פתיחת חשבונות בנק מחוץ לישראל – כל מה שצריך לדעת

בימים האחרונים געשה התקשורת בעקבות פרסומים שונים לפיהם כ- 20% מהחברות הגדולות במשק בודקות או פועלות להוצאת כספים מחוץ לישראל. מאחר ויש להניח כי חלק מהחברות הגדולות אף החזיקו חשבונות בנקים זרים טרם המשבר הכלכלי- משפטי הנוכחי והן מתווספות למספרים האמורים. בעקבות שטף הפרסומים, שיעור החברות שיפעלו לפתיחת חשבון בנק מחוץ לישראל ילך ויגדל כתלות בהימשכות המשבר.

העלייה בהיקף ההתעניינות בפתיחת חשבונות בנק בחו"ל בתקופה האחרונה אינה רק בקרב חברות, אלא גם בקרב יחידים.

יזמי ההי-טק והחברות הרב לאומיות אשר מגייסות כספים ממשקיעים בינלאומיים ממילא מורגלים בפעילות פיננסית באמצעות בנקים בינלאומיים. אנשי עסקים מבוססים מחזיקים כספים וניירות ערך בחשבונות בנקים זרים שנים רבות, והמצב הנוכחי הופך את הליך פתיחת חשבונות הבנקים הזרים בייחוד על רקע נוכחות נציגויות הבנקים הזרים בישראל וזמינות המידע ברשתות החברתיות להליך נגיש הרבה יותר.

הבנקים השוויצרים מדווחים על גידול משמעותי בפתיחת החשבונות והפקדות של גורמים זרים עוד בזמן משבר הקורונה והפלישה לאוקראינה, ועל רקע משברים במדינות מסוימות בהן אזרחים חוששים מהגבלות אפשריות עתידיות בהוצאת כספים מהמדינה.

ואולם, באופן פרדוקסלי, היקף החשיפה לחו"ל של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה לנכסים זרים נע בין 37 אחוזים ל 57 אחוזים במסגרת ההפקדות השוטפות לקופות הגמל והפנסיה. השקעות קופות הגמל והפנסיה נעות בין ניירות ערך זרים, מטבעות חוץ ואף נכסים פיזיים מחוץ לישראל. מאחר וקופות הגמל והפנסיה מנהלות לטובת הציבור כ- 1.3 טריליון דולר, בשל היקף הנכסים המנוהלים העצום, החשיפה לחו"ל של אזרחי המדינה באמצעות קופות הגמל והפנסיה הינה בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.

ולכן כשברור שזה טבעי להחזיק ולנהל השקעות מחוץ לישראל, והציפיה שמשקיעים זרים ישקיעו בישראל, באופן דומה להשקעות בניירות ערך של חברות זרות שנסחרות בבורסות מחוץ לישראל, חשוב לבחון את הדגשים בבחינת החלופות והאפשרויות השונות הנוגעות לפתיחת חשבונות בנקים בחו"ל על ידי ישראלים.

הבנקים הפופולריים ביותר ביחס לישראלים הינם הבנקים השוויצרים. על פי הערכות המקובלות היום, כשליש מכלל ההון המוחזק מחוץ למדינת המקור נמצא בשווייץ.

הסיבות לכך נעוצות בהיסטוריה בת מאות שנים. הטופוגרפיה של שווייץ הקשתה לאורך ההיסטוריה על פלישות צבאיות למדינה והבטיחה במהלך השנים התפתחות משטר עצמאי וניטראלי, שהביאה במישרין לצמיחה ושגשוג המגזר הבנקאי בשוויץ. אף ששווייץ שוכנת במרכזה של אירופה, היא הצליחה לשמור על ניטראליות בשתי מלחמות העולם שהתחוללו ביבשת זו.

מאפיין נוסף של שווייץ הינו השמרנות אשר מבטיחה לבעלי החסכונות הגנה מפני החלטות ממשלה מפתיעות. יתרה מזאת החל משנת 1934 הפרת סודיות בנקאית מהווה עבירה פלילית בשוויץ.

עו"ד אילן גרזי | צילום: תומר יעקובסון

חלק מהמשקיעים הישראלים נרתעים מהשקעה באמצעות הבנקים האמריקאים בשל חשיפות אפשריות לדיני המס בארה"ב ובכלל זה למס עיזבון. בנקים במדינות אחרות באירופה פחות פופולאריים, בשל מגבלות שפה ותקשורת ובחלק מהמקרים גודל הבנק, דרוג האשראי הבינלאומי של המדינה ויציבות המשטר באותה מדינה.

בקרב הבנקים השוויצרים, תנאי הסף לפתיחת חשבון בנק משתנים. בנקים מסוימים כדוגמת Citi Bank, קבעו דרישת מינימום של 10 מיליון דולר ארה"ב לפתיחת חשבון, בנקים אחרים מסתפקים בדרישות הון מינימלי נמוך יותר של מיליון דולר (כדוגמת בנק ספרא, ג'וליוס בר ועוד). קיימים אפיקים מסוימים שמאפשרים פתיחת חשבון בנק בשוויץ (כדוגמת בנק UBS) אפילו בהיקף של 500 אלפי דולר.

פתיחת החשבון מלווה בתהליך הכר את הלקוח, אשר תכליתו להתחקות אחר מקור כספו של המשקיע. תחומי עיסוק מסוימים או מקור כספי של משקיעים עשויים שלא לאפשר פתיחת חשבון בנק בשוויץ כדוגמת גורמים הפעילים בתחום מסחר במטבעות קריפטוגרפיים, פעילות כריית מחצבים במדינות מסוימות באפריקה הנתפסים כלא הוגנים כלפי העובדים או אשר מיוחסת להם העסקת ילדים וכן תחומים הנוגעים לסחר בנשק או סחר בסמים. בחלק מהבנקים מוגדרות מדינות מסוימות שאזרחיהן אינם רשאים לפתוח חשבונות בנק בשוויץ (כדוגמת עיראק, אירן, רוסיה, סודן, סוריה ועוד).

