דו"ח העוני של "לתת": זינוק במספר החוסכים על אוכל, תרופות וציוד לימודי

שיעור המשפחות הנזקקות לסיוע כלכלי קבוע מגורם חיצוני הכפיל עצמו פי שלושה מ־1.5% ב־2021 ל־4.5% השנה. שיעור המשפחות שנאלצות לוותר על טיפולים רפואיים ועל ציוד לימודים בסיסי שילש עצמו מלפני משבר הקורונה. מן העבר השני שיעור המשתייכים למעמד הגבוה קטן מאוד מאז תחילת המשבר.

כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון "לתת" המתפרסם היום. בניגוד לדו"ח העוני של הביטוח הלאומי הבודק רק את ההכנסות, דו"ח העוני של לתת בודק גם את היכולת להוציא כספים. בעוד שבהיקף העוני על פי דו"ח לתת יש ירידה קלה, מצבן של המשפחות הנמצאות בעוני החמיר מאוד.

שיעור העוני הרב מימדי על פי הדו"ח של לתת עומד השנה על 23.3% ומשמעות הדבר שבישראל בישראל חיות בעוני 700 אלף משפחות. הוא הצטמצם קלות מ־23.6% ב־2021, אבל נשאר על כרבע מהאוכלוסייה. הוא עדיין גבוה בהרבה מ־18.7% לפני המשבר (ינואר-מרץ 2020).

חברה במצוקה

לשם השוואה, תחולת העוני על פי הביטוח הלאומי עמדה ב־2021 על 21.5% ממשקי הבית, אבל השנה צפויה דווקא ירידה. זאת בשל העלאת קצבאות השלמת הכנסה לגמלאים וקצבאות הנכות ל־3,700, מהלך שהעלה עניים רבים מעט מעל לקו העוני. עם זאת, דו"ח העוני האלטרנטיבי מגלה ש־76% מהקשישים מקבלי השלמת ההכנסה שגם מקבלים סיוע במזון עדיין עניים ו־43% נמצאים בעוני חמור. מנכ"ל "לתת" עו"ד ערן וינטרוב אומר ש"ברוב המיקרים זה שאתה מעלה אדם מעל לקו העוני לא מספיק כדי להוציא אותו מהעוני בפועל".

מדד העוני הרב־ממדי איננו רגיש לשינויים בטווחי זמן קצרים. לכן פותח במהלך משבר הקורונה מדד המצוקה הכלכלית, שבוחן אותה לפי שלושה היבטים: הכנסה, היעדר תנאים בסיסיים ועדות אישית על מצבך. שיעור המצוקה הכלכלית עומד על 27.7% ומשמעות הדבר ש־830 אלף משקי בית בישראל סבלו ממצוקה כלכלית ב־2022. טרום משבר הקורונה המספר עמד על כ־700 אלף, שיעור של 24%. עם זאת, מדובר בירידה משמעותית לעומת שיא משבר הקורונה, אז השיעור עמד על 38.5%.

עניין רב יש במרכיבי מדד המצוקה משום שבהם דווקא חלה העמקה גדולה. אם לפני המשבר ויתרו 5% על טיפולים רפואיים ותרופות בגלל מצוקה כלכלית וב־2021 — 10.5%, הרי שהשנה עושים זאת 15%, פי 3 מאשר לפני המשבר. לפני המשבר ויתרו 1.5% על רכישת ציוד לימודי בסיסי לילדים וב־2021 עשו זאת 2.6%. השנה נסק שיעור הויתור בתחום זה ל־4.8%, פי 2 מאשר בשנה שעברה ופי 3 מאשר לפני המשבר. בסך הכל גדל שיעור הוויתורים הכולל על הוצאות הדרושות לחיים בסיסיים בכבוד מאז תחילת המשבר פי 3.2. וינטרוב מסביר את העלייה בוויתורים של משפחת בעלייה ביוקר המחיה. לדבריו, "השמיכה מאוד קצרה. משפחות מנסות לתמרן ובכל פעם מוותרות על משהו אחר". הוא משער שהנתון מעיד גם על הקושי הגובר של עניי משבר הקורונה לאחר שנתיים בעוני.

עוד נתון שמעיד על החמרה גדול במצב העניים הוא שיעור הנזקקים לסיוע קבוע מגורם חיצוני בשל המצב הכלכלי. הוא היה יציב בשלוש השנים הקודמות ועמד על 1.5% ואילו השנה הוכפל כמעט פי 3 ל־4.3%. וינטרוב אומר ש"אנחנו הרחבנו במהלך המשבר את הסיוע מ־60 אלף משפחות ל־95 אלף". הנתון הזה מלמד כנראה על מצוקה מתמשכת שמאלצת אנשים לוותר על הכבוד העצמי שמונע מהם לפנות לסיוע. ואכן, שיעור המדווחים על עצמם שהם במצוקה כלכלית זינק מ־13% טרום המשבר ו־15.5% בשנה שעברה ל־21% השנה. 9.7% שהן 313 אלף מהמשפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי חמור, כלומר הן משפחות שיודעות רעב. זוהי ירידה קלה לעומת 10.1% מהמשפחות בישראל ב־2021 אבל שיעור גבוה משמעותית מ־8.8% שהיו בחוסר ביטחון תזונתי לפני הקורונה.

המצב מחמיר לא רק מלמטה. אחד הנתונים המעניינים בדו"ח העוני האלטרנטיבי הוא ששיעור משקי הבית במעמד הגבוה (אלו שהכנסתם כפולה מההכנסה החציונית) צונח בהתמדה מ־9% לפני המשבר ל־3.2% השנה, כלומר הוא התדרדר בשני שליש תוך 3 שנים. בשנה שעברה עוד עמד שיעור הנמנים עם המעמד הגבוה על 4.5%. למרות שהמגמה ברורה, צריך לזכור שהנתונים מבוססים על סקר קטן. בנוסף, עליית השכר החציוני יכולה לגרום להתמעטות המעמד הגבוה באופן טכני.

במעמד הביניים חלה דווקא התפתחות חיובית. שיעור המשתייכים למעמד הבינוני עלה מ־48.3% בשנה שעברה ל־58.5% וחזר להיקפו טרום המשבר (58.3%). זה קרה גם בגלל הצטמצמות המעמד הגבוה וגם בגלל ירידה בשיעור הנמצאים בעוני (רק על פי הכנסה) או בקרבת העוני ב־9%.

סקר דעת קהל שנערך לצורך הדו"ח מגלה ש־75% מהציבור סבורים שהטיפול בעוני לא נמצא סדר העדיפויות הלאומי בכלל או נמצא במקום נמוך. 81% צופים שמספר העניים יגדל ב־20 השנים הקרובות. רק 6% מהציבור סבורים שמדיניות הממשלה מסייעת לפתור את העוני בעוד 52% סבורים שהיא מחריפה אותו. נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בתגובה ש"הדו"ח הזה מספר את הסיפורים של מי שחיים - יום־יום, שעה־שעה - בחשש, ברעב, על הקצה. תמיד על הקצה". וינטרוב אומר ש"במהלך עשרים השנים האחרונות מספר העניים בישראל כמעט הוכפל. ללא סדר עדיפויות לאומי ראוי, המגמה הזו חריף, עקב עליית הריבית במשק, התגברות יוקר המחיה והמיתון הצפוי".