מנכ"ל מקורות: "בעיצומו של משבר אקלים אי אפשר לעצור פיתוח של משק מים"

האם משק המים של ישראל ערוך לתרחישי קיצון כמו בצורות ממושכות או רעידת אדמה חזקה כמו זו שפקדה את טורקיה לפני כמה שבועות? מנכ"ל מקורות עמית לנג משוכנע כי לחברה שבניהולו יש יכולות ביצוע גבוהות בשגרה ובחירום, אך הוא מלא בביקורת על הרגולטור האחראי עליו, רשות המים, שמעכבת את חיבור יישובי הבקעה, אצבע הגליל ורמת הגולן לרשת ההובלה הארצית, מה שחושף אותם לפגיעה ממשית במקרה של אסון סביבתי.

בריאיון ל"כלכליסט" לנג מבטא את החששות הללו, כמו גם את הדאגה מסירוב המדינה להגדיל את תקציב הפיתוח השנתי של מקורות, ומביע את חוסר שביעות הרצון שלו בהתערבות הרגולציה בהיקף השירותים שמקורות יכולה למכור לחו"ל.

עמית לנג (52)

• תפקיד: מנכ"ל מקורות
• מצב משפחתי: גרוש + 3
• מגורים: שוהם
• השכלה: תואר ראשון בכלכלה וניהול, תואר שני במנהל עסקים ובמדיניות כלכלית וציבורית
• תפקידים קודמים: מנכ"ל שח"מ מקורות ביצוע, מנכ“ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנהל חטיבת הכלכלה וסמנכ“ל חברת פרטנר, סגן ראש אגף התקציבים לתחומי האנרגיה, התשתיות והתחבורה

אנחנו אחרי רעידת אדמה גדולה בטורקיה שהורגשה גם בישראל. לפי מבקר המדינה, משק המים בישראל לא ערוך לרעידות אדמה.

"דו"ח המבקר לא מעיר למקורות בכלל. ההתייחסות היחידה לחברה היא בהקמת מרכז שליטה ארצי, שמקורות מקימה בכל מקרה לעבודתה השוטפת. מקורות ערוכה בצורה מאוד טובה, והוכחנו את זה יותר מפעם אחת. אנחנו גם דואגים לכך שהמתקנים יהיו עמידים לרעידות אדמה בתקנים המחמירים ביותר ודואגים לגיבוים".

אז אפשר להיות רגועים? במקרה של רעידת אדמה יהיו לנו מים?

"מקורות היא רק חוליה אחת בשרשרת האספקה של המים. בשעת חירום יש עוד חוליות, שלא תלויות בנו, ומבקר המדינה העיר שהן לא ערוכות. מתבקש מאיתנו להביא מים עד לנקודות שאליהן אנחנו מחויבים. ברוב התרחישים, וברוב הסיכויים, מקורות תהיה מאוד עמידה וערוכה.

"עם זאת, אי אפשר לצפות שאחרי רעידת אדמה משמעותית יהיו מים בתוך שעה, כי יכול להיות שהמערכות ייהרסו, אבל אנחנו ערוכים לתת פתרונות חלופיים בטווח המיידי והקצר ותיקון מה שצריך. למשל, ברעידת אדמה הדבר הראשון שנופל זה חשמל, ואי אפשר לספק מים ללא חשמל (מקורות היא צרכן החשמל האזרחי הגדול ביותר בישראל - עא"מ). לכן יש לנו גנרטורים שאמורים להיכנס לפעולה במקרה חירום ומפוזרים בנקודות הקריטיות ברחבי הארץ שיאפשרו המשך של הפעלת מערכת המים".

רעידת האדמה בטורקיה כן שיבשה את איכות המים, ותושבים התבקשו להרתיח את המים לפני השימוש.

"רעידת האדמה לא פגעה באספקת המים, היא גרמה לעכירות במים בחלק מהאזורים בארץ שמנותקים ממערכת המים הארצית. הסיבה פשוטה – האזורים שמנותקים ממערכת המים הארצית מבוססים על קידוחי מים עמוקים. כשהקידוח רועד, הדפנות מתחילות להתפורר ונכנסים חול ולכלוך למים.

