המחיר של ביטול סמסטר למשק - יותר מ-3 מיליארד שקל

הדחיות הגדולות של שנת הלימודים האקדמית לא צפויות להביא לביטול סמסטר. נכון, מתחילת המלחמה עשו המוסדות להשכלה גבוהה הכל כדי לא לפגוע באנשי המילואים ולא להציב אותם בעמדת נחיתות מול סטודנטים לא מגויסים. השבוע הודיעו שבע אוניברסיטאות על דחיית שנת הלימודים ל-24 בדצמבר, מה שאומר דחייה של יותר מחודשיים.

ולמרות זאת, די ברור שהסיכויים לביטול הסמסטר נמוכים מאוד. הסיבה היא שהעלות למשק היא בהערכה מאוד זהירה כשלושה מיליארד שקל, ובפועל היא כנראה גבוהה בהרבה. שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה יואב קיש אומר שההערכות לעלות שכר הלימוד שייאבד הן בין מיליארד למיליארד וחצי שקל.

אלא שהנזק למשק צפוי להיות גבוה בהרבה. פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית, מחבר הספר "כלכלת ישראל", אומר שבהערכה גסה מדובר בכ-1.5 מיליארד שקלים בשל דחיית כניסתם של כ-70 אלף בוגרי תואר ראשון למשק. הוא מסביר שהנזק למשק מאובדן שנת לימודים אקדמאית הוא מכפלת הפער בין שכר בוגר תיכון לשכר אקדמאי במספר הסטודנטים המסיימים את לימודיהם. הנזק לשנה יוצא כ-2.5 מיליארד שקל, אבל לדברי זעירא הנזק לסמסטר אחד גדול מחצי משום שבחלק מהמשק שוק העבודה מאורגן על פי מועדים שנתיים.

ולכן ככל שעובר הזמן יותר מוסדות אקדמיים מודיעים שיפתחו את שנת הלימודים. הראשונות שפותחות הן המכללות הפרטיות. הן תלויות לגמרי בשכר הלימוד, וממילא אין להן אפשרות לוותר על שכר הלימוד של סמסטר. חלק מהמכללות הפרטיות, כמו המרכז האקדמי פרס והשלוחה האקדמית של המכללה למנהל, ינהיגו סמסטר מיוחד למילואימניקים וחלק יסתפקו בהקלות פחות משמעותיות.

קיש הציע להעניק ציון עובר למילואימניקים

אתמול (ג') הודיעו מוסדות בודדים על פתיחה מוקדמת - האוניברסיטה הפתוחה הודיעה שתפתח את השנה ב-3 בדצמבר ומכון וייצמן הודיע שיפתח את השנה, אך טרם נקבע מועד לכך. לאוניברסיטה הפתוחה יש ממילא שלושה סמסטרים, ולכן הפגיעה במילואימניקים מתונה יחסית. ויצמן הוא מוסד שהלימודים בו מאוד מבוססי מחקר ולכן היכולת לגמישות מוגבלת. כן התחילו כבר סבבי ההתנסות בפקולטות לרפואה.

היום נפרץ הסכר וכל המכללות האקדמיות לחינוך וחצי מהמכללות האקדמיות המתוקצבות הצטרפו. העובדה שכל כך הרבה מוסדות הודיעו שיפתחו ביממה האחרונה לא יכולה להיות מסוברת אלא בכך שכולם הסתכלו לצדדים וחיכו שמישהו אחר יעשה את זה לפניהם או לפחות יחד איתם. לכאורה הראשונות שהיו צריכות לפתוח היו המכללות האקדמיות להוראה שאחוז המילואים בהן נמוך יחסית. אבל הן חיכו עד היום, ואז השתמשו בטיעון שגם הסטודנטים לחינוך, כמו הסטודנטים לרפואה, נמצאים בהתנסות במערכת החינוך.

הנזק למשק צפוי להיות גבוה. פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית, מחבר הספר "כלכלת ישראל", אומר שבהערכה גסה מדובר בכ-1.5 מיליארד שקלים בשל דחיית כניסתם של כ-70 אלף בוגרי תואר ראשון למשק.

גם חצי מההכללות האקדמיות הודיעו על פתיחה. המצב שלהן קשה במיוחד. כמו באוניברסיטאות גם אצלן בין 20% לשליש מהסטודנטים במילואים. בניגוד לאוניברסיטאות הקופות שלהן מצומצמות יותר והגמישות התקציבית קטנה בהרבה.

שר החינוך יואב קיש הבהיר בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שהוא תומך בדחיות ככל האפשר כל זמן שלא מבטלים את הסמסטר. קיש העלה שני רעיונות. אחד מצוין, שהכנסת תבטל את שכר הלימוד לאנשי מילואים לסמסטר הראשון כדי לסייע להם. זאת, כדי למנוע את הפערים בין האוניברסיטאות שמגייסות סכומים גבוהים לסיוע לאנשי המילואים למכללות שאין הלן יכולת כזו. השני מאוד מוזר – להעניק לאנשי המילואים ציון עובר על הסמסטר גם אם לא למדו.

בפועל הניסיון להבטיח שאנשי המילואים יפגעו מעט ככל האפשר נכון וראוי לכל שבח. אפשר לוותר להם על כמה קורסי בחירה. אבל זה לא יכול לבוא בוויתור על סמסטר, בוודאי לא במקצועות שבהם מדובר בהכשרה מקצועית ויש צורך להכיר את כל ענפי המקצוע.

צריך לשאוף שכמה שיותר מוסדות ינהיגו סמסטר מיוחד עבור הסטודנטים ולעזור להם ככל האפשר. אבל צריך גם להכיר בכך ששירות המילואים ידחה בכמה חודשים את יציאתם של חלק מאנשי המילואים לחיים, למשל אלה שחייבם לעבור התנסות מקצועית. לא נכון להתייחס אליהם כאל פראיירים או קורבנות. הם אנשים צעירים שיצאו במוטיבציה גבוהה להגן על המדינה שלהם במלחמה צודקת. ולא כל נזק שיוצרת מלחמה אפשר למנוע.