ראשי הרשויות שבסיכון לרעידת אדמה: "המדינה צריכה לסבסד התחדשות עירונית בפריפריה"

רעידות האדמה בטורקיה וסוריה בפברואר ובמרוקו בסוף השבוע האחרון מהוות תזכורת גם עבור הישראלים. חצי שנה אחרי דוח מבקר המדינה שמתח ביקורת על היערכות המדינה לרעידת אדמה בערים שנמצאות על קו השבר הסורי-אפריקני, נראה כי לא חלה כל התקדמות בטיפול בנושא.

מאחר שמדינת ישראל שוכנת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי, גובר הסיכון לכך שתתרחש בה רעידת אדמה בעצימות גבוהה. העניין הזה רלוונטי במיוחד באזורי הפריפריה וברשויות מקומיות השוכנות בסמוך מאוד לקווי ההעתק, שהם אזורים המאופיינים מלכתחילה ברמת סיכון גבוהה. במקומות אלה יש לא מעט מבנים שהוקמו לפני 1980, אז נקבע תקן מחייב המגביר את עמידות המבנים לרעידות אדמה.

דוח מבקר המדינה, שהתמקד בערים צפת, טבריה, קרית שמונה, חצור הגלילית ובית שאן, קבע כי 93% מהמבנים שיש לחזק בערים אלו כלל לא חוזקו, בתוך כך 70% מבתי הספר. יש לציין כי גם בערי הקו השני - חיפה, עכו, כרמיאל ונהריה - המצב לא הרבה יותר טוב.

ויסאם עומר, ראש מועצת טובא זנגריה, מעיד שביישוב שבראשו הוא עומד אין שום היערכות לרעידות אדמה: "אצלנו יש רק בנייה צמודת קרקע והרבה בתים שנבנו לפני 1980 והם לא מוכנים בכלל לרעידות אדמה. אנחנו רשות מקומית ענייה ואנחנו מצפים שהמדינה תתעסק בזה. המצב לא טוב. כשהמציאו את תמ"א 38 חשבו רק על בנייה רוויה. זה לא רלוונטי לנו. בכלל לא חשבו על המגזר הערבי בהקשר הזה".

שמעון סוויסה, ראש מועצת חצור הגלילית, קורא למדינת ישראל להכניס את היד לכיס: "יש לזכור שאנחנו נמצאים בין עשר הערים המסוכנות במדינת ישראל ואנחנו לא ערוכים בכלל לרעידת אדמה. כל 100 שנים בממוצע יש רעידת אדמה באזור שלנו. בפעם האחרונה שזה קרה, ב-1927, צפת נהרסה לגמרי. זה נכון שבשנים האחרונות חיזקנו 5 בתי ספר ושדרגנו 13 בנייני מגורים בשכונת שלמה בן יוסף, אבל זה עדיין טיפה בים. בחצור מצויים עשרות בניינים שניבנו בשנות ה-50, 60 ו-70 ומועדים לסכנה. אני אמרתי לקברניטי המדינה שהפתרון הכי נכון והכי מהיר יהיה באמצעות התחדשות עירונית. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולסבסד התחדשות עירונית בערי הפריפריה".

שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת, מעיד שבעירו לא קורה כלום: "לצערי, השאלה היא לא אם תקרה רעידת אדמה, אלא מתי. לשיטתי, חייבים להקים ל-9 ערי הצפון ולאילת מינהלת היערכות לרעידות אדמה והתחדשות ולתת להן עדיפות. נעשו סקרים בעיר ויש 200 מבנים בסיכון. אם תקרה רעידת אדמה אנחנו נבכה. בסופו של דבר, עד היום נעשתה התחדשות רק ל-7 מבנים בכל צפת. אני מצפה שממשלת ישראל תכניס את היד לכיס ושתסייע לנו לקדם כאן התחדשות עירונית. אני כבר לא יודע מה סדרי העדיפויות של הממשלה. בסופו של יום, כל עניין התמ"א 38 הפך לפרויקט של אזור הביקוש, בגוש דן. במקום לייצר חוסן מבנים - חיזקו את היזמים".

יוחאי וג'ימה, ראש מינהל ביטחון וחירום במרכז השלטון המקומי, מסביר שנושא ההתראה בערי ישראל עבר קפיצת מדרגה לאחרונה. מצד שני הוא מודה שזה לא רלוונטי במיוחד לערי השבר הסורי-אפריקני: "בערים האלה זמן ההתראה הוא אפס ולכן זה לא יהיה אפקטיבי במיוחד. מה שקשור לערי השבר צריך לעבור חיזוק מבנים. לצערנו, דווקא שם ההתחדשות העירונית לא כדאית והצורך גדול. אנחנו במרכז השלטון המקומי אומרים את זה שוב ושוב. התקציבים לא נמצאים אצלנו אלא אצל ממשלת ישראל. אנחנו לוחצים על הממשלה שתכניס את היד לכיס ותפצה את היזמים".