"אם האזורים היו מחוברים לתשתית המים הארצית היה גיבוי לקידוחי המים. היה אפשר לנתק את הקידוחים, לנקות אותם ובינתיים להזרים מים מהמערכת הארצית. זו בדיוק הסיבה מדוע אנחנו חושבים שחייבים לחבר את האזורים המנותקים, שיותר מועדים לרעידות אדמה - הבקעה, השבר הסורי־אפריקאי. בסוף אתה רוצה איכות מים שאתה לא צריך לשאול את עצמך אם אתה צריך להרתיח אותם או לא, ואתה סומך בעיניים עצומות על זה שנעשו כל הבדיקות".

מה מונע מכם לחבר את האזורים המנותקים?

"מועצת רשות המים צריכה להחליט שעושים את זה. במסגרת תוכנית פיתוח שלנו יש גם כמה חלופות לחיבור האזורים, והצגנו לרשות המים את היתרונות והחסרונות של כל חלופה, בין שזה לרמת הגולן ובין שלעמקים המזרחיים. אבל הם אלו שקובעים את המדיניות וצריכים להחליט איך. שנים שאין הכרעה בנושא".

ממה נובע העיכוב בהחלטה?

"בתוך רשות המים יש ויכוחים פנימיים. במידה מסוימת יגידו לך שהחיבור של האזורים המנותקים קשור גם להשפעה על התעריף. בעיניי זה טיעון מתחמק כי מקורות היא רק 20% מהעריף. לכן כשלוקחים את זה למקום הזה, אני קצת מתקומם.

"אם תשאל אותם, יגידו לך חלק מהגורמים שהם מעדיפים שהאגודות המקומיות יעשו את החיבורים האלה כי רוב המים הולכים שם לחקלאות. בעיניי זה טיעון לא רלבנטי, ואין לי שום בעיה להגיד את זה בצורה הכי חד־משמעית שרק מקורות צריכה לחבר למערכת הארצית את האזורים המנותקים ולא שום גורם אחר. איכות הביצוע של מקורות ידועה בכל העולם, באמינות באספקה ובמוכנות לחירום. אני לא חושב שיש עוד גורם במשק המים שיודע לפעול בסטנדרטים של מקורות".

איך נראה תקציב הפיתוח של מקורות?

"אין במשק המים, לפחות בכל מה שקשור למקורות, עניין של תקציב. זה עניין של תעריף. תקציב הפיתוח של מקורות מבוסס על תעריף המים. מקורות, עם כל הגודל וההשפעה שלה, היא רק 20% בתעריף המים. תאגידי המים הם 45%, מתקני ההתפלה 16% וייתכן שבעתיד אף יותר.

"אנחנו מפתחים ב־1.6 מיליארד שקל בשנה. אנחנו חושבים שאפשר לפתח בשקט ב־2 מיליארד שקל בשנה, ולתת הרבה יותר מענים לתרחישי קיצון שהם לא רק רעידת אדמה. תרחיש קיצון יכול להיות גם רצף של חמש שנות בצורת. עכשיו יש לנו פתרונות מעולים לבצורת. אני חייב להגיד מילה טובה על ממשלת ישראל, שהשכילה לפתח את המשק ומתקני התפלה כך שגם בשנות בצורת לא יחסרו מים בישראל – אבל התפקיד שלנו הוא להוביל את המים לכל מקום. אני דופק על הדלתות ומבקש להגדיל את תקציב הפיתוח שלנו ל־2-1.8 מיליארד שקל, ונוכל בתוך שלוש־ארבע שנים להיות במקום אחר מבחינת משק המים".

ואתה לא יודע לעשות את זה עם הכסף שיש לך?

"קודם כל, מה זה הכסף שיש לי? אני מפתח כרגע על פי אישור של רשות המים. אני לא עושה מה שאני רוצה. הרשות מגבילה אותי למיליארד וחצי שקל. הראיתי לה שאני יודע לעשות גם יותר ממיליארד וחצי. אני יודע לעשות, יש לי יכולת ביצוע ויכולת גיוס. אני מגייס תוך שמירה על היעדים הפיננסיים ושמירה על איתנות פיננסית, ואני יכול לפתח גם ב־2 מיליארד שקל".

