הדחת יו"ר הדואר: בג"ץ דחה את המועד למתן תשובת המדינה

בג"ץ דחה היום (רביעי) את המועד למתן תשובת המדינה בתשובתה לעתירה לבג"ץ נגד הדחתו של יו"ר הדואר מישאל וקנין ע"י שר התקשורת שלמה קרעי. הדחייה במתן התשובה ניתנה לבקשת המדינה באמצעות הפרקליטות, שחוייבה להגישה לבג"ץ עד היום.

בהחלטת בג"ץ נקבע שתגובה מקדמית מטעם המשיבים תוגש עד ליום ה-24 באוגוסט 2023, או עד 7 ימים לפני מועד הדיון שיקבע, לפי המאוחר. המשיבים הם: קרעי, השר דודי אמסלם, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', רשות החברות הממשלתית והיועצת המשפטית לממשלה.

הדיון בעתירה נקבע ליום חמישי 7.9.23 בשעה 9:00. השופטים שידונו בעתירה הם יצחק עמית, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. יתכנו שינויים במועד הדיון.

ההערכה היא שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תייצג את השרים שיזמו את ההדחה בשל התנגדותה למהלך.

חברת הדואר והיו"ר מישאל וקנין עתרו לבג"ץ כנגד הדחתו של וקנין. בעתירה, שהוגשה באמצעות משרד עוה"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', טוענים העותרים כי השרים אמסלם וקרעי התנהלו לכל אורך הדרך בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד ולכללי המשפט המינהלי וכי ההחלטה להדיח את וקנין רצופה פגמים מהותיים. לטענת העותרים, ההליך התנהל באופן פסול מיסודו, ללא גיבוש תשתית עובדתית ותוך "הפרה ברורה של חובת ההיוועצות הסטטוטורית והפרת חובת השימוע ועל סמך שיקולים זרים".

לפי העותרים, ב-14 במרץ הודיע קרעי לוקנין על החלטתו להדיח אותו מתפקידו כדי למנות תחתיו יו"ר דירקטוריון שיהיה "איש אמונו" של שר התקשורת ואף הציע לו "פרידה מכובדת בהסכמה", לה וקנין סירב. בחודשים שחלפו מאז הצהיר קרעי כמה פעמים על כוונתו להדיח את וקנין וזאת חרף התנגדות של גורמי המקצוע להדחה. אותם גורמים אף התריעו כי להדחה יהיו השלכות חמורות על הדואר וכן על חשש לפגיעה באינטרס הציבורי ובקופת המדינה.

העותרים מציינים כמי שהציגו עמדה זו את מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, החשב הכללי יהלי רוטנברג, מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים וכן את הבנקים המממנים של הדואר ואת כל חברי דירקטוריון החברה. עוד מציינים העותרים כי מנכ"ל החברה, דוד לרון, הודיע שיתפטר אם ההדחה של וקנין תצא אל הפועל.

הדואר ווקנין טוענים כי במהלך הליך ההדחה, פנו קרעי ואמסלם לרשות החברות במכתב שכולל "טענות מופרכות" נגד וקנין ו"חמור מכך, השר לשיתוף פעולה אזורי פנה למנהלת רשות החברות ודרש ממנה לסטות מעמדתה המקצועית ולתמוך בהדחה". לחץ זה, כותבים העותרים, לא צלח ורשות החברות הציגה עמדת נחרצת לפיה אין כל עילה חוקית להדחה.

טענה נוספת שעולה מהעתירה נוגעת לעובדה שקרעי נימק את ההחלטה להדיח את וקנין בכך שאיבד את האמון בו וכי בכוונתו למנות את "איש אמונו" לתפקיד; ואולם משרת יו"ר חברה ממשלתית אינה משרת אמון והשר אינו מוסמך להדיח את היו"ר במקרה של "אובדן אמון".

"ההחלטה חריגה ביותר ועל אף תהליכי הפוליטיזציה שמחלחלים למינויים במגזר הציבורי, קשה למצוא תקדים להדחה פוליטית של יו"ר חברה ממשלתית", טוענים העותרים. "הסיבה לכך היא שהשרים לא מוסמכים להעביר יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית מתפקידו".