העולם התחפש למוצלח מדי עם ריבית 0, וכעת נאלץ להתמודד עם מציאות מורכבת

מעטות התרבויות או הדתות מסביב בעולם שאין להן חג שבו יוצאים מגדר הרגיל והכללים הרגילים לא ממש חלים. בהם האלווין הנוצרי, מארדי גרה הכישופי, הקרנבל הברזילאי, יום המתים המקסיקני ודיוואלי ההינדי. כולם עוצרים את החוקים הרגילים ומתחפשים וכולם עדיין נחגגים. ישנם חגים שכבר לא נחגגים כמו סאטורניליה מרומא העתיקה, סעודת השוטים שנחגג באירופה בימי הביניים.

בראש כל אלו עומד חג הפורים שבו מתחפשים ועושים דברים שבדרך כלל לא מקובלים. כך גם הכלכלה העולמית שהתחפשה בשנים האחרונות והחוקים הרגילים עצרו, לפחות לזמן מה. שאלו אנשים מבוגרים יותר אם כיף לחיות בזמנים של צמיחה כלכלית.

האופטימיות העולמית של סוף שנות ה־90 גרמה לכך שכל אחד ואחת יכלו לפתוח עסק ולשגשג בקלות יחסית. בין שהיה מדובר בסטארט־אפ מופרך, ברשת מסעדות קטנה או בעסק גינון מקומי של בני נוער, ההצלחה הייתה אפשרית עבור רבים. הצלחה, שגשוג וביטחון אישי וכלכלי נוטים לייצר לחצים אינפלציוניים.

כמה צעירים בעלי יוזמה עם מזמרה ומכסחת דשא וכסף פנוי בכיס קונים ומבלים יותר. תכפילו את תופעת הצעירים הזו לכל אורך האוכלוסייה ותראו איך בקלות המחירים עולים מטבעם. השנים האחרונות היו מעט שונות מההיסטוריה המוכרת. הייתה צמיחה אבל היא הרגישה לא נכונה, כמעט לא טבעית. עסקים הצליחו והשכר עלה, אבל אנשים הרגישו שהם תקועים מאחור. אפילו האינפלציה העולמית הייתה תקועה ברמות אפסיות חרף הגדלת מאזנים והלוואות שרק הלכו ונהיו זולות יותר.

התפתחות מאזן הפד לאורך השנים

אלא שאם בעשור האחרון משהו הרגיש טיפה מוזר, בשנה האחרונה מרגיש שחוקי הכלכלה כבר לא חלים, לפחות באופן זמני. מחירים של מוצרים מסוימים ממשיכים לעלות, בעיקר דיור ורכבים, אבל גם חופשות ומזון בסופר. למרות אותן עליות מחירים, השכר הריאלי הישראלי נשחק ב־2022, כמות הכסף בעולם קטנה יותר. זאת מבלי לציין את הפיל בחדר, הריבית הגואה שמכאיבה מאוד למשקי בית ועסקים שמגלים כי שיעור גדל מהתלוש הנשחק מופנה להחזר הלוואות. הריבית גם מכאיבה למי שיש חסכונות כי הוא מוריד את שווי הנכסים הפיננסיים — אג"ח ומניות בעיקר.

כשהעולם הכלכלי מתחפש, הכל נראה הפוך. חדשות טובות הן רעות ולהפך משום שכולם רוצים לחזור לעולם ה"ישן" שהם הכירו. העולם הישן הוא עולם שבו הכל נתמך על ידי ריבית נמוכה - ואנשים צורכים לא כי הם פרודוקטיביים יותר או מרוויחים יותר ריאלית. כשמדד ביטחון הצרכנים האמריקאי יורד זה החודש השלישי ברציפות, הכלכלה חוגגת. המדד מראה שהצרכן האמריקאי לא יקנה הרבה בעתיד ויוריד מלחץ המחירים שנובע מהיצע הולך ונחלש בעוד שכרגע מה שמוביל את עליית המחירים הוא דווקא הביקוש העיקש.

באותו עולם הפוך, הסכמי שכר שנחתמים הם בדרך כלל חדשות טובות. בעולם שלא התחפש הסכמי שכר אחראיים נחתמים כנגד מקור תקציבי שמגיע מפעילות חזקה של המשק. כלומר, ממשלה שגובה עודף מסים הנובעים מפעילות כלכלית בריאה יכולה בהחלט לשלם יותר למורים, פקידים ושאר עובדי ציבור. אותו מגזר ציבורי יוצא לבלות ולצרוך וזה מזין את הכלכלה. בעולם היום, כל שקל או דולר שיוצאים לכלכלה הריאלית רק גורמים לעודף אינפלציה ומזיקים לכולם. חשוב להדגיש כי העולם מתחיל לחזור לבריאות כלכלית תקינה בעוד אנשים, חברות ומדינות עדיין רגילים לעולם אשר נתמך בריבית נמוכה. נדרשת החזרת מערכת ההפעלה המקורית של הכלכלה העולמית, לא מערכת ההפעלה ששלטה פה בעשור האחרון.

הרכב תיק האג"ח המומלץ

חלק מאותן תקופות צמיחה מהעבר כללו צמצום כלכלי תקופתי כמו צום לניקוי רעלים מהמערכת. העולם מכור לריבית נמוכה ולא יודע להסתדר כשאי אפשר לקחת הלוואה בחינם. אנחנו צריכים לקוות שביטחון הצרכנים יעלה, שמסגרות התקציב יישמרו, שהריבית הריאלית תישאר חיובית, ואף שזה נראה מפחיד, זה המצב הרצוי. רק אחרי תקופה קצת כואבת, יכולה הכלכלה העולמית לחזור למצבה הטבעי של צמיחה כלכלית בריאה.

ודאי שהכאב הזה משפיע על מגזרים מסוימים בצורה חזקה יותר מאחרים. אך טבעי שוועדי עובדים ידאגו לעובדיהם כמו במקרה של יצרניות הרכבים טויוטה והונדה, חברת התעופה דלתא, חברת החיפוש גוגל ורבים אחרים וטובים. אלא שהסכמים אלו רק דוחים מעט את חוסר הנוחות שהכלכלה העולמית צריכה לעבור. ככל שהעולם יסתגל בחזרה למציאות הכלכלית הנכונה, כך ייטב לכולם.

תהליך ההסתגלות מלווה בעליית תשואות באיגרות החוב, שווי חברות נמוך יותר ושוק נדל"ן המתאפיין במיעוט עסקאות וירידת מחירים. במציאות כזו יש חשיבות רבה מהרגיל ליחסי אמון גבוהים בין הממשלות לאזרחים וככל שחוסר היציבות גובר, כך היכולת לצלוח את התקופה החריגה תהיה מאתגרת יותר.

דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות, ואורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות