צוללת. ההסכם עם טיסנקרופ הסדיר את יחסיה עם הרשפ"ת | צילום: אלעד גרשגורן
עלייה של 50% בהיקף התחייבויות לרכש גומלין של חברות זרות מחברות ישראליות בשנת 2022
על פי דו"ח הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי, היקף ההתחייבויות הסתכם בכ-1.4 מיליארד דולר. הרכש הביטחוני מהווה 88% מכלל ההתחייבויות של חברות זרות. על פי התחזיות צפוי גידול משמעותי ברכש הגומלין בשנים הקרובות על רקע מגה-פרויקטים בתחומי התשתיות והתחבורה
הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה והתעשייה מדווחת כי בשנת 2022 הסתכם היקף ההתחייבויות של חברות זרות לקיים רכש גומלין מחברות ישראליות בכ- 1.4 מיליארד דולר – עלייה של 50% לעומת שנת 2021.
מדוח הרשפ"ת השנתי שהתפרסם היום (ד') עולה כי ב-2022 נרשמו אצלה 95 התחייבויות חדשות מצד 53 חברות זרות לקיים בחברות ישראליות רכש גומלין וזאת מתוקף זכייתן במכרזים שפרסמו אשתקד 12 משרדים וגופים ממשלתיים.
הרכש הביטחוני שקיימה ממשלת ישראל בשנה שעברה מהווה 88% מכלל ההתחייבויות של חברות זרות לרכוש מוצרים ורכיבים מהתעשיות הישראליות בהיקף כולל של 1.27 מיליארד דולר. נתון זה מיוחס בעיקר להסכמות שהושגו בין הרשפ"ת ומשרד הביטחון עם טיסנקרופ הגרמנית, שמוכרת לישראל צוללות לשימוש חיל הים והתחייבה לקיים בשנים הקרובות רכש גומלין בהיקף של כמיליארד דולר.
ההסכם עם טיסנקרופ הסדיר את יחסיה עם הרשפ"ת, לאחר שבעסקת צוללת קודמת היא לא עמדה בהתחייבותה לרכש גומלין והרשות אף איימה להכניס אותה ל"רשימה שחורה", שהימצאות בה מגבילה עשיית עסקאות עתידיות איתה. בנוסף, גם לאונרדו האיטלקית התחייבה אשתקד לקיים בישראל רכש גומלין של 130 מיליון דולר בתמורה לרכש מסוקי אימון לשימוש חיל האוויר.
הרשפ"ת מחייבת את משרדי הממשלה וגופים ממשלתיים לדרוש מחברות זרות שאיתן הם מתקשרים לקיים במשק הישראלי רכש גומלין בכל עסקה שהיקפה מעל 5 מיליון דולר. במקרים שמדובר ברכש ביטחוני, הספקים הזרים כמו חברות ביטחוניות מחו"ל, נדרשות לקיים בארץ רכש בהיקף של 50% מסך ההתקשרות איתן. כשמדובר בעסקאות שנעשות מול חברות הרשומות באחת מ-48 ממדינות השותפות להסכם GPA (Government Procurement Agreement) הרשפ"ת דורשת שיתחייבו על רכש גומלין בהיקף של 18% מסך ההתקשרות. הסכם זה חל, בין השאר, על כל מדינות האיחוד האירופי ומטרתו פתיחה הדדית של שווקי רכש ממשלתי בין המדינות ששותפות לו.
עד לפני כשנה היקף רכש הגומלין שנדרש מחברות שפועלות ממדינות אלה עמד על 20% מגובה העסקה. חובת הרכש שחלה על מדינות אלה צפויה להתבטל בתהליך מדורג עד 2029. במקרים שבהם מדובר בעסקאות אזרחיות רגילות, הן מחויבות לקיים בישראל רכש גומלין בהיקף של 35% מסך ההתקשרות.
