אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

הקברניט

סגר אווירי: פיתרון למשבר באוקראינה או מתכון לאסון עולמי?

אחת הדרישות הבולטות ביותר של השלטון האוקראיני היא הכרזת שטח המדינה כאזור אסור לטיסה, במטרה להגביל את צבא רוסיה ולצמצם הרג אזרחים. מהו בעצם סגר כזה, מי המציא אותו ולמה הוא עלול להוביל לטרגדיה שהאנושות תתחרט עליה לעולם אי פעם?

19.03.2022, 08:00 | ניצן סדן



שלום, כאן הקברניט; עם התעצמות הלחימה באוקראינה ושלל מעשי הזוועה של הצבא הרוסי הולכים ומתחזקים הקולות שקוראים להטיל סגר אווירי על המדינה הפצועה - מה שנקרא, No Fly Zone. סגר שכזה יוכל להגביל את יכולת ההפצצה הרוסית ולכאורה, להציל חיים של אלפים, אפילו רבבות.


לטורי "הקברניט" הקודמים:


אבל אם תשאלו אותי מדובר ברעיון הכי רע שהועלה מאז החלה הפלישה לאוקראינה - ואף באחד הרעיונות הכי מפחידים ומסוכנים בהיסטוריה, ואני לא מגזים.

סוחוי 34 רוסי מטיל פצצות. איך עוצרים אותו?, צילום: mil.ru סוחוי 34 רוסי מטיל פצצות. איך עוצרים אותו? | צילום: mil.ru סוחוי 34 רוסי מטיל פצצות. איך עוצרים אותו?, צילום: mil.ru

נתחיל בהגדרות: אזור אסור לטיסה הוא מרחב אשר הוגדר ככזה שאסור להפעיל בו כלי טיס צבאיים (מטוסים, מסוקים וכטב"מ), מערכות וציוד שתומך בלחימה אווירית. זה אומר שגם מכ"מים וכלי נ"מ יישארו בחוץ, ושאסור להשתמש במנחתים.

מה על כלים אחרים? מטוסי נוסעים? המטוס הקל של אל על? להם מותר לטוס בכפוף לאישור פרטני של מינהלת איזורית. המטרה של סגר כזה היא בעיקרה הומניטרית: החלשת כוחות צבא, בצורה שלא יוכלו לנצל את הממד האווירי לפגיעה באזרחים.

פצצת FAB500 במשקל חצי טון שפגעה בבית מגורים אך לא התפוצצה. מי יודע, אולי הטייס חשב שהיונדאי היא S300, צילום: רויטרס פצצת FAB500 במשקל חצי טון שפגעה בבית מגורים אך לא התפוצצה. מי יודע, אולי הטייס חשב שהיונדאי היא S300 | צילום: רויטרס פצצת FAB500 במשקל חצי טון שפגעה בבית מגורים אך לא התפוצצה. מי יודע, אולי הטייס חשב שהיונדאי היא S300, צילום: רויטרס

בכך, המלחמה הופכת למוגבלת, ופחות כדאית; בלי פעילות אווירית תהפוך הלחימה לארוכה, מסובכת ובעיקר יקרה. בנוסף, אם הוטל סגר שכזה, אפשר לשבש פלישה של מישהו אחר מבלי לשלוח בעצמך חיילים לשטח. נשמע לא רע, נכון?

אבל הגדרות לחוד ומציאות לחוד: הסגר הזה הוא המצאה חדשה יחסית, שנולדה בשנות התשעים. הראשון הוטל על עיראק של סדאם חוסיין במרץ 1991, מיד לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, בה פלשה המדינה לכוויית ונהדפה משם בידי קואליציה צבאית עולמית בהנהגת ארצות הברית.

חייל אמריקאי על טנק מושמד, על רקע שדות נפט בוערים בעיראק, צילום: AP חייל אמריקאי על טנק מושמד, על רקע שדות נפט בוערים בעיראק | צילום: AP חייל אמריקאי על טנק מושמד, על רקע שדות נפט בוערים בעיראק, צילום: AP

חוסיין נשאר שליט עיראק לאחר תבוסתה, אך שלטונו חטף שרשרת מגבלות חמורות, בהן סגר אווירי בשני אזורים, צפוני ודרומי.

