דילמת המחזיקים: מה כבר יעשו המוסדיים בלוויינים המשועבדים של חלל תקשורת

מחזיקי האג"ח של חלל תקשורת יכנסו בעוד 10 ימים אסיפה לדיון אם להעמיד את החוב העצום של החברה לפירעון מיידי. החוב של חלל, שהיא חברה ללא גרעין שליטה, עומד על 1.2 מיליארד שקל במונחי קרן לשלוש סדרות אג"ח שכולן נסחרות בתשואת זבל.

סדרה טז' הגדולה, שמובטחת בשיעבודים על הלוויינים עמוס 7 ועמוס 3, שלה חייבת החברה 826 מיליון שקל ואשר נסחרת בתשואה לפדיון של 20.3%; סדרה יז' שאיננה מובטחת כלל, נושאת חוב של 194 מיליון שקל ונסחרת בתשואה לפדיון של 10.75%; וסדרה יח', שמובטחת בשיעבוד על הלוויין עמוס 4, נושאת חוב של 172 מיליון שקל וגם היא נסחרת בתשואה לפדיון של 11.75%.

סדרה טז' אמורה להיפרע בשני תשלומים ביוני 2023 ורובה ביוני 2024. בסדרה יז' הקרן אמורה להיפרע בסוף 2023, וסדרה יח' בשבעה תשלומים שנתיים עד 2026. יחד עם הריביות מדובר בחוב של 1.4 מיליארד שקל.

בעלי האג"ח הגדולים הם מיטב דש, הפניקס אקסלנס, פסגות, IBI ומור, אולם כמעט כל המוסדיים מושקעים באג"ח של החברה, ולא ברור עדיין אם אכן ההחלטה תהיה להעמיד את החוב לפירעון מיידי, אך האפשרות המסתברת היר שהמחזיקים יובילו להחלטה לפרוס את החוב לכמה שנים נוספות תמורת פיצוי של ריבית, זאת לאור העובדה שהחברה מייצרת תזרים מזומנים של עשרות מיליוני דולרים בשנה מה שגורם לחלק מבעלי החוב להתייחס אליה בסלחנות יחסית.

מחזיקים אחרים הם מליטנטיים יותר. העילה להעמדה לדרישה לפירעון מיידי של החוב כלפי המחזיקים נובעת מכך שלפי שברבעון השלישי רשמה חלל תקשורת רבעון שני ברציפות שבו הופיעה הערת עסק חי בדו"חות החברה,. בנוסף, קיימת אמת מידה פיננסית של הון עצמי מינימלי שהחברה הצליחה לעמוד בו רק לאחר ששינתה והקלה את שיטת המדיניות החשבונאית בדו"חותיה הכספיים, כשללא הקלה זו לא היתה עומדת החברה בקובננט המדובר. מניית החברה צנחה אתמול במסחר ב־9% לשווי של 80 מיליון שקל בעקבות ההודעה.

חלל תקשורת ידעה ימים יפים יותר תחת בעל השליטה הקודם שאול אלוביץ', לפני שהוכרז פושט רגל והגיע לחדלות פירעון. ב־2014 עמד אלוביץ' למכור את החברה להיספסאט הבינלאומית תמורת 1.3 מיליארד שקל ולאחר שנתיים, בעסקה אחרת, היתה אמורה להימכר תמורת 1.1 מיליארד שקל.

בשני המקרים לא בשלו המגעים לעסקה בעיקר בשל חוסר מזל לאחר שערב החתימה ניתק הקשר עם הלוויין עמוס 5 והרוכשים נסוגו מהעסקה, מאחר שמדובר בלוויין מהותי. העסקה השנייה התפוצצה כשעמוס 6 עמד להיות משוגר לחלל מארה"ב אבל הלוויין התפוצץ על החללית של ספייס איקס בכן השיגור מפלורידה. עסקאות אחרות נוספות שנדונו נכשלו בשל מכשולים רגולטוריים ואישורים שהיו אמורים הרוכשים לקבל ולא קיבלו. חלל היא חברה מפוקחת עם היתר שליטה של משרד התקשורת בשל העיסוק הרגיש שלה בהפעלת לוויינים ישראלים בחלל.

בהמשך מונה כונס נכסים ליורוקום של אלוביץ', ומניות השליטה בחלל הועברו לידי עו"ד חגי אולמן שמונה להן ככונס בשל חוב של יורוקום נדל"ן לחמישה גופים מוסדיים שמניות השליטה בחלל שועבדו תמורתו. ההדרדרות של החברה היתה מהירה והיא הגיעה לשווי של 120-100 מיליון דולר בלבד בסוף העשור הקודם, ושם היא דורכת עד היום, זאת, לצד החוב העצום שיש לה.