ההתקשרויות האזרחיות המחייבות רכש גומלין מהוות 12% מכלל ההתחייבויות שנרשמו במהלך 2022. מדובר בהתחייבויות של חברות לרכש בהיקף של 71 מיליון דולר בעקבות התקשרויות שעשתה חברת החשמל, בין השאר בעקבות רכש עמודי חשמל מארסן הטורקית; רכש בהיקף של 27 מיליון דולר מצד הייגר הסינית בתמורה לרכש של אוטובוסים חשמליים לתפעול הנתיב המהיר; התחייבות של סימנס לרכוש בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר בעקבות מכירת מערכת אוטומציה לשימוש קופת החולים מכבי ועוד.
הדו"ח מעלה עוד כי ב-2022 הסתכם היקף מימושי הרכש שעליו התחייבו חברות זרות בכ-4.2 מיליארד דולר, כ-100 מיליון דולר פחות מהיקף המימוש ב-2021. לפי משרד הכלכלה מדובר ברכש שנעשה ביותר מ-1,000 חברות ישראליות, כמעט 600 מהן קטנות ובינוניות וכ-130 מהן פועלות בפריפריה. ממלא מקום מנכ"ל משרד הכלכלה והמנהל בפועל של הרשפ"ת, ינון אלרועי אמר ל"כלכליסט" כי חלק מאותם מימושים מבוסס על התקשרויות מלפני מספר שנים שעשתה המדינה עם חברות זרות והבשילו לעסקאות רכש גומלין במהלך השנה שעברה.
על רקע נתונים אלה, דוח הרשפ"ת כולל גם תחזיות לגידול משמעותי ברכש הגומלין בשנים הקרובות על רקע מגה-פרויקטים בתחומי התשתיות והתחבורה ובמרכזם קווי הרכבות החדשים, המטרו והרכבת הקלה. פרויקט המטרו נחשב לאחד המכרזים הגדולים והמשמעותיים בתולדות המדינה והיקפו מוערך ביותר מ-200 מיליארד שקל וטומן פוטנציאל לרכש גומלין בהיקף נרחב. כך, גם קו הרכבת נופית שבין חיפה לנצרת שהיקפו מוערך בכ-6 מיליארד שקל וטומן פוטנציאל לרכש גומלין של מעל 2 מיליארד שקל מהתעשיות הישראליות.
עם זאת, התעקשות המדינה על רכש גומלין בעקבות מיזמי ענק אלה לא מובנת מאליה. ב-2021 הרשפ"ת הצליחה לסכל ניסיון של משרד האוצר לקדם במסגרת חוק ההסדרים פטור מחובת רכש גומלין בפרויקט המטרו בגוש דן וזאת בנימוק שדרישה זו מייקרת את היקף ההתקשרויות של המדינה עם ספקים וקבלנים מחו"ל, מעמידה עליהן ביורוקרטיה ואף מרתיעה חברות זרות מהתמודדות על מכרזים. בנוסף, באוצר כבר התעניינו בעבר בביטול חובת רכש הגומלין גם באשר לרכבות הקלות הגוש דן ובירושלים; המסילה הרביעית באיילון; הקמת מתקן להתפלת מים בגליל המערבי; פרויקט הנתיבים המהירים ועוד.
גורם ממשלתי בכיר אמר היום ל"כלכליסט" כי "זאת לא העת לוותר על רכש גומלין, שמכניס לתעשייה הישראלית מיליארדי דולרים בזמן שתעשיות רבות בכל העולם עשויות לנקוט במהלכים לצמצום פעילויות תוך פיטורי עובדים".
עם קבלת דוח הרשפ"ת הבוקר אמר בנושא שר הכלכלה, ניר ברקת כי הוא רואה בחובת רכש הגומלין כלי שמחזק את התעשייה המקומית ומחבר אותה עם שווקים גלובליים באמצעות חברות ענק. לדבריו "חרף הניסיונות לפטור פרויקטים שונים מחובה זו נעמוד על המשך המחויבות לכך במסגרת דיוני התקציב". ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "צמצום חובת רכש גומלין נובע מהתחייבות בין לאומית של ישראל במסגרת הסכם Procurement Governmental Agreement -GPA של ארגון WTO - ארגון הסחר העולמי. משרד האוצר פועל ליישום חובת רכש גומלין בהתאם לדרישות החוק ולמחויבות ישראל בהתאם להסכמים בין לאומיים".