הנימוק הרשמי היה כמובן, הומניטרי: שאיפה להגן על קהילות כורדיות בצפון וקהילות שיעיות בדרום, מחשש שיבחר לתקוף אותן בנשק כימי כפי שעשה ב-1988. אך בתכל'ס הרעיון היה לקצוץ את כנפיה של עיראק, להחליש אותה לאורך זמן ולהכפיף למערב.

סדאם חוסיין, צילום: AP סדאם חוסיין | צילום: AP סדאם חוסיין, צילום: AP

כ-50 מטוסי קרב הוקצו לאכיפת הסגר בכל רגע נתון, רובם אמריקאיים (F15 ו-F14) ובריטיים (טורנדו ADV) ומיעוטם צרפתיים (מיראז' 2000). סדאם חוסיין רתח על העניין, ובמידה מסוימת של צדק: הרי סגר אווירי על מדינה הוא בגדר לקיחת השליטה שלה משטח ששייך לה.

חיל האוויר העיראקי הרבה להפר את הסגר הזה; לא בשביל לתקוף מישהו, אלא כדי לקרוא תיגר על המערב. כל המראה של מטוס עיראקי זוהתה, ומיד נצמד אליו כוח יירוט אמריקאי ששידר איום באנגלית וערבית. ואכן, ברוב המקרים פנו העיראקים לנחות, כדי שלא לפגוש טיל אוויר-אוויר מהצד השפיצי.

מטוסי F15 ו-F16 של ארה"ב מעל לעיראק, צילום: USAF מטוסי F15 ו-F16 של ארה"ב מעל לעיראק | צילום: USAF מטוסי F15 ו-F16 של ארה"ב מעל לעיראק, צילום: USAF

אחרים, שניסו ליירט את האמריקאים או סירבו לציית, הופלו; בין 1992 ל-1996 איבדה עיראק מיג 25 רב עוצמה ויקר, מיג 23 ושני מטוסי תקיפה סוחוי 22. בנוסף, פה ושם נתקפו גם מכ"מים ותשתיות קרקע אחרות.

בדצמבר 1998 החליטו ארה"ב ובריטניה להפציץ מערכי ייצור נשק בעיראק, כעונש על הפרת סנקציות שביצעה המדינה. לאחר ארבעה ימי תקיפות, הכריז סדאן חוסיין שזהו, הוא לא מכיר יותר בסגר האווירי ומבחינתו מדובר בטרור נגד העם העיראקי.

מטוס טורנדו בריטי מעל לשדה תעופה עיראקי, עם בונקרים מחוררים, צילום: IWM מטוס טורנדו בריטי מעל לשדה תעופה עיראקי, עם בונקרים מחוררים | צילום: IWM מטוס טורנדו בריטי מעל לשדה תעופה עיראקי, עם בונקרים מחוררים, צילום: IWM

ארה"ב לא התרגשה: כל הפעלת מכ"מ יירוט, תשתית קרקע רלוונטית או מערכת נ"מ מיד הובילה להפצצה. לטענת עיראק, במתקפות הללו נהרגו כ-1,400 אזרחים. כל העסק הטריד מאוד מדינות אחרות בקואליציה, כמו צרפת שמתחה ביקורת על המדיניות הזו ואף פרשה מאכיפת הסגר. גם מזכ"ל האו"ם דאז, בוטרוס בוטרוס ראלי, אמר שהסגר פשוט אינו חוקי. ואולם, האמריקאים המשיכו לא להתרגש, והחליטו שאזור אסור לטיסה זה יופי של דבר.

