אובייקטים של יובל בוכשטב | צילום: יובל בוכשטב
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
למצוא אור ותקווה באמנות ישראלית, לחזור לשדות של נירים, לתמוך בחקלאות מקומית גם אם היא לא מושלמת, להצטרף למרדף מסחרר ברחובות לונדון, להתנחם בשיריו של נתן יונתן ולהתאהב בסרט עצמאי קטן ונפלא
תערוכה - למצוא אור ותקווה באמנות ישראלית
החללים היפים של קרן נסימה־לנדאו לאמנות, ברחוב אחד העם בתל אביב, הם בשגרה חלון לתערוכות אמנות בינלאומיות עדכניות מרחבי העולם, לעיתים במנותק מהשדה המקומי. כעת מוצגת שם התערוכה “זוהר מקומי”, שהפעם מורכבת מ־25 אמניות ואמנים ישראליים בלבד. מטרתה העיקרית היא לגייס תרומות עבור שיקומה של “גלריה בארי” שנהרסה במתקפת הטרור של 7.10, שיקום שייעשה בשיתוף ממשלת גרמניה. בתערוכה מוצגים בעיקר ציורים ותצלומים של אמנים ואמניות ישראליים עכשווים ומרכזיים מאוד, כמעט איקוניים, כמו יהודית סספורטס, ניר הוד, עדי נס, סיגלית לנדאו ומרים כבסה, לצד אמנים צעירים יותר כמו מיכאל ליאני (שגם מציג עבודת וידיאו), איתי מתן ואסף הינדן. לרבות מן העבודות משותף נושא האור כסמל של תקווה, והוא מבליח ומלווה את העבודות גם בחללים המוחשכים יותר שבתערוכה. לקרן ישנם אספנים בינלאומיים, והיצירות מתומחרות בהתאם - באלפי ועשרות אלפי דולרים, במתכונת מכירה פומבית, שהסתיימה אתמול. מעבר למטרה הראויה, “זוהר מקומי” משמשת גם כחשיפה של אמנות ישראלית רב־דורית ורב־קולית לקהל מחוץ לארץ. מעבר לשיקום “גלריה בארי”, חלק מההכנסות ממכירת היצירות יתחלקו בין האמנים ובין עמותת על”ם. spectrumoflights.com
יקיר שגב
עיצוב - לחזור לשדות של נירים
המעצב התעשייתי המוכשר יובל בוכשטב, הוא בן קיבוץ נירים במקור, שאחיו יגב בוכשטב וגיסתו רימון בוכשטב־קירשט נחטפו לעזה ב־7 באוקטובר. רימון שוחררה בעסקת החטופים ונחרתה בזיכרון הקולקטיבי כמי שחזרה בראש מורם; יגב עדיין חטוף בעזה. “מאז אין לנו כל מידע”, אומר בוכשטב. מאז תחילת המלחמה הוא החל ליצור אובייקטים מעצי גרווילאה חסונה שליקט באזור נירים ויישובי העוטף, שיש בהם משהו אנושי, וחלקם מזכירים דמויות של אנשים מתחבקים, מנחמים זה את זה. “כל כלי שונה, מתפתח, ויחד הם בעצם אוסף של מפגשים, ביטויים של קרבה וגם של חוסר”. האובייקטים מוצעים למכירה באתר של רשת טולמנס דוט, לצד עבודות של מעצבים נוספים שנפגעו מהמלחמה. ההכנסות ייתרמו לטובת המאבק להשבת החטופים. החל ב־150 שקל, tollmansdot.co.il.
בוכשטב יצר גם סדרת איורים של שדות נירים שנמכרים אצלו בסטודיו ובאינסטגרם yuval_buchshtab. האיורים, 60 שקל האחד, נעשו בטכניקה שפיתח עם מכונת לייזר. “אני מטייל במפות של גוגל ומוצא שדות שאני מכיר ואוהב מהילדות ומאייר אותם מחדש”.
עילית מינמר
אוכל - לתמוך בחקלאות מקומית גם אם היא לא מושלמת
כל מי שקונה את הירקות שלו במרכול יודע שהסיכוי לפגוש בימינו ירק או פרי בעלי מראה פחות ממושלם הוא אפסי, אלא מה, לא כל הירקות והפירות באמת נולדים וגדלים ככה. אז מה עושים עם מי שהוא טעים - אבל קצת פחות יפה? את זה בדיוק את זה רוצה לפתור אילה נוי מאיר, השמננית המדופלמת מבית הבד "ריש לקיש" בציפורי, המייצרת יחד עם הוריה, מיכה ורחל, את אחד משמני הזית הטובים בישראל. בימי שישי היא מארגנת בחצר בית הבד היפהפה שלה יריד בשם "מאדמה לאדם", בו נאספת תוצרת חקלאית פחות חתיכית ממגדלים ונמכרת לאורחים. בתקופה בה נאנקת החקלאות תחת עול המלחמה ובריחת העובדים, זהו מעשה שאין כמותו לשמש דוגמה לצרכנים וגם למגדלים. לצד החקלאים אפשר לפגוש כאן בכל שבוע את מיטב הייננים והשפים שמגיעים להשקות ולהאכיל. השבוע תכין כאן שירין עבאס מאפים בטאבון, ובשבוע הבא תבשל אשת הקולינריה אפרת אנזל.
