אלעד קציר ז"ל. נחטף מביתו בניר עוז לעזה ונרצח בשבי |
החטוף אלעד קציר נרצח בשבי, גופתו חולצה מחאן יונס והוחזרה לישראל
שני סרטונים שלו חי בשבי פורסמו על ידי הג'יהאד האיסלאמי, אבל כעת הודיעו צה"ל ושב"כ כי נרצח על ידי המחבלים וגופתו חולצה. "ניתן היה להציל אותו", כתבה היום אחותו כרמית. ביום חמישי פורסם טור שכתבה ל"מוסף כלכליסט", לפני שנודע שהוא נרצח: "זה מצב בלתי נסבל לנפש"
שני סרטונים שלו פורסמו מהשבי, אחד בדצמבר והשני בינואר, אבל 183 ימים אחרי שנחטף מניר עוז הודיעו צה"ל ושב"כ: אלעד קציר נרצח בשבי, וגופתו חולצה במבצע נועז הוחזרה לישראל. גופתו של אלעד בן ה-47 - שאביו אברהם נרצח ב-7 באוקטובר ואמו חנה נחטפה גם היא וכבר שוחררה - חולצה במבצע של עוצבת הקומנדו מחאן יונס, בהכוונת שב"כ ואמ"ן.
בהודעה משותפת שפרסמו צה"ל ושב"כ, נאמר כי לפי המידע המודיעיני שהתקבל הוא נרצח בשבי. "גופתו אותרה באמצעות מידע מודיעיני של אמ״ן ושב״כ וזיהוי מדויק של יחידת אגוז. לאחר הליך זיהוי שבוצע הלילה על ידי גורמי רפואה במכון לרפואה משפטית, נציגי צה״ל ושב"כ הודיעו למשפחתו של אלעד קציר ז״ל על חילוץ גופתו".
על מותו וחילוץ גופתו הודיעה כמה דקות לפני כן אחותו של אלעד, כרמית פלטי קציר. "קיבלנו בשורות קשות. אלעד הובא הלילה לישראל, אחרי שנרצח בשבי. במציאות הנוראית שיצרו לנו, גם זו נחמה. יהיה לאלעד קבר בניר עוז. אנחנו לא נישאר בחוסר וודאות", כתבה האחות.
היא מתחה ביקורת קשה על התנהלות הממשלה, והזכירה את שני הסרטונים שלו שפורסמו מהשבי "ניתן היה להציל אותו לו עסקה הייתה קורית בזמן. המנהיגות שלנו פחדנית ומונעת משיקולים פוליטיים ולכן זה לא קרה". לדבריה, "הוא אולי יוכר כנפגע פעולות איבה אבל המונח המדויק הוא 'נפגע פעולות הפקרה'. הוא הופקר ב-7.10 והופקר 183 ימים בשבי, בהם ניתן היה להחזירו בחיים".
בציטוט מתוך השולחן ערוך כתבה: "'כל שמאחר לפדות השבויים היכן שאפשר להקדים, כאילו שופך דמים'. ראש הממשלה, קבינט המלחמה וחברי הקואליציה - תסתכלו על עצמכם במראה ותגידו אם ידיכם לא שפכו את הדם הזה. יש לכם עוד 133 חטופים לפדות, עולמות להציל". לסיכום כתבה בהספד שלה: "אלעדי - יהי זכרך צחוק, חיבוק ושמחה, שדות ואדמה. לא ככה הסיפור שלך ושלנו היה צריך להסתיים. סליחה שלא הצלחנו להציל אותך. אוהבת אותך לנצח, כרמן".
בסוף השבוע האחרון פורסם טור אישי שכתבה פלטי קציר למוסף כלכליסט, עוד לפני שנודע שהוא נרצח בשבי. פלטי קציר כתבה, בין היתר: "אנחנו צועקים 'עכשיו' כי אין להם זמן, אבל גם לנו אין זמן. גם אנחנו מתקשים לשרוד את הסיוט הזה. זה מצב בלתי נסבל לנפש, לדעת שאהוביך נמצאים בגיהינום, בסכנת חיים ממשית, ואין לך אפשרות להציל אותם". עוד כתבה פלטי קציר: "רבים מאיתנו, כולל אני, לא קיבלנו כבר ימים ארוכים אינדיקציה לכך שאהובינו בחיים. אנחנו פוחדים פחד מוות מהזמן שעובר, מגרירת הרגליים".
בר חפץ מקיבוץ נירים, חברו של אלעד, אמר בעקבות הבשורה על הירצחו: "בשנים האחרונות כל פעם שנפגשנו רבנו על פוליטיקה. אלעד אולי נרצח על ידי מחבלי הג'יאהד, אבל הופקר פעמיים על ידי מדינת ישראל, פעם ראשונה ב-7 באוקטובר כאשר כוחות הצבא הגיעו לניר עוז שעות אחרי שהוא נחטף משם, ופעם שנייה בחצי שנה האחרונה. יש סרטונים שלו חי בשבי, וזו המשמעות של עסקה שלא נעשית - תחזירו אותם כבר לפני שיהיו רק ארונות".
בעקבות פעולת החילוץ, ההערכות הן שמוחזקים כעת ברצועה 133 חטופים - ומתוכם לפחות 34 אינם בין החיים. אלעד קציר נחטף כאמור מניר עוז, שם עבד בגידולי שדה וכמנהל ענף ההשקיה. הוא בנה של חנה (76), שנחטפה גם היא ושוחררה בעסקת החטופים אשתקד. היא אושפזה אחרי השחרור במצב קשה, ועדיין מאושפזת בבית החולים. אביו אברהם נרצח בטבח 7 באוקטובר. מאז שנחטף פרסם הג'יהאד האיסלאמי שני סרטונים שלו בשבי, שנתנו שניהם אות חיים למשפחתו: אחד ב-19 בדצמבר והשני ב-8 בינואר.
בהודעת צה"ל ושב"כ בצהריים נאמר: "המשימה הלאומית שעומדת לנגד עינינו היא השבת כל החטופים הביתה. צה״ל ושב״כ פועלים באופן צמוד ובתיאום מלא עם הגופים הלאומיים והביטחוניים הרלוונטיים לצורך עמידה במשימה זו, ולא נרפה עד להשלמתה".
גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול: "קיבלנו בצער ותדהמה עמוקה את הבשורה על הירצחו בשבי של אלעד קציר שנחטף חי מביתו בניר עוז בשבת השחורה. אלעד היה איש אדמה בכל נימי נפשו עם לב רחב שהיה רכז ההשקיה של ענף גידולי השדה המפואר של הקיבוץ. אני משתתף בצערן העמוק של אמו חנה, של אחיותיו כרמית ואביטל ושל קהילת ניר עוז.
"כל יום שהחטופים עדיין בשבי הוא סכנת חיים עבורם ולא נוכל להשתקם כל עוד הם מוחזקים שם אחרי שהופקרו. אני קורא לממשלת ישראל להתעשת ולעשות כל שבידה כדי להביא לשחרורם של כל החטופים והחטופות הביתה, את החיים ואת הנרצחים. אנו קוראים לעסקה, עכשיו.
"לא יהיה חוסן אזרחי ולא שיקום ותקומה אמיתיים לעוטף עזה ולכל ישראל אם הם לא יחזרו אחרי שהופקרו. גם אם יהיה פה שקט עולמי - לא נוכל לחיות בשקט בלעדיהם. החזרתם היא המשימה העליונה והחשובה מכל".