כך בחרה נאט"ו בראשותה להטיל סגר כזה גם במלחמת בוסניה ב-1993. נאסר על הסרבים להשתמש בשמיים או להגביל אחרים מלעשות כן, במטרה למנוע גיחות הפצצה ואש נ"מ. איך זה עבד? פחות טוב; אמנם הופלו חמישה מטוסי תקיפה של סרביה והושמדו ארבע סוללות נ"מ - אך מדינות נאט"ו חטפו חזק: איטליה איבדה מטוס תובלה, צרפת איבדה מטוס קרב, וארצות הברית איבדה לא פחות מחמישה כלי טיס.

F15 אמריקאי ממריא למשימת אכיפה בבוסניה, צילום: USAF F15 אמריקאי ממריא למשימת אכיפה בבוסניה | צילום: USAF F15 אמריקאי ממריא למשימת אכיפה בבוסניה, צילום: USAF

ב-1995 השתנתה אסטרטגיית נאט"ו, והסגר האווירי הפך לקמפיין הפצצה כבד. כך שבעצם, הסגר נכשל; הרעיון היה להגביל את היריב כך שלא יוכל להמשיך במלחמתו - לא להסלים את העסק למלחמה על מלא.

הפעם הבאה בה הופעל סגר אווירי היתה במלחמת האזרחים של לוב במרץ 2011; מדינות נאט"ו הטילו אותו על צבאו של מועמר קדאפי, אך הוא לא האריך ימים - מהר מאוד עברה נאט"ו למתקפה והסגר הוסר כבר באוקטובר. הרי אין היגיון באחד כזה כשאתה בתוך מלחמה פעילה וברור שכל מה שממריא מקבל טיל.

שליט לוב דאז, מועמר קדאפי, צילום: Wikimedia שליט לוב דאז, מועמר קדאפי | צילום: Wikimedia שליט לוב דאז, מועמר קדאפי, צילום: Wikimedia

כשמחברים את ההגדרה היבשה של סגר אווירי עם הניסיון ההיסטורי בשטח, מקבלים הגדרה קצת אחרת: מדובר בסגר שמטילה ארה"ב דרך גופים בהובלתה על מדינות חלשות ממנה, בתור מין כסת"ח של "ניסינו אבל לא היתה ברירה" לפני הפצצה או מתקפה נרחבת - לעיתים כיבוש, כפי שקרה לעיראק ב-2003.

וכשמסתכלים על הגוף שאוכף את הסגר - קואליציה בניצוחם של האמריקאים או ברית נאט"ו - אפשר להתחיל לראות מה כל כך מסוכן ברעיון הזה ולמה מגיע לו פדסטל מזהב במוזיאון הרעיונות הגרועים.

ישיבת שרי חוץ של מדינות נאט"ו, צילום: Wikimedia ישיבת שרי חוץ של מדינות נאט"ו | צילום: Wikimedia ישיבת שרי חוץ של מדינות נאט"ו, צילום: Wikimedia

העניין הוא שאזור אסור לטיסה הוא במובן מסוים, כמו אזור שאסור לחנייה: זה עובד רק אם הצד שחטף את הסנקציה מוכן, ברמה זו או אחרת, להכיר בה.

אחרת, כל האזור יהיה מלא קנסות ופקחים כל הזמן, או בגרסת הנמשל - מלחמה אווירית בלתי פוסקת. אם רוסיה לא תסכים להטלת הסגר האווירי, יצטרכו מדינות נאט"ו לאכוף את הסגר - קרי, להתחיל בהכרח לירות על כל מטוס רוסי שיפר אותו.

סוחוי 25 רוסי משגר רקטות כבדות, צילום: aravot סוחוי 25 רוסי משגר רקטות כבדות | צילום: aravot סוחוי 25 רוסי משגר רקטות כבדות, צילום: aravot

ולמי שלא יודע, אספר שיש כרגע הרבה מאוד מטוסים רוסיים בשמי אוקראינה: בגובה נמוך מסתובבים עשרות מסוקי תובלה Mi17 שמובילים כוחות קומנדו לפשיטות על מאחזים ומסוקי קרב כבדים קאמוב 52 שמלווים אותם, מחפשים או תוקפים יחידות שריון אוקראיניות. ביניהם תוכלו למצוא לפחות מבנה אחד של סוחוי 25 שמסייע לכוחות קרקע באש רקטות.

