אחרי שאישרה את שדרוג השכר למנכ"ל, ביו דבש מפטרת מחצית מעובדיה

ביו דבש, חברת הפוד־טק שבשליטת עדי צים (23%), שהיתה עוד אחת מ"חברות החלום" שרכבו על הייפ הטכנולוגיה, ומוזגה לתוך השלד הבורסאי של וואיטסטון במאי 2021 לפי שווי של 38 מיליון שקל, מתעוררת כנראה מהחלום.

ביו דבש שעסקה עד כה בפיתוח דבש מתורבת ומוצרים נוספים מפטרת 10 עובדים, 47% מכוח האדם שלה, ומודיעה על כוונתה להתמקד בהקמת מפעל לייצור דבש מתורבת בהספק של 1,000 טון בשנה, כחמישית מהצריכה המקומית השנתית בישראל, לצד פעילות לאישור לשיווק ומכירת מוצריה בארה"ב.

נכון לסוף 2021, החברה שבניהולו של אופיר דבש, העסיקה 21 עובדים בהם המנכ"ל ואחותו, סמנכ"לית חטיבת המחקר והפיתוח, ד"ר אפרת דבש ריזנפלד. כעת, בעקבות כוונתה להתמקד בייצורו של הדבש המתורבת היא צפויה לפטר עובדים שעוסקים כיום במו"פ, והחברה בוחנת כיום את אפשרויות הקמת המפעל ומשך הזמן הצפוי להשלמת הבנייה אינו ידוע בשלב זה.

לדברי החברה ייתכן שיגויסו בהמשך עובדים חדשים לטובת פעילות הייצור, בהתאם להתפתחותה, וכי חרף הסטת המיקוד לפעילות הייצור בכוונתה להמשיך בפעילות מו"פ בהיקפים שייקבעו על ידי הדירקטוריון מעת לעת.

ההודעה על שינוי הפעילות ופיטורי העובדים מגיעה לאחר שבמחצית הראשונה של 2022 הפסידה ביו דבש 7 מיליון שקל, בעיקר בשל הוצאות מו"פ של 4.5 מיליון שקל, כשאין לה כלל הכנסות מפעילותה השוטפת. זאת, בהמשך להפסד של 45 מיליון שקל ב־2021, ש־80% ממנו נבעו מהרישום החשבונאי של עסקת המיזוג של ביו דבש לשלד הבורסאי וואיטסטון שהושלמה במאי 2021.

במסגרת סיכום המחצית הראשונה של השנה דיווחה החברה כי גיוס של 11 מיליון שקל שביצעה בפברואר השנה באמצעות הנפקת מניות ואופציות, צפוי להספיק לפעילותה השוטפת עד לסוף השנה, אך ללא מימון נוסף לא תוכל להמשיך את פעילותה השוטפת במתכונתה הנוכחית לשנה נוספת, וקיימים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה כעסק חי.

באוגוסט דיווחה ביו דבש על מגעים להשקעה של 36 מיליון דולר (120 מיליון שקל) בחברה, מהם 30 מיליון דולר על ידי משקיע אסטרטגי חיצוני והשאר על ידי בעלי המניות הקיימים, אך בסוף אוקטובר דיווחה כי מגעים אלה לא צלחו. בתחילת חודש נובמבר גייסה 7 מיליון שקל בהנפקת מניות פרטית לאיש העסקים ברק מטלון שמחזיק כיום בעקבות זאת ב־9% ממניות החברה.

כחלק מפעילות המו"פ שלה בתחום הדבש המתורבת בפברואר השנה השלימה ביו דבש את התקנתו של מתקן ראשוני לייצור דבש מתורבת שביכולתו לייצר עד 150 טון בשנה. במקביל, היא פעלה עד כה לפתח צוף ממקור צמחי, ושמה לעצמה למטרה לפתח ולשווק בעתיד מזון מלכות וצוף ממקור צמחי לצריכה כמוצר מזון. בנוסף, במהלך השנה הצליחה להפיק במעבדותיה חלבונים אשר מקורם בחלב הבופאלו (תאו), ובחודש יולי החליטה לפעול על מנת לקדם את ייצורם ומהלך זה יבוצע במסגרת פעילות המו"פ שתיוותר.

אבל בניגוד לעובדים שיפוטרו בגלל התוצאות הכספיות העגומות של ביו דבש, המנכ"ל אופיר דבש ואחותו ד"ר אפרת דבש ריזנפלד, הם מקבלי התגמולים הבכירים בחברה, כאשר ב־2021 עלות השכר שלהם עבור החברה עמדה על ל־1.3 מיליון שקל ו־880 אלף שקל בהתאמה. אולם ביוני השנה, וחרף התוצאות הכספיות העגומות, והערת העסק חי, אישרה אסיפת בעלי המניות של ביו דבש את שדרוג תנאי ההעסקה של המנכ"ל. זאת (בין היתר) באמצעות העלאת שכרו החודשי ברוטו ל-55 אלף שקל חלף 45 אלף, זכאות למענק בגובה של 6 משכורות חודשיות בתלות בעמידה ביעדים שייקבעו על ידי הדירקטוריון, ולתגמול הוני בתצורת יחידות מניה חסומות ששווין הכולל הוערך ביוני ב-2.4 מיליון שקל (אם כי מאז ירד שווי המניה). עלות שכרו ב-2023 עשויה להגיע, בהתאם, ל-1.8 מיליון שקל.

ביו דבש החלה להיסחר בבורסה בחודש מאי בשנה שעברה לפי שווי של 85 מיליון שקל, בעקבות מיזוג עם השלד הבורסאי וואיטסטון, כאמור. היא עוסקת בפיתוח דבש מתורבת - דבש שמיצר באופן כימי תעשייתי, ללא שימוש בדבורים, דבר שלדבריה יאפשר ייצור ללא פגיעה בדבורים של דבש נקי מאנטיביוטיקה, חומרי הדברה ורעלנים. ייצור הדבש, על פי החזון, ייעשה לפי דרישה וללא תלות בעונות השנה, פריחה ושינויי אקלים, שפוגעים בתפוצת הדבורים ובשטחי הצמיחה של הפרחים, בזמן שקצב הצריכה והביקוש לדבש עולים.

בינואר 2021, עוד טרם הפיכתה לציבורית גייסה ביו דבש 8.3 מיליון שקל לפי שווי של 30 מיליון שקל לפני הכסף, ובמאי עלה שווייה במיזוג ל־38 מיליון שקל, כאמור, ושווייה עם תחילת המסחר בה נסק ל־86 מיליון שקל.

בפברואר 2022 גייסה 11 מיליון שקל בהנפקת מניות ואופציות לכמה משקיעים פרטיים ובנובמבר 2022 כאמור גייסה 7 מיליון שקל בהנפקת מניות פרטית למטלון. אבל כיום ביו דבש נסחרת לפי שווי של 47 מיליון שקל, כשמתחילת השנה איבדה המניה 70% מערכה, ומתחילת המסחר בה היא כבר איבדה 45% משווייה.

כנגד אחד הדירקטורים החיצוניים בחברה, רונן שחר, הוגש באוקטובר 2021 כתב אישום בגין הלבנת הון, מסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח בקשר לרכוש אסור, הונאת נושים וזיוף בנסיבות מחמירות, אך שאינו קשור לפועלו בחברה. כשנכון לסוף יוני השנה טרם הייתה הקראה ומענה לכתב האישום.