לא יקר להגדיל עכשיו את תקציב הפיתוח בתקופה שהריביות מזנקות?

"מקורות בשנים האחרונות גייסה בריבית נמוכה מאוד, והדירוג של מקורות מצוין והוא יישאר כזה כל עוד אני פה. נמשיך לגייס בעלויות מימון הכי נמוכות שאפשר. מצד שני, אי אפשר לעצור פיתוח של משק המים. לא בעיצומו של משבר אקלים. במינימום אנחנו נפתח את המיליארד וחצי שמאפשרים לנו. ועדיין אני אטען שיש מקום לפתח יותר. אני גם לא חושב שהריבית תישאר לאורך זמן ברמה הזאת".

עד כמה עליית הריבית משפיעה על המשך הפיתוח?

"אני מאמין שיש פה מחזוריות עסקים. אני מאמין שאנחנו נראה אולי עוד עליות ריבית בתקופה הקרובה, נוכח ההשפעות החיצוניות של מה שקורה, אבל אני בהחלט בטוח שבסוף זה משק יציב והוא יחזור לאיזשהו שיווי משקל, אז אני מעריך שבתוך שנה–שנה וחצי אנחנו נראה את הכיוון ההפוך של ריביות שחוזרות לשיווי משקל אחר.

לא יודע אם נחזור לריבית האפסית שהייתה, זה תלוי גם בעולם. כרגע המטרה העיקרית של בנק ישראל היא להילחם באינפלציה, ולכן אני אומר שאם יש שנה או שנתיים שעלויות המימון יהיו יותר גבוהות בגלל זה אז זה המחיר. אין מה לעשות עכשיו. זה נכון לכולם, לא רק לי. כל מי שיפתח פה תשתיות ונעזר במימון חיצוני ישלם יותר. בלונג ראן לדעתי זה לא יישאר שם. יכול להיות שאני טועה. אי אפשר לחזות את העתיד. יש שני סוגים של כלכלנים, אלה שלא יודעים לחזות ואלה שלא יודעים שהם לא יודעים לחזות.

"בנוסף לכך אני חברה ממשלתית. חברה פרטית תעשה את השיקולים שלה בהתאם לצורך של בעלי המניות שלה. אני לא חברה פרטית. אני משרת אזרחים של מדינת ישראל, וכל עוד רשות המים תאפשר לי להמשיך לגייס כי תראה לנגד עיניה את הצורך בפיתוח, אז אני אמשיך לגייס".

המוביל הארצי. יישובי הבקעה מנותקים מרשת ההובלה הארצית | צילום: באדיבות מקורות

פרויקט נוסף שדורש מימון הוא יצוא מים לירדן תמורת חשמל. איפה זה עומד כיום?

"צריך לשאול פה את משרד האנרגיה ואת רשות המים. אנחנו הגשנו יותר מחלופה אחת לחיבור רחב יותר לטובת הובלת המים, ואנחנו לא אלו שאמורים להקים את מקור המים. ממשלת ישראל צריכה להחליט אם להקים מתקן התפלה ייעודי או להשתמש במתקנים הקיימים כמקור המים. אנחנו יודעים להביא את המים לירדן בכמות הנדרשת ובאיכות הנדרשת".

כמה זמן ייקח לכם להרחיב את החיבור?

"הצענו כמה חלופות. אחת מהן יכולה להיות מוכנה עוד שנה וחצי ונשענת על תקציב קיים שיש לנו, בקו שעוקף את עפולה. יש חלופות אחרות שייקחו יותר זמן".

חלק מהרווחיות שלכם מגיע מפעולות תכנון בחו"ל והשקעות בסטארט־אפים. זה לא מסית אתכם מהעיקר?

