הצעד הבא של רשות ני"ע: חקירה נגד חנן מור ונושאי משרה בה היא בלתי נמנעת

ההנחיה ליו"ר ולמנכ"ל של קבוצת חנן מור לפרסם את רשימת הפרות הדיווח ולתקן את דו"חות החברה, כך נודע, היא לא המילה האחרונה של רשות ני"ע. מעבר לדרישה מהקבוצה למהר ולשקף למשקיעים את העובדות ולתקן את המחדלים, השלב הבא והמתבקש הוא צעדי אכיפה מול האחראים - החברה ונושאי המשרה.

שלוש אפשרויות עומדות בפני הרשות לבוא חשבון עם מי שגרם למחדלים, אחת טכנית, השנייה מינהלית והשלישית פלילית. מומחים בתחום ני"ע מעריכים שלאור היקף ואופי ההפרות המהותיים שפורטו במסמך — ממידע חסר, דרך הצורה שבה הוצגו הקשיים בתזרים המזומנים או פירוט פריסת ההלוואות ועד הצהרות החברה על ביקורת פנימית אפקטיבית, כאשר בפועל המצב כמעט הפוך - הפניה למסלול פלילי או מנהלי, היא בסבירות גבוהה מאוד.

קצת רקע. על הפרות דיווח שהן ברף הנמוך, בעיקר טכניות, ועדת העיצומים של הרשות רשאית להטיל קנסות שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים. מדובר במקרים קלים וברורים, שפגיעתם במשקיעים יחסית שולית, וכשהתאגיד לא עמד בחובות הדיווח מסיבה טכנית. אלא שלפי המכתב של מחלקת התאגידים ברשות, שמזכירה "חולשה מהותית בבקרה הפנימית" זה ממש לא היה המצב.

להפרות דיווח ברף הבינוני, למשל רשלנות, מיועד ברשות מסלול האכיפה המינהלי. במקרים כאלה נערך ראשית בירור מינהלי, על ידי מחלקת החקירות של הרשות, שכולל גביית עדויות ודרישת מסמכים, במטרה לבדוק את חלקו של כל מפר בהפרה. הסנקציות במקרה כזה, אם מוגש כתב טענות מינהלי לוועדת האכיפה המינהלית שליד רשות ני"ע, יכול להסתיים בקנסות אישיים על נושאי משרה או על החברה של עד מיליוני שקלים, שלילת כהונה או הרחקה מתפקיד נושא משרה בחברה ציבורית לתקופה קצובה.

להפרות דיווח ברף הגבוה ביותר, כלומר כשיש חשד שהיתה כוונה מראש להטעות את המשקיע הסביר בדיווח - למשל באמצעות מרמה או הסתרה מול סגל הרשות, מוסדות החברה או רואי החשבון - שמור המסלול הפלילי. הוא כולל חקירה פלילית של מחלקת החקירות, מודיעין ובקרת מסחר של הרשות, שלה סמכויות עיכוב, מעצר, תפיסת מסמכים ועוד. אחרי איסוף ראיות התיק עובר למחלקת ני"ע בפרקליטות המדינה שמחליטה אם יש יסוד סביר להרשעה, ומגישה כתב אישום. הרשעה יכולה לכלול את כל קשת העונשים של הדין הפלילי — בהם מאסר בפועל, עבודות שירות וקנסות.

מי שמחליט להיכן ינותב התיק הוא פורום האכיפה ברשות ני"ע שבראשו עומד יו"ר הרשות. שיקול הדעת שלו רחב מאוד והוא מתבסס על נסיבות המקרה. כך, למשל, היו בעבר מקרים של תיקון דו"חות באופן מהותי שהובילו לאכיפה מינהלית, כמו במקרה של א.דורי, והיו מקרים שהובילו לאכיפה פלילית, כמו בנגב קרמיקה. מה ההבדל? בנסיבות, באירועים שקדמו, במדיניות אכיפה, במידע שנאסף ובאפשרות, כמו שנוהגים להגיד ברשויות האכיפה, "להרים תיק".

כך שכל הפרות הדיווח בחנן מור יתנקזו לשאלה אחת: האם יש חשד מספיק לכך שעבירות הדיווח נעשו בכוונה להטעות משקיעים, או שחרף החולשה בביקורת הפנימית והמידע המהותי שלא גולה או תואר בצורה בעייתית, מדובר "רק" ברשלנות?

בשלב זה ידוע כבר, לפי דיווחי חנן מור, שהפורום יישען לפחות על התכתבויות החברה עם מחלקת התאגידים, שאחראית על הקשר הישיר עם החברה. אי אפשר שלא להתרשם ממכתב הרשות שרואי החשבון במחלקה המפקחת היו מאוד לא מרוצים מהתנהלות החברה. גם לפני הדיווחים וגם אחריהם. האם זה יספיק כדי לפתוח בחקירה פלילית? כאמור, גם בירור מינהלי הוא אופציה.