רגב רוצה להקים חברה ממשלתית חדשה, האוצר מתנגד

משרד התחבורה מקדם הקמה של חברה ממשלתית חדשה לטובת הקמה של "מגה פרויקטים תחבורתיים" כחלק מהצעת מחליטים שתתייחס להקמה של רכבת מהירה לאילת ולקריית שמונה. משרד האוצר מתנגד לרעיון ומסר ל"כלכליסט" כי המהלך יוביל לעיכוב בקידום תשתיות לאומיות וכי לא בוצעה עבודת מטה שתתמוך במהלך.

החברה החדשה שהמשרד מבקש להקים לא אמורה לעסוק רק בתכנון ובהקמה של מסילות הרכבת לקריית שמונה ולאילת ובמשרד מתכוונים שחברה זו תיקח על עצמה גם את הקמת שדות התעופה הבינלאומיים ברמת דוד ובנגב. נוסח ההחלטה הנוכחי לא מתייחס כלל לפרויקט המטרו אך לא מן הנמנע כי בהמשך תהיה כוונה להעביר גם את הפרויקט הלאומי הגדול בתולדות ישראל לחברה החדשה, וזאת בהמשך להצהרותיה של השרה רגב שמעוניינת להוציא את הפרויקט מאחריות נת"ע.

אתמול דנו אנשי משרד התחבורה וביניהם ממלא מקום המנכ"ל אבנר פלור וממלא מקום המשנה למנכ"ל משה בן זקן עם אנשי האוצר כאשר במהלך הדיון הוצגה טיוטת הצעת מחליטים. בטיוטת הצעת המחליטים שניסחו במשרד התחבורה נכתב כי יש "להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר, לאחר קבלת חוות דעת רשות החברות הממשלתיות, להביא לאישור הממשלה תוך 120 יום הצעה בעניין הקמת חברה ממשלתית, אשר תהווה זרוע ביצוע של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ותהיה אחראית על מגה פרויקטים תחבורתיים, כגון מסילת הרכבת לחיבור ישראל". העובדה כי בטיוטה מצוין כי החברה תהיה אחראית על "מגה פרויקטים תחבורתיים" מהווה יותר מרמז לכך שייתכן שבעתיד החברה תעסוק גם בקידום פרויקט המטרו, שהוא הפרויקט שעונה באופן המדויק ביותר להגדרה הבומבסטית של "מגה פרויקט תחבורתי".

בהמשך הטיוטה מצוין כי אכן צפויים שינויים בחלוקת הפרויקטים שחברות התחבורה הממשלתיות מקימות ונכתב כי "משרד התחבורה יבחן את הצורך ועל פי העניין יביא לאישור הממשלה, לאחר קבלת חוות דעת רשות החברות הממשלתיות, הצעה לשינוי מטרות החברות הממשלתיות המהוות זרועות ביצוע של המשרד ואשר יהיו שותפות ביישום החלטה זו, ולקביעת הוראות משלימות נוספות הנדרשות למימוש ההחלטה באמצעותן".

חיבתה של שרת התחבורה רגב להעברת פרויקטי תשתית מחברה לחברה היא מהידועות. בקדנציה הקודמת שלה כשרת התחבורה היא "ייבשה" את חברת יפה נוף החיפאית והעבירה את הפרויקטים שלה לחברות הממשלתיות השונות, ו"כידררה" את האחריות על מקטע בפרויקט המסילה הרביעית באיילון בין רכבת ישראל לנתיבי ישראל. העברות האחריות הללו הובילו לעיכובים בפרויקטים והדבר הוביל בין השאר לדחייה במועד הפתיחה של הרכבלית בחיפה ומועד סיום העבודות על המסילה הרביעית באיילון.

בנוסף, הקמה של חברה ממשלתית חדשה "מאפס" היא הליך ארוך ומסורבל שמנוגד למדיניות המסורתית של רשות החברות שדוגלת בצמצום מספר החברות שבשליטת המדינה. החברה החדשה תצטרך לצבור ידע ארגוני שכיום כבר נמצא בחברות הממשלתיות הקיימות ותוביל ליצירת מצב אבסורדי שבו למשרד התחבורה יהיו חמש חברות ממשלתיות שונות שיש להן אגפים שעוסקים בהקמה של מסילות ופרויקטים רכבתיים – רכבת ישראל, נתיבי ישראל, נת"ע, חוצה ישראל והחברה החדשה. עודף החברות יוצר כפילות בתפקידים ללא צורך, וזאת בזמן שכל החברות הממשלתיות סובלות כבר היום ממחסור חמור בכוח אדם במקצועות הנדסיים בדגש על הנדסת מסילות, חשמול ומנהרות.

כאמור, משרד התחבורה מקדם את הקמת החברה הממשלתית כחלק מהצעת מחליטים שתצהיר על הקמת מסילת רכבת מהירה לאילת ולקריית שמונה. בשנת 2012 קיבלה ממשלת נתניהו החלטה על הקמת מסילת רכבת לאילת שעליה ייסעו רכבות במהירות של 300 קמ"ש וכי ההקמה תיקח חמש שנים בלבד מסיום התכנון הסטטוטורי שיושלם ב"לוח זמנים קצר". מאז חלפו 11 שנה והתכנון לא הושלם, ובהסכם של משרד התחבורה עם האוצר מצוין כי הקמת הקו מותנית בהצגת מסמך כדאיות כלכלית שטרם נעשה. פרויקט הרכבת לאילת ולקריית שמונה מתוקצב רק ב-170 מיליון שקל בתקציב הקרוב, אך הקמת הפרויקט כולו מוערכת בכ-50 מיליארד שקל ואין לו כרגע תקציב.

תגובת משרד האוצר: "משרד האוצר סבור כי הקמה של חברה חדשה, ללא תשתית ידע וניסיון קודמים תביא לעיכוב בקידום תשתיות לאומיות נדרשות. ובכל מקרה לא בוצעה עבודת מטה שתראה את הצורך והיתרון המקצועי בחברת תחבורה חדשה".