בגובה בינוני תמצאו לפחות מבנה אחד של מטוסי סוחוי 34 שמפציץ מטרות תשתית, וחמישה-שישה כטב"מים במשימות איסוף וטיווח ארטילריה; ובגובה רב תמצאו לא מעט מטוסי קרב שמגהצים את הגבול ומחכים לדיווח מכ"מי על מטוסים וכטב"מים אוקראיניים; אם מוטל סגר אווירי ופוטין לא משתף פעולה, יהיה על נאט"ו ליירט איזה שלושים כלי טיס.

מטוסי סוחוי 34, סוחוי 30 וסוחוי 35, צילום: TASS מטוסי סוחוי 34, סוחוי 30 וסוחוי 35 | צילום: TASS מטוסי סוחוי 34, סוחוי 30 וסוחוי 35, צילום: TASS

איך עושים זאת? עם עשרות מטוסי F22, F15, טייפון, וכלים אחרים שהפורטה שלהם הוא עליונות אווירית. עשרות מטוסים ימריאו מבסיסים בפולין והסביבה, ויתחילו לגהץ בעצמם את הרקיע האוקראיני. כשיזהו כוח אווירי רוסי, יתקרבו ויאיימו בתדר בינלאומי.

לאחר שידווחו למפקדה שהרוסים לא בורחים ייאלצו, בצער רב, לאכוף את הסגר בכוח - ויירו מאות טילים. וגם יחטפו מאות טילים, כן? הרי תפארת חיל האוויר הרוסי לא תלך כצאן לטבח, ובשטח מסתובבות מערכות נ"מ מתקדמות ביותר.

מטוסי F15 משגרים טילים מונחי מכ"מ, צילום: USAF מטוסי F15 משגרים טילים מונחי מכ"מ | צילום: USAF מטוסי F15 משגרים טילים מונחי מכ"מ, צילום: USAF

ואז, כדי לאפשר את המשך חופש הפעולה בשמי אוקראינה האומללה, יפעילו הרוסים תוכניות תקיפה ארוכות טווח - מפציצי טופולב 160 עצומים שישלחו עשרות טילי שיוט חמקנים לפגיעה בבסיסים מהם המריאו מטוסי נאט"ו.

במקביל, יוכנסו לזירה עוד פטרולים של מטוסי קרב - ביניהם המיג 31 שמסוגל להפיל מטוס אויב מטווח של יותר מ-200 ק"מ. ומה שילך שם יהפוך כמעט מיידית לזירת ההתגוששות האווירית הכי גדולה מאז ש"היטלר" ו"סטאלין" לא היו כינויי גנאי אלא אנשים חיים. אנחנו מדברים על משהו שלא נראה בשום סרט או משחק מחשב, מטעמי מגבלות תקציב גרפיקה ממוחשבת.

מלחמה אווירית המונית. אילוסטרציה, צילום: ace combat infinity מלחמה אווירית המונית. אילוסטרציה | צילום: ace combat infinity מלחמה אווירית המונית. אילוסטרציה, צילום: ace combat infinity

כמובן ששלושים צבאות נאט"ו לא ישתקו על תקיפות בסיסי הברית, בהן ייהרגו עשרות, אולי מאות חיילים, ומתקפת תגובה נרחבת תכה בבסיסי רוסיה. לגזרה יוקפצו מפציצים חמקנים B2, הצי השישי של ארה"ב יפליג מהים התיכון אל הים השחור, בעוד הצי השני ינוע אל צפון האוקיינוס האטלנטי ומשם לים הבלטי.

המטרה: להעביר לרוסיה את אם כל הדיר-באלקים. והיא, בטבעיות, תסיר את הלוט מעט נשקיה הגרעיניים הטקטיים - כאלה שיכולים להטביע צי. או במילים אחרות, אהלן וסהלן מלחמת עולם שלישית; נסו להיראות מופתעים.

