רו"ח חן שרייבר | צילום: תומי הרפז
קבוצת רואי חשבון עותרת: "דרישת השכר של נשיא הלשכה אינה חוקית"
העתירה הוגשה לבית הדין של לשכת רואי החשבון והיא מבקשת לעצור את ההצבעה על מתן שכר לנשיא חן שרייבר. לפי העותרים, חברי הוועד לא יכולים להעניק שכר העולה על 16 אלף בשנה ליו"ר הדירקטוריון
בשעות האחרונות הוגשה לבית הדין של לשכת רואי החשבון עתירה המבקשת לעצור את ההצבעה על מתן שכר לנשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר. העותרים טוענים כי החוקים החלים על הלשכה הם אלה החלים על עמותות וחברות לתועלת הציבור, וכי החוק קובע שחברי ועד מרכזי בחברה לתועלת הציבור לא יכולים להעניק שכר העולה על 16 אלף בשנה ליו"ר הדירקטוריון. שרייבר מבקש שכר גבוה בהרבה, העומד על כ-45 אלף שקלים בחודש.
העתירה מוגשת על ידי שורה של רואי חשבון, ביניהם ניתן למצוא את קובי נבון, חבר הועד המרכזי, דן רבין, תיקו פרנקו, צחי וינר, ורועי לוי. עורכי הדין המגישים את העתירה – אורי כהנא ועמוס נווה – חידדו במהלך העתירה כי צורת ההתאגדות של לשכת רואי החשבון הותיקה, היא צורת התאגדות שלא קיימת היום – שותפות מוגבלת בערבות – אך החוק קבע כי המבחן להגדרתה של חברה כחברה לתועלת הציבור הוא מבחן מהותי, ולשכת רואי החשבון עונה על כל ההגדרות המהותיות של מוסד ציבורי.
בשלב זה, העתירה מוגשת לבית הדין של הלשכה, מכיוון שתקנון הלשכה קובע כי כל הליך משפטי צריך לעבור בירור פנימי בטרם פניה לערכאות חיצוניות, אך העותרים הבהירו כי בכוונתם להמשיך את העתירה גם בבית המשפט, אם זו לא תתקבל.
העתירה הינה שלב נוסף בהתנגדות לדרישתו של חן שרייבר לקבלת שכר. בתחילת השבוע, התאגדו שישה נשיאים לשעבר של לשכת רואי החשבון וקראו לחברי הלשכה 'להתנגד בכל תוקף להפיכת נשיא הלשכה ל'פרנסה'. בין הנשיאים שלעבר שהתנגדו ניתן למצוא את איריס שטרק ויזהר קנה, שעד לפרסום המכתב הביעו התנגדות רפה, אך כעת בחרו להחריף את הטון. נשיאים לשעבר שהתנגדו הם יצחק רוטמן, יוסי שחק, אלכס הילמן, וראובן שיף.
מצד שני, חן שרייבר הצליח להשיג רוב משמעותי לדרישת השכר בקרב חברי הועד המרכזי, ובנוסף, עומדים לצידו לא מעט בכירים בתעשיית רואי החשבון. דמות בולטת נוספת התומכת בדרישתו של שרייבר לקבלת שכר, זו דמותו של רו"ח עופר מנירב, שמשמש כנשיא כבוד של הלשכה, שתומך באופן נלהב בדרישת השכר ואף נרתם לעזור לשרייבר ולפרסם טורי דעה בעיתונות הכלכלית התומכים במהלך.
מעל פני השטח, הויכוח סביב השכר הוא ויכוח ענייני, כשמצד אחד טוענים המתנגדים כי מדובר בשינוי מהותי שיש להצהיר עליו במהלך הקמפיין, והשינוי עשוי לפגוע במוטיביציה של חברי הועד לעבוד בהתנדבות, וכי הדבר יגרור עזיבה המונית של חברי הלשכה. ומנגד, טוענים התומכים כי אילו יהיה שכר, מגוון המועמדים לתפקיד יעלה, והנשיא יוכל להתרכז אך ורק בתפקידו כנשיא לשכת רואי החשבון. מתחת לפני השטח מדובר בויכוח יצרי וסוער, שמשקף מחלוקות פנימיות בתוך הלשכה ובתוך עולם רואי החשבון.