"להפך, אלו הדברים ששומרים אותנו עדכניים ובמרכז העשייה, ואנחנו מאוד גאים בתהליכים האלה. מקורות בונה תוכניות פיתוח ומספקת שירותים בכמה מדינות בעולם, ובהן ארגנטינה ואיטליה. לצערי, אנחנו עדיין מוגבלים בהיקפים של השירותים שאנחנו יכולים למכור בחו"ל, ואף אחד לא יודע לתת לי תשובה טובה למה. אני חושב שיש היום הבנה ברשות החברות ורשות המים שאפשר לפתוח את הסכר. הם גם רואים את כל הפניות אלינו ושפעולות התכנון לא פוגעות בפעילות שלנו, להפך – הן נותנות הכשרה וניסיון נוסף למהנדסים – עם אתגרים שאין בארץ. אני חושב שיגדילו לנו את המכסה בצורה משמעותית ושאפשר להגיע בשנים הקרובות להכנסות של 100 מיליון שקל, הביקוש הוא עצום.

"אנחנו מבצעים השקעות בסטארט־אפים בהתאם למנדט שניתן לנו מהממשלה. אנחנו בודקים אם לחברה יש מוצר או שירות שיכול להשתלב בפעילות שלנו, ואם אנחנו רואים פוטנציאל לשיפור בפעילות שלנו עם הפיתוח של החברה. אם כן – אנחנו בודקים אם להשקיע בחברה או רק לרכוש את המוצרים. נכון להיום, אנחנו מושקעים בשמונה חברות.

"יש לא מעט חברות שאנחנו קונים מהן שירותים או נותנים להן להתנסות איתנו במוצר. אם בדיקת ההיתכנות עוברת בהצלחה, אנחנו מתקדמים ויש כבר היום פיילוטים מוצלחים שעובדים במערכות שלנו".

יש ציפייה שבסופו של דבר חברת המים הלאומית תתנהל באיזושהי שמרנות מסוימת.

"חד וחלק. לכן אני גם לא חושב, ואין לי רצון, ואני גם לא מבקש מהרגולטור לאפשר לי להיכנס לפרויקטים מטורפים, כאלה של בניית מערכות. אני נשאר בפינה שלי ואומר תקשיבו, אני יודע לתת שירות של תכנון וליווי, ואפילו לשלב תוכנות מהסטארט־אפים שאנו משקיעים בהם. אנחנו לא צריכים לקחת סיכונים מיותרים".

רשות החברות דורשת שתחלקו דיבידנד של 50 מיליון שקל למדינה. בינתיים שר האוצר ביטל את ההחלטה כדי להנמיך את תעריף המים, ועדיין הדבר עורר סערה לא קטנה.

"יש הבדלי גישה בין שני רגולטורים שאנחנו כפופים אליהם - רשות המים ורשות החברות. רשות החברות פועלת לפי גישה שכחברה ממשלתית רווחית אנחנו צריכים לשלם דיבידנד למדינה. ברשות המים אומרים שמשק המים צריך להישאר סגור למרות הרווחים, שאותם צריך להשקיע חזרה במשק המים. כרגע שר האוצר הודיע שהוא רוצה לייעד את זה בחזרה למשק המים.

"אני כן אומר שהממשלה צריכה להכריע בסוגיה כדי שלא נחזור לריטואל הזה כל שנה. אין הבדל מבחינתי אם הכסף הולך חזרה למשק המים או לממשלה, בכל מקרה הוא לא מחולק לי, ולכן זה גם לא משפיע על המוטיבציה שלי בשום צורה. צריך לקבוע מדיניות".

המדינה צריכה בכלל להרוויח מאספקת מים?

"יש פה חוסר עקביות משווע. גם פה רשות המים טוענת שחלוקת דיבידנד תוכל להשפיע על תעריף המים ושמשק המים צריך להישאר סגור. אני טוען שלא, אבל מקורות בכל מקרה היא רק 20% מהתעריף. 45% ממנו הולכים לתאגידי המים והם יכולים לחלק דיבידנד לעיריות. צריך להחליט אם משק המים סגור או לא. כרגע החלק המרכזי במשק הזה כן משלם דיבידנד, והחלק הפחות מרכזי לא משלם דיבידנד. מישהו צריך לקחת את האירוע הזה כאירוע מכונן ולקבל על בסיסו החלטת מדיניות".