מה שאתם רואים פה הוא טיל בליסטי בעל ראש מתפצל, בעת ניסוי; כל פס כזה הוא ראש נפץ שפוגע בקרקע. ובתרחיש אמת, היו בפריים הזה שמונה פיצוצים אטומיים, צילום: Wikimedia מה שאתם רואים פה הוא טיל בליסטי בעל ראש מתפצל, בעת ניסוי; כל פס כזה הוא ראש נפץ שפוגע בקרקע. ובתרחיש אמת, היו בפריים הזה שמונה פיצוצים אטומיים | צילום: Wikimedia מה שאתם רואים פה הוא טיל בליסטי בעל ראש מתפצל, בעת ניסוי; כל פס כזה הוא ראש נפץ שפוגע בקרקע. ובתרחיש אמת, היו בפריים הזה שמונה פיצוצים אטומיים, צילום: Wikimedia

עד היום, כל סגר אווירי הוטל רק בידי מדינות חזקות מאוד, על מדינות חלשות בהרבה מהן, שיכולת ההתנגדות שלהן נמוכה מאוד - וברור שאי אפשר להטיל סגר בלי לאכוף אותו בשטח. אם הוטל סגר על מדינה בעלת יכולת תקיפה לטווח ארוך, יש לצפות למתקפת תגובה; מצידה, מדובר בפעולה שתמנע מהצד האוכף מלהפעיל את כוחו האווירי.

ובתרחיש בו מצד אחד עומדת רוסיה ובצד השני נאט"ו התוצאה יכולה להיות רק מלחמה בין גושית. לשלטון הרוסי יהיה קל מאוד להסביר לעמו למה רוסיה נכנסת למלחמה נגד עשרות צבאות בו זמנית: הרי התפשטות נאט"ו היתה, לטענתו, הסיבה המקורית לפלישה לאוקראינה. והנה, רואים? - יפסקו תועמלני השלטון - המערב באמת בא לטרוף אותנו; החבר פוטין צדק.

נאדג נאדג'-נאדג', ווינק-ווינק. פוטין | צילום: רויטרס נאדג

וחכו, יש עוד: אנחנו כבר לא בשנות הארבעים וארה"ב לא תוכל להכפיף את כלכלתה לייצור צבאי למלחמה כוללת בשני קצוות עולם. האם יכול להיות שסין תנצל את הבלאגן כדי להגיד וואלה, אתם עסוקים שם אז נראה לי שאכבוש את טייוואן? אולי - ולאמריקאים לא יהיה די כוח צבאי זמין כדי לעצור אותה או לכבוש מחדש.

האם יתכן שגם אצלנו במזה"ת יקום איזה מנהיג, לא משנה מאיזו עדה, ויגיד "טוב אם כולם יורים על כולם אז גם אני"? אולי. וכידוע, המשבר יוכל להתלהט בקלות למלחמה כשהדוד סם ואמא רוסיה עסוקים בלהשמיד זה את זה. ולכן סגר אווירי באירופה יכול להיות טריגר לשרשרת אירועים מחרידה - ממנה כל העולם רוצה להימנע כרגע. לא סתם נתתי לו כזה מין מקום במוזיאון הדמיוני שלי.

צוותים סיניים צועדים אל המפציצים שלהם, צילום: air force times צוותים סיניים צועדים אל המפציצים שלהם | צילום: air force times צוותים סיניים צועדים אל המפציצים שלהם, צילום: air force times

אחד התרחישים המדוברים הוא סגר אווירי חלקי, כזה שיוטל רק על מערב אוקראינה, כדי להוות נקודת מילוט לפליטים ולכניסת סיוע הומניטרי. וסגר כזה אפשר לאכוף גם בלי מטוסים באוויר; מספיק שאוספים מערכות נ"מ לטווח ארוך ומציבים אותן שם. בין היתר, הוצע להשתמש בסוללות S300 מתוצרת רוסיה עצמה, שנמצאות בשירות מספר מדינות באירופה.