הליכי הכרות הלקוח כוללים חתימת מסמכים באנגלית (בהיקפים של 50 עד 100 עמודים) ובחלק מהמקרים נדרש זהוי באמצעות עורך דין או מנהל תיקים או הבנק הרלבנטי באמצעות זום. בהליכי פתיחת החשבון לא נדרש הלקוח להגיע לשוויץ באופן פיזי. בהליכי פתיחת החשבון נדרשים מסמכים מזהים של פותח החשבון, כתובתו, מספר זיהוי לרשויות המס, מסמכים המעידים על המקור הכספי ועל תשלומי המס בגינם.

בחלק משמעותי מאוד מחשבונות הבנקים הזרים שנפתחים על ידי משקיעים ישראלים, מנוהלות ההשקעות באמצעות מנהל תיקים ישראלי או שויצרי. עמלות מנהל התיק מהוות על פי רוב 0.8% מהיקף התיק המנוהל כאשר הבנק עצמו גובה עמלה בגובה של 0.15% - 0.20% בגין עמלת רכישה או מכירה וכן 0.15%-0.20% כעמלת שמירה. ביחס לניירות ערך מסוימים (כדוגמת מניות או מכשירים פיננסיים העוקבים אחרי מדדים) נדרש תשלום מס בולים בשוויץ של 0.15% נוספים שמשולמים לרשויות בשוויץ. קיימים הסדרים עם בנקים לפיהם נגבית עמלת קניה והחזקה קבועה ללא תלות במספר הפעולות שבוצעו בחשבון.

ניהול הכספים בחשבון יכול להתבצע על ידי מנהל תיקים ישראלי או שווצרי, כאשר לכל אחד היתרונות שלו. ניהול תיקים המתבצע בישראל יכול להתפס בעיני המשקיע כשירות זמין יותר המתבצע בשפה העברית. מנגד מנהלי התיקים בשוויץ מצינים כיתרון הכרות טובה יותר עם נכסים פיננסיים מקובלים בשוויץ והכרות עדיפה עם הרגולציה המקומית. ברוב המכריע של הבנקים ההפקדה מתבצעת בדולר, באירו או בפאונד, אבל במיעוט מקרים מסכימים בנקים שווצרים לקבל גם הפקדות בשקלים.

מבחינת דיני המס, ההבדל בין השקעה באמצעות בנק בישראל להשקעה באמצעות בנק זר אינו משמעותי. המס בישראל הוא פרסונלי, 25% על רווחי הון (הכוללת הכנסות ריבית, דיבידנד ומכירת ניירות ערך), ללא תלות במקום ההשקעה.

ההבדל העיקרי הוא שבחו"ל יש דחיית מס ומשלמים את המס בסוף השנה, להבדיל מישראל, בהן הבנק מבצע ניכוי מס במקור במועד המכירה של נייר הערך או תשלום הדיבידנד. לא נדרש תשלום מס בשוויץ ביחס להכנסות, ומחזיקי החשבון הישראלים מדווחים ומשלמים מס על הרווחים בקשר עם החשבון אחת לשנה, במסגרת הדיווח לרשויות המס בישראל.

בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008 ותהליכים שונים בהלך הרוח הציבורי לענין מקלטי מס, התחמקות ממס וחשבונות בחו"ל, הרגולציה העולמית התהדקה והיא הולכת וגוברת מבחינת פיקוח והעברת הידע על חשבונות בנק בינלאומיים. כיום הרשויות השוויצריות מדווחות אחת לשנה לרשויות המס בישראל אודות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בשוויץ.

לבנקים הגדולים בישראל נציגויות בחו"ל, בעיקר בארה"ב, המאפשרים באופן מוגבל פתיחת חשבונות בנק מחוץ לישראל. ואולם על פי רוב מדובר בחשבונות מסחריים לחברות ולא ליחידים, המשרתים פעילויות של תאגידים ישראלים מחוץ לישראל. הליכי פתיחת החשבון הינם פשוטים מאוד בייחוד בנסיבות בהן לבעל החשבון, חשבון בנק בישראל, ואולם הם עשויים להיות פחות רלוונטיים ביחס למשקיע שרוצה לגוון את הסיכון בהשקעותיו.

המשבר הכלכלי הנוכחי הדליק אור ביחס לאפשרויות משקיעים לגוון את השקעותיהם מחוץ לישראל. בשבועות הקרובים נראה קרוב לוודאי ניתוב של מיליארדי שקלים ממשקיעים בישראל להשקעות בחו"ל. אין לראות זאת כאירוע אסון, אלא כתהליך התבגרות של המשקיעים הישראלים בשווקים הגלובליים, כשם שהוא רוכש ביגוד ממותגים בינלאומיים ולא רק מקומיים.

יחד עם זאת מאחר ועבור חלק משמעותי מהמשקיעים מדובר בהליך המתבצע בפעם הראשונה, היקף משמעותי של מסמכים בשפה האנגלית, שלהם השלכות דרמטיות על זכויות המשקיע, ובהתחשב בהיקף ההשקעה, חשוב ללוות את הליך פתיחת החשבון וניהולו בייעוץ נכון, תוך הבנה של מכלול החלופות, יתרונותיהן וחסרונותיהן והשפעתן על זכויות המשקיע.

*עו"ד אילן גרזי הוא שותף ומנהל מחלקת שוק ההון וניירות ערך במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

d&b – לדעת להחליט