטימית או מלאכותית. שכן, ככל והעסקה תעמוד בהוראות החוק הדווקניות, עשוי להיווצר מצב בו בית המשפט יהיה מנוע מלהתערב בה. נושא זה יהווה אחד השיקולים שיכולים להשפיע על משקיעים, שעשויים להירתע מהשקעות במדינה בה בית המשפט פועל באופן 'טכני' ונעדר שיקול דעת לבחינת סבירות הסוגייה המיסויית המובאת לפתחו".

עו"ד רני שוורץ: "היא תשפיע על כל אזרח ואזרח, ומאחר שכך, היא גם תשפיע על עולם המיסוי הלאומי והבינלאומי. במישור הבינ״ל יש לשים לב שישראל היא צד להסכמים וחברה בגופים בינ״ל למלחמה בשחיתות שלטונית, כך שהפוליטיזציה של מערכת המשפט עלולה לסכן מאוד את מעמדה הבינ״ל של ישראל.

במישור הלאומי, צמצום שיקול הדעת של בתי המשפט בבחינת החלטות מנהליות, וכאלו הן כל ההחלטות של רשות המסים, עלול לסתום את הגולל על פסיקות שהביאו לביטול החלטות של רשות המיסים - למשל בסוגיית חישוב נפרד במס רכישה, בהקלות במס לנכים, ובפסיקות בהם בתי המשפט, מטעמים של סבירות כלכלית, קיבלו החלטות הפוכות מאלו של רשות המסים".

הצפי להאטה במשק, הפחתת ההשקעות ואפילו משיכת השקעות קיימות, עלולים לאתגר את הכלכלה המקומית שצפויה להתמודד השנה גם עם האטת הפעילות הפיננסית העולמית. אילו פעולות ניתן לבצע בתחום המיסוי כדי להשאיר את ישראל אטרקטיבית להשקעות גם בעת הזאת?

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא: "שיעור מס החברות בישראל נחשב יחסית נוח, וניתן לומר כי הוא מייצג את הממוצע של מדינות ה-OECD. באשר לחברות הייטק וחברות ייצוא אחרות, אלה זכאיות להטבות מס מכח חוקי העידוד, המהווים הטבת מס משמעותית, גם ביחס ליתר המדינות המפותחות, ולא בכדי חברות רבות בוחרות לבסס את פעילותן בישראל. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמשטר מס נוח ככל שיהיה אינו מחולל פעילות כלכלית, אלא תומך בפעילות כלכלית. שכן, מיסי הכנסה, דוגמת מס חברות, משתלמים בסופו של דבר על רווחים. לכן, בהינתן האטה כלכלית גלובלית, להטבות מס עשויה להיות השפעה מוגבלת על האצת הצמיחה.

על אף האמור, משברים כלכליים עודדו בעבר את "המירוץ לתחתית" במסגרתו מדינות שונות ניסו להתחרות על כספי המשקיעים תוך הפחתה של שיעורי המס. ארגון ה-OECD הצליח להתמודד עם תופעה זו, ואף נקבע שיעור מס מינימלי שאין לרדת ממנו. אולם, קיבוע שיעור המס התאפשר בתקופה של פריחה כלכלית. ככל שהמשבר הכלכלי יעמיק, מדינות שונות עשויות לעקוף את שיעור המס הנומינלי תוך מתן תמריצי מס אחרים, דוגמת הגדלת ההכרה בהוצאות, אי מיסוי דיבידנדים וכיו"ב".

עו"ד רני שוורץ: "מערכת המס יכולה לשמש מנוע צמיחה. למשל, קביעת הוראות שעה להפחתת מס על דיבידנד תביא לשחרור רווחים כלואים, תעודד צריכה ותעודד השקעות בין היתר בשוק הנדל״ן שצפוי לקיפאון מוחלט. הקלות במע״מ לתושבים זרים על מנת לעודד כניסה של כסף זר לישראל מהווה גם היא אמצעי לעידוד פעילות כלכלית במשק".