אבל עדיין מדובר בנשק שחייב לירות על מטוסים רוסיים, ויהיה חשוף לאש רוסית וכניסתן לזירה תהיה בגדר מעורבות זרה של מדינה אחרת. למי באירופה יש סוללות כאלה? לבולגריה, יוון וסלובקיה. והיכן הן חברות? בנאט"ו כמובן; חזרנו לאותה נקודה. וגם אם הסוללות היו נרכשות ממפעילה אחרת, למשל הודו - בעיני רוסיה היה מדובר בכניסה של נשק שובר שוויון לשדה הקרב, ולכן מטרה לגיטימית לתקיפה.

סוללת S300 משגרת טיל, צילום: payvand סוללת S300 משגרת טיל | צילום: payvand סוללת S300 משגרת טיל, צילום: payvand

וחכו, את הסיבה הכי פשוטה לשלילת הסגר האווירי שמרתי לסוף: גם אם ארצות הברית תשלח את איירון מן, קפטן פלאנט וכל החלליות של מלחמת הכוכבים לסגור את השמיים, פוטין עדיין יוכל להפוך את ערי אוקראינה היפות לפסולת בניין.

איך? בקלות: הרוב המוחלט של התקיפות מצד רוסיה בשטח מיושב מתבצע ע"י רקטות ארטילריות, טילי קרקע קרקע, ואמצעים נוספים שאינם תלויים במטוסים. כן, באוקראינה מתבצעות הפצצות אוויריות מסוכנות והן גורמות נזקים והורגות אנשים - אך הן מדויקות בהרבה מהפצצות בתותחים ורקטות קרקעיים, שיוכלו להחליף אותן בלי בעיה ולגרום נזקים איומים.

המונים אוקראינים עקורים מתחבאים מתחת לגשר אירפין ההרוס, צילום: AP המונים אוקראינים עקורים מתחבאים מתחת לגשר אירפין ההרוס | צילום: AP המונים אוקראינים עקורים מתחבאים מתחת לגשר אירפין ההרוס, צילום: AP

בשורה התחתונה, סגר אווירי אינו פיתרון מתאים למשבר האוקראיני, וממשלת זלינסקי יודעת זאת היטב. יתכן שהקריאה שלה לכינון שטח אסור לטיסה נועדה להפעיל לחץ על רוסיה ולאותת לפוטין שיתכן שהמצב יתפוצץ הרבה מעבר לשליטתו. בו זמנית, הקריאה הזו יכולה להיות פרקטיקת מו"מ במגעים בין אוקראינה ומדינות העולם בניסיונותיה לגייס סיוע ברמות שונות. מה שבטוח, האנושות תצטער על הטלה ואכיפה של סגר כזה, שהרי אם יש דבר שאינה צריכה עכשיו - זו מלחמה עולמית חדשה. טיסה נעימה!



שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

23 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

20.
אתה נשמע רוסי שמעריץ את אמא רוסיה. בפועל הצבא הרוסי חלש
בהרבה ממה שחשבו. הוא חכם על חלשים. הצעצועים שלו הרבה לא עובדים. הציוד לא מתוחזק. לא מתאמנים מספיק וכו הדבר היחיד שיש להם זה נשק גרעיני שלא יודע כמה הוא עובד. בלי איום של מלחמה גרעינית מזמן נאטו היו מתערבים בתוך ימים בודדים הודפים את רוסיה
דור  |  19.03.22
19.
אם סין תפלוש לטיוואן יושבתו מפעלי השבבים באי..
..(יותר מ 60% מהייצור העולמי) לא יהיה לסין מה למכור (מחשבים, מכוניות, שואבי אבק וכו' - כל דבר שמורכב יותר מקומקום חשמלי) וכלכלתה תיפול. למעשה, רוב הייצור העולמי יחזור לתחילת המאה ה 20. כבר היום הייצור העולמי (של מכוניות למשל) נמצא במשבר בגלל תקלות באספקת שבבים טייוואן המלחמה תגמור הכל.
מישו  |  18.03.22
לכל התגובות