פרטים באינסטגרם: rishlakish_oliveoil
חיליק גורפינקל
טלוויזיה - להצטרף למרדף מסחרר ברחובות לונדון
“סוסים איטיים", בעונתה השלישית, מתחילה בדהרה. סדרת הריגול הבריטית הטובה והמהנה ביותר של השנים האחרונות, שעלתה שוב בסוף נובמבר, ממשיכה לעקוב אחר חבורת סוכני MI5 שהודחו והגיעו לסלואו האוס, משרדיו של מרגל העל המוזנח, השתיין והחריף ג'קסון לאמב (גארי אולדמן, בתפקיד חייו). הפרק הראשון של העונה מתחיל באיסטנבול, שם קשרים רומנטיים מתבררים כמורכבים ובוגדניים במיוחד, מרדפים ברחובות צרים הם מלאי אדרנלין ובחומוס הביתי מסתתר מרכיב סודי. מטורקיה חוזרת הסדרה לאנגליה, לסכסוכים הפנימיים בתוך הארגון, בין "כלבים" ל"סוסים", ולסכסוכים הגדולים עוד יותר מחוצה לו. הדמויות הרבות והמגוונות של המרגלים הפגומים, שלמדנו להכיר ולאהוב מהעונות הקודמות, למרות ובגלל החולשות שלהן, חוזרות גם הן בתנופה. במיוחד ריבר קרטרייט (ג'ק לאודן) שסצנות האקשן שבהן הוא רץ ברחבי העיר, גם משאירות אותנו ללא אוויר, גם מעמיקות את הקראש שפיתחנו אליו בעונות הקודמות וגם מעוררות געגועים ללונדון.
רותה קופפר
מופע - להתנחם בשיריו של נתן יונתן
"חופים", "החול יזכור", "האיש ההוא", "נאסף תשרי" ו"הרדופים", הם רק חלק מהשירים הנפלאים שכתב המשורר נתן יונתן והפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי. יונתן, שהלך מאיתנו לפני כמעט 20 שנה, איבד את בנו ליאור, מפקד טנק שנפל במלחמת יום הכיפורים בתעלת סואץ, עליו כתב את השיר "זמר לבני ליאור" שהלחין נחום נחצ'ה היימן. בקאמרי יערכו בשישי הבא (22.12) אירוע מחווה לציון 100 שנים להולדתו של יונתן, ובתזמון מצמרר, בשיאה של המערכה בה אנו מאבדים את טובי בנינו, ובה שיריו, שכל כך מזוהים עם החיים בארץ הזאת, מושמעים ללא הרף. דרור קרן ינחה ואת שיריו יבצעו דורית ראובני, שי המבר, אלי גורנשטיין, עינת שרוף, עדי כהן ועוד. במהלך המופע יוקרן קטע מתוך "אם העולם הזה הוא ים", סרטו התיעודי של ארי דוידוביץ על נתן יונתן (yes דוקו).
מאיה נחום שחל
סרט - להתאהב בסרט עצמאי קטן ונפלא
חבל ש”חזרה גנרלית” (Theater Camp במקור) דילג על הקרנות מסחריות בקולנוע בארץ, אין לי ספק שהוא היה הופך כאן לסרט פולחן עבור כל תלמידי התיאטרון, כפי שקרה לו הקיץ בניו יורק. עכשיו הוא זמין לצפייה בדיסני+, ובשבוע הבא יוקרן בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה. זהו סרט הביכורים של מולי גורדון וניק ליברמן, ובו הם מכנסים את כל חבריהם מעולם התיאטרון (חלקם, כמו גורדון ובן פלאט, כוכב הסרט, הם בנים של מפיקים ידועים). קצת כמו “המשרד”, זה סרט שמתחזה לסרט תעודה על קיץ במחנה קיץ המוקדש לאמנויות התיאטרון, שבעקבות מחלתה של המנהלת והמייסדת הנוקשה הניהול עובר לצוות המדריכים והבוגרים לשעבר, שצריכים לשמור על החניכים הצעירים וגם לעבוד איתם על הצגת סוף השנה, שהופכת למסע של כאוס מוחלט. בתפקידים הראשיים גם גורדון עצמה ואיו אדבירי, שאת שתיהן תזהו מהעונה השנייה של “הדוב”. רצף הטעויות והאלתורים במחנה ובסרט עצמו עולה ויורד, אבל הכל מתכנס לנאמבר סיום פשוט מצוין שהופך את הסרט העצמאי הפצפון הזה למצחיק ואף בלתי נשכח.
יאיר רוה
