מנכ"ל מקורות על הגדלת יצוא המים: "דבר מבורך"

תחום התשתיות נחשב לאחד הענפים היציבים במשק, אך שילוב של מחאה, משבר אקלים ותמורות עולמיות מאיימים על אותה יציבות. כיצד יושפע הענף? שלושה בכירים בתחום ניסו לענות על שאלה זו בפאנל מיוחד בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט ובנק לאומי. בפאנל השתתפו מנכ"ל מקורות עמית לנג, מנכ"ל נמל אשדוד בפועל אלי בר יוסף ומנכ"ל אגד גלעד ריקלין. את הפאנל הנחה עיתונאי כלכליסט יובל שדה.

אנו בעיצומו של גל חום ארוך, העולם מתייבש. האם בישראל יום אחד לא יהיו מים?

לנג: "לא באופק הנראה לעין, לא צפוי שום מחסור במים ובטח לא בעשורים הקרובים. ידענו להבין כאן במדינה כיצד להתמודד עם מצבים כאלה ואנו ערוכים היטב".

ומה עם החשמל? האם זמינותו ומחירו משפיעים על זמינות המים?

לנג: "החשמל יקר אבל בכל זאת אספקת המים מספיקה כסדרה בגלל הרבה מאוד אמצעים שמקורות מפעילה כגיבוי לתקלות ולמחסור בחשמל. אנו בחזית הטכנולוגיה בנושא זה ויש לנו נכסים ויכולת להתגבר על בעיות, ואני לא רואה מצב בו רשת החשמל תשפיע על אספקת המים".

משתתפי הפאנל. מימין: אלי בר יוסף, עמית לנג, גלעד ריקלין ויובל שדה | צילום: אביגיל עוזי

נושא פליטות הפחמן הדו-חמצני בעייתי, אבל הישראלים התמכרו לרכב פרטי. איך ניתן לשכנע אותם לעבור לאוטובוס?

ריקלין:" זה אתגר, אם היינו עושים כאן סקר כמה אנשים הגיעו בתחבורה ציבורית ביום זה, התשובה היתה פחות מ-10%. באירופה מדובר על 40% שמשתמשים בתחבורה ציבורית באופן קבוע. יש כיום שני שחקנים מרכזיים שמשפיעים על כך: מחד, יש ממשלה ורשויות מקומיות - כיום הממשלה מעורבת בכל פרמטר של התחבורה הציבורית. היא משפיעה גם ברמת התשתיות, למשל נתיבי תחבורה ציבורית. ככל שיהיו יותר נת"צים תהיה העדפה לעבור לתחבורה ציבורית. מאידך, השחקן השני הוא המפעילים של התחבורה הציבורית, וכאן המשחק נוגע לרמת השירות. כאן הממשלה עושה עבודה טובה עם דוחות על איכות הפעלת המפעילים, אם כי דוחות אלה אינם מתפרסמים כעת".

יש הרבה ביקורת על הנמלים בהקשר יוקר המחיה. האם הצרכן מרגיש בזה?

בר יוסף: "נמל אשדוד הוא אחד היעילים במזרח התיכון ובעולם. אנו מדורגים במקום ה-100 בעולם. נמלים הם דבר מורכב ויש קבוצות אינטרסים קטנות אך קולניות שמנסות להסיט את השיח על יוקר המחיה. בספטמבר 2021 הכלכלנית הראשית פרסמה מחקר לפיו השפעת הנמלים על יוקר המחיה היא 0.1% בלבד, ויש קבוצות קולניות שטוענות אחרת. כאשר מכון המחקר של הכנסת בדק את משקל הנמל על שרשרת האספקה הוא הגיע ל-0.2%. אל תשכחו גם שעברנו רפורמת תעריפים, ועלות פריקת המכולה ירדה דרסטית".

אנו מייצאים מים. האם זה משפיע על הצרכן?

לנג :"השיקולים הגיאו-פוליטיים של נושא זה הם של ממשלת ישראל ואנו גוף ביצוע שמספק בצורה הכי טובה. וכן, יש תכניות של הממשלה לעשות הגדלה נוספת ואני חושב שזה דבר שאינו רע, זה דבר מבורך ששומר על יחסים טובים. לגבי ההשפעה - יש הסכמים וזה לא מגיע לצרכן המים הסופי".

האם הפרטה נחוצה לנמל ולתחרות?

בר יוסף: "המדינה בנתה תשתיות נמלים לשלושים שנה קדימה. הקיבולת מאפשרת תחרות עזה ונמל אשדוד מחלק תמריצים שמגיעים עד 100 מיליון שקל בשנה, אבל להיות חברה ממשלתית זה מאתגר כי נמל אשדוד הוא למעשה שישה נמלים. משנת 2010 הנמל חילק מעל 800 מיליון שקל דיבידנד והוא רווחי. אני חושב שהפרטה היא החלטה של הממשלה. אני הצטרפתי לנמל בשנת 2010 כי אמרו לי שהוא ילך להפרטה, ומאז עברו הרבה מים בים. מה שבטוח - חייבים לפעול לפי חוק החברות הממשלתיות. וכחברה ממשלתית אנו באופן יציב מחלקים דיבידנד ואנו נתמיד בזה".

השקעה בתחבורה ציבורית היא טרנד חם שמביא כספים. מדוע לא משפרים תנאי שכר לעובדי התחבורה הציבורית?

ריקלין: "המדינה יחד עם החברות השקיעו כסף בתחום והשווי מאוד גבוה. יש משקיעים שמתעניינים בתחום וכאשר החברות מצליחות גם העובדים נהנים. נהגים כיום מגיעים לשכר ברוטו של 12 עד 14 אלף שקל. הבעיה אינה השכר אלא העבודה הקשה. אני מניח שככל שהתחום הזה יתפתח עם כניסת הרכבות הקלות ויש עוד פוטנציאל כניסה של נהגים אז השכר יעלה".

האם ממשלות ישראל מונעות מאנשי מקצוע בחברות ממשלתיות לספק שירותים לציבור?

בר יוסף: "הנמל עובד תחת אילוצים ממשלתיים שנים רבות ואנו עושים עבודה פנטסטית, אני לא מרגיש בעיה".

ריקלין: "אנחנו עובדים עם הרגולטור, והרגולטור בישראל מאוד מעורב בתחבורה הציבורית. בהולנד בה אנו פועלים יש יותר גמישות לחברות התחבורה הציבורית. אך מערכת היחסים עם משרד התחבורה מצוינת".

לנג: "למקורות זו שאלה פחות רלוונטית כי עצם המוצר הבסיסי שהיא מספקת הוא מוצר שלממשלה יש בו עניין רב".