מההשתתפות העצמית - ועד שאלת השכנים: כל מה שרציתם לדעת על ביטוח רעידות אדמה

רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה ובסוריה הסבה אבידות כבדות בנפש וגרמה נזקים כבדים לרכוש. אחת הסוגיות שעלו בעקבותיה היא הכיסוי הביטוחי. "כלכליסט" עושה סדר.

האם ביטוח בפני רעידות אדמה כלול בביטוח הדירה שלי?

ביטוח מפני רעידות אדמה נחשב כחלק מפוליסה תקנית, כלומר כחלק מהכיסוי המינימלי שהחוק מחייב את חברות הביטוח לספק. כדי לוותר על כיסוי זה על המבוטח לבקש זאת באופן מפורש מחברת הביטוח, והדבר יצויין בפוליסה. לפי נתוני 2020, רק כ-5% מהדירות המובטחות היו ללא כיסוי מפני רעידות אדמה. עם זאת, רק לכ-66% מהדירות בישראל יש ביטוח דירה.

האם הביטוח מכסה גם את הנזק שנגרם לתכולת הדירה?

ביטוח דירה מתחלק לביטוח מבנה וביטוח תכולה. במידה ולקוח בחר לבטח מבנה וגם תכולה, כיסוי לרעידת אדמה יכלל אלא אם כן המבוטח הצהיר כי הוא מוותר על כך. במידה ומבוטח ביטח רק את המבנה, אז במקרה של רעידת אדמה נזק לתכולה לא יכלל בכיסוי.

לקחתי משכנתא. האם יש לי ביטוח בפני רעידות אדמה?

בעת לקיחת משכנתא, לקוחות מחויבים לבטח את דירתם ולכן יכלל גם כיסוי בפני רעידות אדמה.

האם אקבל פיצוי מלא על כל הנזק?

מבוטח יקבל את מלוא הכיסוי הביטוחי שרכש, תחת סייג: בביטוח דירה יש להבחין בין ערך שיפוי לערך כינון. ערך שיפוי מספק פיצוי ביחס לערך הנכס בעת התרחשות האירוע הביטוחי, וערך כינון מספק פיצוי ביחס לעלות הבנייה מחדש של הנכס. כדי לקבל גם את ערך הכינון, על המבוטח להשלים את תהליך הבנייה תוך שנה מרגע האירוע הביטוחי. עם זאת, החוק מגדיר כי אם אין אפשרות להשלים את הבנייה מסיבות שאינן תלויות במבוטח, תוארך התקופה המאפשרת לקבל גם את ערך הכינון, אך על המבוטחים להיות ערים לסעיף זה.

ומה גובה ההשתתפות העצמית?

ההשתתפות העצמית עומדת על 10% מסכום הכיסוי. כלומר במידה וחברת הביטוח אמורה לשלם ללקוח מיליון שקל, היא תקזז מתוכם 100 אלף שקל השתתפות עצמית.

אני גר באיזור עם סיכון גבוה יותר לרעידות אדמה. האם אשלם יותר?

לא. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לא מאפשרת לחברות הביטוח לקבוע את מחיר הביטוח על בסיס מיקום גיאוגרפי, כדי למנוע מצב שבו דווקא במקומות עם הסיכון הגבוה ביותר לסבול מרעידות אדמה הדירות לא יהיו מבוטחות.

אני גר בבניין וחלק מהשכנים שלי לא עשו ביטוח. האם זו בעיה?

כשרק לחלק מהשכנים בבניין משותף יש ביטוח, נוצרת בעיה. אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה, מסבירה: "נניח שיש לי בית פרטי בן 4 חדרים, 100 מ"ר, ששווה לצורך העניין 2 מיליון שקל. גובה הכיסוי מתייחס לרכיב המבנה ולא לערך הקרקע, ובדוגמה הזו אהיה זכאית להחזר בסך 700 אלף שקל. אם רעידת אדמה הורסת כליל את הבית ה-700 אלף זה בדיוק הכסף שאני צריכה כדי לשלם קבלן בשביל להקים מבנה חדש על הקרקע. אבל אם אני גרה בבניין משותף בן 7 קומות עם 30 דיירים ולמחצית מהדיירים אין ביטוח, אין כיסוי מספיק להקמה מחדש של הבניין.

אז מה עושים?

"כדי להתמודד עם זה, הרגולטור מאפשר לאנשים לרכוש כיסוי גם לערך קרקע וכך להגדיל את סכום הכיסוי ולצמצם את התלות הביטוחית בדיירים נוספים בבניין".

אתי מדגישה את חשיבות הכיסוי בפני רעידות אדמה: "ביטוחים נועדו לקטסטרופות. כשקורה משהו שמייצר נזק של מאות אלפי שקלים או אפילו יותר - זה השלב שאתה רוצה את הביטוח איתך. לכן, חד משמעית, לא הייתי מורידה את הכיסוי. העלות שלו היא כ-300 שקל בשנה ואף לקוח לא היה רוצה להיות במקום שאין לו את הכיסוי".