רו"ח קובי שטיימנץ: "בעשר השנים האחרונות ישבנו עם מגוון רב של יזמים ישראלים ובינלאומיים, לכולם הצפנו את המיסוי הנמוך להם זוכים מפתחים ויצרנים ישראלים שמכוונים את מוצריהם לשוק הגלובלי, הודות לחוק עידוד השקעות הון. בסופו של יום כמעט כולם השתכנעו וקבעו את מרכז הפעילות בישראל. אנו ממליצים להרחיב ולחזק את חוק עידוד השקעות הון, במיוחד למגזר של ה SMB. יש לכך השפעה חזקה ומיידית על העסקים היצרניים בישראל".

העסקים הקטנים הם אלה שמניעים את פעילות המשק, אך הם אלה שגם צפויים באופן יחסי לסבול ולהיכנס לקשיים בעקבות העלאת הריבית וההאטה בפעילות הכלכלית במשק. אלו פעולות צריכה רשות המיסים לבצע כדי לסייע לעסקים הקטנים לעבור בשלום את התקופה הכלכלית המאתגרת שצפויה להשפיע על המשק בהמשך השנה?

עו"ד רני שוורץ: "במסגרת הצעת חוק ההסדרים מוצע מסלול חדש: עוסק זעיר במס הכנסה. מסלול זה יעודד שכירים לעבוד בעבודה נוספת על ידי כך שהוא מפשט דיווחים מחד, ומנגד מעניק הכרה בהוצאה רעיונית בשיעור של כ- 20%. מסלול זה יעודד יוזמה פרטית של שוק העצמאים ויקטין הכנסה שכיום לא מדווחת. זה דוגמה טובה בה רשות המסים חושבת בכיוון הנכון ומניעה הצעה טובה (וישנה)".

רו"ח קובי שטיימנץ: "יש להנחות את רשויות המיסים לפעול בשיטת בית הילל ולהימנע מפרשניות מחמירות ויצירתיות של החוק לרעת הנישום. לצערנו מגמה זו פשטה ברשויות המס על מנת להגדיל ככל הניתן את גביית המס. במקביל, אנו ממליצים כמובן על גמישות בהסדרי אורכות ובהסדרי תשלומים".

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא: "אכן העסקים הקטנים והבינוניים הם אלה שנשארים מקופחים מבחינה מיסויית במשך השנים. על אף ששיעור מס החברות בישראל נחשב נוח יחסית מבחינה נומינלית, שיעור המס האפקטיבי אינו מיטיב עם מרבית החברות שאינן נהנות מחוקי העידוד השונים. שכן, חוקי המס בישראל מטילים מגבלות רבות על ניכוי הוצאות לצרכי מס, כך שחבות המס האפקטיבית נחשבת גבוהה באופן יחסי. ניקח לדוגמא קבלן שכלי הרכב שלו משמש אותו באופן מובהק לצרכי עבודתו. דיני המס בישראל מגבילים את אותו קבלן לניכוי חלק קטן מהוצאות הרכב שנוצרו לו בפועל. מדובר בעיוות מובהק המפלה לרעה בעלי עסקים רבים, קטנים בעיקר, שכלי הרכב שלהם הוא כלי עבודה לכל דבר ועניין. לכן, בכדי להקל על עסקים קטנים ובינוניים, מוטב להביא להכרה רחבה יותר בהוצאות השונות המותרות בניכוי לצרכי מס.

נקודה נוספת בהקשר זה נוגעת לתקנות הפחת לצרכי מס שאינן עומדות בקנה אחד עם התפתחות הכלכלה והפיתוחים הטכנולוגיים השונים. בהתאם לתקנות אלה, הכרה בציוד הנרכש לעסק עשויה להיפרס על פני מספר שנים, לעיתים יותר מאורך חייו השימושיים של הציוד בפועל. הגבלות אלה, בדבר ניכוי פחת לתקופה ארוכה למדי, פוגעות בתמריץ של בעלי עסקים לבצע השקעות בציוד הון בעסק, בפרט נוכח הפער שבין ההיבט התזרימי המתקיים בעת רכישת הציוד, לבין ההכרה במס הנפרסת על פני מספר שנים".

d&b – לדעת להחליט