גם זנלכל ודין שיווק לוטשות עין לרכישת מחלבות רמת הגולן

חברת זנלכל הציבורית, הפועלת בתחום ייצור ושיווק מוצרי ירקות ופירות, שימורים ורטבים, מצטרפת לחברות שלוטשות עין למחלבות רמת הגולן. ל"כלכליסט" נודע כי החברה מקיימת זה כמה שבועות מגעים מול בעלי המניות ונאמני המחלבה עו"ד אהוד גינדס וחן ברדיצ'ב. גורם נוסף שנכנס לתמונת הרכישה הוא חברת דין שיווק שבבעלות קרן פימי והמייסד יגאל אלל. דין שיווק פעילה עד היום רק בתחום המזון היבש, וטרם החליטה אם להגיש הצעה.

הנאמנים, כך נודע, דחו את הדדליין להגשת הצעות בשבוע ל־9 במרץ, כלומר יום חמישי הקרוב. זאת, לאחר שחלק מהמתעניינים ביקשו להאריך את המועד. זו אינה הפעם הראשונה שהמועד להגשת הצעות נדחה, מה שעשוי להצביע על קשיים במגעים. גם עתה נראים צבי ויליגר וחברת וילי פוד שבשליטתו כבעלי הסיכוי הטוב ביותר לרכוש את המחלבות, אולם זנלכל ודין שיווק, אם אכן יחליטו להגיש הצעות, צפויות להציב תחרות משמעותית לווילי פוד.

זנלכל נשלטת בידי יעקב שינפלד (36.85%) ויורשי רות ססובר (14.56%) ונסחרת בשווי 248 מיליון שקל. זנלכל רכשה ב־1998 את קווי הייצור ואת הרישיון לשימוש בשם יכין, ומאז החברה עוסקת בייצור ושיווק מוצרי מזון תחת שם המותג. ההון העצמי של החברה עמד בסוף יוני 2022, עת פורסמו דו"חותיה האחרונים, על 135 מיליון שקל.

את המחצית הראשונה של 2022 סיימה זנלכל ברווח של 10.7 מיליון שקל, עלייה של 22% ביחס לתקופה המקבילה. הכנסות החברה עמדו על 124.7 מיליון שקל באותה תקופה. באוגוסט האחרון חילקה החברה דיבידנד של 15 מיליון שקל.

פימי רכשה לפני שנתיים 50% ממניות דין שיווק מהמייסד יגאל אלל, איש עסקים שרחוק מאור הזרקורים, תמורת כ־130 מיליון שקל. דין שיווק מחזיקה בכ־160 חנויות בקונספט של "חנות בתוך חנות", ברשתות שופרסל, יוחננוף, אושר עד, ויקטורי ומחסני השוק.

שיטת העבודה היא שדין שיווק אחראית על מתחם בתוך המרכול שבו היא מנהלת את מכירת הפירות היבשים והפיצוחים בתפזורת, לצד ממתקים ומוצרים נוספים, ומשלמת עמלה לרשת מתוך ההכנסות. כמו כן, החברה מחזיקה בחברת בית השיטה. לפני שנה רכשה את פעילות חברת צ'אם, שמייצרת מוצרי מזון מיובשים, ב־38 מיליון שקל.

עדיין לא ברור אם כלל משקאות, שנשלטת בידי קרן קדמה ומחזיקה ביקבי ברקן, תגיש הצעה. לפני כחודש דיווחה כלל משקאות, בהמשך לפרסום ב"כלכליסט", כי היא בוחנת את העסקה, אולם נראה כי מאז התקררה ההתלהבות ביקבי ברקן לגבי הרכישה. דברים דומים ניתן לומר על מחלבת כפר תבור, אם כי שני הגופים טרם קיבלו החלטה.

מחלבות רמת הגולן החלה את דרכה ב־1983, כיוזמה משותפת של מושב נוב ומחלבות טרה ושטראוס. מושב נוב נקלע כעבור זמן קצר לקשיים כלכליים ונאלץ למכור את חלקו לתנובה. ב־2011 דרש הממונה על הגבלים עסקיים דאז דיויד גילה מתנובה למכור את אחזקותיה. בעקבות כך מכרו גם שטראוס וטרה את חלקן, ואת מקומן תפסו הקיבוצים אורטל, סאסא ועין זיוון, לצד יובל איתן, בנו של הח"כ המנוח רפי איתן (4%). סאסא ועין זיוון נמלטו בעור שיניהם מהחברה, זמן קצר לפני שקרסה, יחד עם הבעלים של מחלבות השומרון שהתמזגה עמה חצי שנה קודם לכן.

בשנים האחרונות זינקו המכירות של מחלבות רמת הגולן בשיעור חד של 66% להיקף של 142.6 מיליון שקל ב־2021 לעומת 85.5 מיליון שקל ב־2019, אולם הצמיחה במכירות לוותה ברווחיות גולמית נמוכה ובהפסד שהעמיק ב־2021 ל־7.3 מיליון שקל. לטענת החברה, ב־2022 ירדו מכירותיה בכ־20%. לנוכח הזינוק במחיר המטרה אפשר להעריך שההפסד העמיק.

המחלבה מייצרת חלב במותג פרטי עבור הרשתות שופרסל ויוחננוף ומספקת גם למחלבות גד. בנוסף המחלבה מייצרת רוטב שמנת לפסטה עבור טרה. ההסכמים עם הרשתות נחתמו ברווחיות נמוכה למחלבה, בשל רצונן של רשתות השיווק להתחרות במותגי המחלבות הגדולות.

עם זאת, ברכישה יש סיכון מאחר שרוב הפעילות היא בתחום החלב הניגר, תחום שבו יש פיקוח מחירים שבולם את הרווחיות של החברות. הפוטנציאל, לעומת זאת, הוא בתחום הגבינות הלא מפוקח, שבו פועלת המחלבה באמצעות מחלבות השומרון שהתמזגה איתה בשנה שעברה.