בין לבין פרש מחלל תקשורת המנכ"ל המיתולוגי דוד פולק, וכיום היא מנוהלת בידי דן זייצ'ק ובראש הדירקטוריון מכהן ליגד רוטלוי בעל המניות הפרטי הגדול. דירקטוריון החברה נמנע מגיוס הון שהיה יכול לאפשר לה מרחב נשימה מסויים, כשחלק מהסיבות לכך היא העובדה שהיתר השליטה מחייב אחזקה מינימלית של גורם ישראלי במניות החברה ודילול של יורוקום שנמצאת בכינוס.

גורם כזה הוא אהרון פרנקל, איש העסקים הישראלי שלוטש עין לשליטה בחלל תקשורת. בסוף אוגוסט האחרון קיבל פרנקל אופציה לרכישה של 26% ממניות חלל במחיר של 4.58 שקלים למניה לפי שווי של 110 מיליון שקל. המניה נסחרת היום במחיר של 2.53 שקלים. המחיר שבו קיבל פרנקל את האופציה גבוה יחסית להיום אבל ב־2019 הגיש פרנקל הצעה במחיר של 9 שקלים למניה, כפול מהשווי באוגוסט.

חודש לאחר מכן, בסוף ספטמבר, רכשה חברת התקשורת ההונגרית 4iG נתח של 20% ממניות חלל תקשורת תמורת כ־28 מיליון שקל. בהתאם לקבלת אישורים רגולטוריים (שלא התקבלו עדיין) ובהתאם לשורה של תנאים מתלים תוכל החברה ההונגרית להזרים כסף לחברה על פני 3 שנים עד להחזקה של 51% מחלל תקשורת. ההונגרים המקורבים לראש ממשלת הונגריה אורבן, חתמו תחילה על הסכם לרכישת השליטה, אבל נאלצו לסגת לאחר שמשרד התקשורת התנגד להעניק להם את היתר שליטה בחלל והתיר להם להגיע לאחזקה של עד 20% בשלב הראשון.

אהרון פרנקל. פריסת החוב לטווח הארוך תשחק לטובתו | צילום: אוראל כהן

מהלך של פירעון מיידי בחברה כמו חלל איננו מהלך פשוט. השיעבוד על החוב הוא בלוויינים של החברה — נכס שגופים מוסדיים לא ששים לממש את השיעבוד עליו ולהחזיק בו. כרגע נראה כי הסיכוי הגדול יותר הוא להסדר פריסה מחדש של החוב, לתקופה ארוכה יותר תמורת פיצוי בדמות ריבית. אבל האפשרות של פירעון מידיי קיימת בעיקר לאור העובדה שבין המחזיקים קיימים גופים מליטנטיים יותר שלא רואים תקומה לחברה.

המתונים יותר סבורים שיש להעניק לחלל הזדמנות, זאת לאור העובדה שמדובר, כאמור, בחברה שמייצרת תזרים מזומנים של עשרות מיליוני דולרים בשנה. בקופת חלל תקשורת יש 81 מיליוןן דולר שאמורים להספיק לשירות החוב עד סוף 2023. כבר בשבוע שעבר, עם פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי, אישר דירקטוריון חלל תקשורת להקים ועדה מיוחדת והסמיך אותה לפתוח בהידברות עם מחזיקי איגרות החוב לגיבוש תוכנית לארגון מחדש של התחייבויות החברה כלפיהם.

חלל סגרה את הרבעון השלישי עם הכנסות של 24.4 מיליון דולר — קצב הכנסות שנתי של כמעט 100 מיליון דולר, לעומת 23.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, וה־EBITDA, הרווח התפעולי התזרימי, עמד על 17.5 מיליון דולר לעומת 16.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2022 עמדו על 73 מיליון דולר, אבל הוצאות המימון הכבדות בשל החוב העצום של החברה מונעות ממנה לעבור לרווחיות והיא סיימה את ינואר־ספטמבר 2022 בהפסד של 30 מיליון דולר.

הסדר חוב של פריסתו לטווח ארוך צפויה לקרב את פרנקל למימוש האופציה והשקעה בחלל אם כי לאור הירידה במחיר המניה הוא עשוי לדרוש עדכון של שווי החברה בהשקעה. את ההסדר מובילים חברות הנאמנות שטראוס לזר מלווה בעו"ד אופיר נאור ורזניק פז נבו שמלווה בעו"ד עדי פיגל.