מהסכמי השכירות ועד התחרות שבדרך: כל הסיבות לכך שקרפור לא תקל על יוקר המחיה

זה היה קצר. כשנתיים בלבד אחרי שרכשו עם הפניקס את השליטה ברשת יינות ביתן, כבר הביעו האחים דני ומייקי זלקינד אי אמון בקמעונאית המזון. הדיווח של אלקטרה צריכה בשבוע שעבר, שבו אישרה את חשיפת "כלכליסט", לפיה כנראה לא תממש את האופציה שניתנה לה לרכוש את חלקו של המייסד נחום ביתן לפי שווי של 900 מיליון שקל, אמור להדליק נורות אדומות למשקיעים.

האחים זלקינד רוקמים חלומות לרשת ורוצים להנפיקה, אך המציאות הקמעונאית לא מתכתבת איתם. תוצאות הרבעון השני, שבו עברה החברה להפסד, ידרשו ממנכ"ל אלקטרה צריכה צביקה שווימר למכור במסגרת ההנפקה בעיקר חלומות והבטחות על עתיד טוב יותר.

במאי 2021 רכשה אלקטרה צריכה והפניקס את השליטה (50.5%) ביינות ביתן, לפי שווי של 400 מיליון שקל. בהסכם ניתנה לאלקטרה צריכה אופציה לרכישת יתרת המניות שנותרו בידי ביתן בתוך ארבע שנים לפי שווי של 900 מיליון שקל. המועד האחרון לקבלת ההחלטה בעניין הוא 30 בספטמבר. אלקטרה צריכה לא מסרה הודעה סופית בנושא, אך ציינה שאם לא מתממש את האופציה בתנאים הקיימים, היא תפעל לרישום למסחר או הנפקה של מניות גלובל ריטייל.

הדיווח למשקיעים מלמד על מידת חוסר העניין של האחים זלקינד להמשיך להשקיע בחברה. לפי ההסכם, סירובם לממש את האופציה משמעותו מעבר מיידי למסלול הנפקת החברה. אלא שכדי לעמוד בחוק הריכוזיות ולא להפוך את הפירמידה שלהם לבת שלוש שכבות ציבוריות, הם יידרשו להעביר את המניות של הרשת מאלקטרה צריכה לחברה האם אלקו. מדובר במהלך המחייב את אישור בעלי המניות של אלקו, שנדרשים לחלץ את אלקטרה צריכה מהתסבוכת. בחברה עדיין לא ציינו לפי איזה שווי תידרש אלקו לקנות את זרוע קמעונאות המזון ההפסדית, שנושאת חובות לבנקים ביותר מחצי מיליארד שקל.

אפשר להעריך שבאלקטרה צריכה ינסו להציג את ההרעה בתוצאות כעניין זמני, שאפשר לפתור בהעלאות מחירים. זה כנראה המסר שהועבר לבנקים, שעדכנו בחודש שעבר את אמות המידה הפיננסיות הנדרשות מיינות ביתן, כך שנתון ה־EBITDA יחושב בהתאם לתוצאות המחצית השנייה של 2023 בלבד, במקום ביחס ל־2023 כולה.

תשקיף ההנפקה שהחברה מעוניינת להגיש מתבסס על התוצאות הקשות של הרבעון, אך החברה ניסתה להתמקד באופק החיובי, כששמה זרקור בתוצאות החנויות שהוסבו וציינה כי המכירות בחנויות זהות במגזר זה, שפעלו באופן מלא ברבעון השני גדלו בכ־6.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (חנויות שנסגרו לטובת שיפוץ והסבה לא נכללו בחישוב). המכירות למ"ר ברבעון השני צמחו ב־13.2% ל־28.2 אלף שקל, ואילו המכירות למ"ר בחנויות שכבר הוסבו לקרפור צמחו בחודשיים הראשונים להשקה לכ־46.8 אלף שקל למ"ר בממוצע שנתי. מדובר בנתון מרשים, אבל כזה שמתעלם מדעיכת התלהבות צרכנים מהמותג החדש ככל שחולף הזמן, כמו גם את התגברות התחרות בעקבות ההשקה המתוכננת של המותג ההולנדי ספאר והמגעים בין רמי לוי לרשת אושאן הצרפתית להביא את מוצריה לארץ.

בנוסף, ההרעה בתוצאות הרשת נרשמה ברבעון שבו הוסבו רק שליש מ־150 סניפי הרשת, בעוד ה־100 הנותרים המשיכו להציג את המחירים הגבוהים של הרשת העירונית, ללא מוצרי המותג הצרפת המוזל. האצת קצב הסבת הסניפים, עוד 30 במחצית השנייה של 2023, תהיה כרוכה בהורדת מחירים בסניפים אלו. מהלך זה יכביד על הרווחיות ויקשה על החברה לעבור לרווח תפעולי.

זאת ועוד, הסבת הסניפים דורשת השקעות מחברה שחובותיה עומדים על כ־500 מיליון שקל, בנוסף להזרמת בעלים של כ־100 מיליון שקל שבוצעה ברבעון הראשון. העלייה בריבית שמכבידה על החברה, כמו גם הקושי לקבל הלוואות נוספות, מאלצת את החברה לבחון אפיקי השקעה וגיוס הון או חוב אחרים.

הסבת הסניפים דורשת השקעות מהחברה. העלייה בריבית והקושי לקבל הלוואות נוספות מאלצות את החברה לבחון אפיקי השקעה וגיוס הון אחרים

הדבר משפיע גם על התוכניות להשקעה בסניפים. עם קבלת הזיכיון לקרפור, הצהיר שווימר כי החברה תשקיע 450 מיליון שקל בשיפוץ הסניפים, ובממוצע כ־3 מיליון שקל בכל סניף. די מהר שינתה החברה כיוון והסתפקה בשיפוץ קוסמטי במאות אלפי שקלים לסניף, המתבצע בזמן שהחנות פעילה במטרה לצמצם את הפגיעה במכירות.

עוד איום משמעותי שיש בו כדי להרחיק משקיעים מרחף מכיוונו של מוטי בן משה, בעל השליטה ברבוע כחול המשכירה לרשת כשליש מסניפיה, בחוזה שיסתיים ב־2031. בחברה פועלים להאריך את ההסכמים, אך ספק אם בן משה ישתף פעולה וגם אם כן, אפשר להעריך שהדבר יהיה כרוך בזינוק בשכירות, הגבוהה ממילא.

גם אם מאמצים את עמדת אלקטרה צריכה על הקושי הזמני שיחלוף, קשה לראות איך החלומות הקמעונאיים של אלקטרה צריכה מתגשמים. למרות שהפוליטיקאים נאחזו בהשקת קרפור כמענה ליוקר המחיה, התוצאות בשטח הראו שהחברה, שהתחייבה שלא מדובר במחירי השקה, מיהרה להעלות מחירים שלושה חודשים אחרי שנכנסה לישראל, ואף דיווחה כי קרפור העלתה לה את דמי הזיכיון.

כשמדובר בתחום שמחייב ניהול הדוק, שכל סטייה ממנו עלולה לרסק חברה יציבה, כפי שלמדה על בשרה שופרסל אשתקד, ספק אם המשקיעים ימהרו להצטרף להרפתקה. אפשר להעריך שגם באלקטרה ערים לכך ושהסיבה שעדיין לא הודיעו על החלטתם הסופית ביחס למימוש האופציה, קשורה לכך שעדיין מתנהלים מגעים בין הצדדים, ויתכן שיגיעו להבנות על מימוש חלקי או יגיעו להסכמות על דחיית מועד המימוש.