"אל תשאלו שאלות, פשוט תמשכו עכשיו"

"תפסיקו את כל מה שאתם עושים עכשיו ותיתנו הוראה למשוך את כל הכסף שלכם ב־SVB. אל תשאלו אותי שאלות, פשוט תעשו את זה. אחר כך נחשוב מה עושים ונשאל את השאלות", זו הייתה הודעת ווטסאפ ששיגר אבי אייל, שותף מייסד בקרן אנטרי קפיטל, לחברות הפורטפוליו שלו בשעות הערב של יום חמישי, צהרי היום בשעון ניו יורק. אז מניית SVB, הבנק המועדף על תעשיית ההייטק העולמית ובתוכה הישראלית, כבר החלה לצנוח בחדות בנפילה שהגיעה ל־60% ואשר גרמה לריצה אל הבנק. זה נגמר בסגירתו ביום שישי האחרון על ידי רשות הפיקוח על הפיקדונות האמריקאית אחרי ש־42 מיליארד דולר נמשכו בבת אחת מהבנק. לאחר סוף השבוע הסוער בתעשיית ההייטק הישראלית, מתברר כי חלק גדול מהחברות הצליחו למשוך ולו חלק מהכסף מ־SVB כבר בלילה שבין חמישי לשישי. אחרות, שנתנו פקודה שהייתה תקועה במהלך סוף השבוע וכבר התייאשו, ראו אתמול שהכסף בכל זאת נכנס. ההערכה היא שהחברות הישראליות הצליחו להוציא את רוב הכסף מבנק SVB, כאשר חלקו מגיע לבנקים בישראל וחלקו לחשבונות הבנקים האחרים בחו"ל.

"אנחנו אומרים לכל החברות שלנו משלב A והלאה לפתוח חשבונות בשני בנקים שונים בכל מדינה, מחברות שגייסו מעל 50 מיליון דולר אנחנו דורשים להחזיק ארבעה חשבונות בנק שונים", אומר אייל, "אפשר לומר שזו הפרנויה הישראלית, אבל ראו את זה בסוף השבוע. האמריקאים נתקעו כי יש בהם חיוביות ואמונה בסיסית במערכת שלהם, אז הם לא הוציאו את הכסף מייד, והבריטים, ששם הבנק פעיל מאוד גם, בכלל לא ידעו שקורה אירוע כל כך דרמטי".

הקרן מנהלת מעל מיליארד דולר ומושקעת בשורה ארוכה של סטארט־אפים ישראליים, בהם אמפת'י, ביהירו, פאנדבוקס ורבים נוספים. אתמול צייץ אייל גם כי חברות, גם כאלה שלא נמנות עם הפורטפוליו של הקרן, מוזמנות לפנות אליה לקבלת הלוואת גישור. "אם אתם סטארט־אפ שהושפע מ־SVB וצריכים להבין איך לפתור את אתרי המימון שלכם, אנחנו מוכנים לעזור". אייל צייץ ביום שישי כי גם הקרן שלו הורתה לכל חברות הפורטפוליו שלה להוציא מיידית את הכסף מ־SVB. בשיחה עם "כלכליסט" הוא הסביר כי ההצעה להלוואות גישור לחברות סטארט־אפ נובעת מכך שהוא רוצה למנוע מחברות טובות להיתקע בהיעדר אפשרות למשוך את הכסף.

אבל לא כולם היו צריכים להמתין להוראה מהקרנות. "סמנכ"ל הכספים שלי התחיל כבר ביום חמישי בצהריים לעקוב אחרי ההתפתחויות לאחר שבקבוצות של CFO בישראל התחילו לרוץ עדכונים על המתרחש ב־SVB, כולם ראו את המניה אבל עוד לא היה ברור מה משמעות הדבר. בשעות הערב הבנו כמה זה חמור ואמרנו שאולי צריך לעשות משהו במיידי. דיברנו עם המשקיעים שלנו כדי להבין אם נדרשות מאיתנו פעולות וב־11 בלילה החלטנו להוציא את הכסף. בלילה שבין חמישי לשישי הוא עבר, הצלחנו להוציא עשרות מיליוני דולרים שהיו לנו שם ונותרנו ללא חשיפה משמעותית שם", את התיאור הדרמטי הזה מספק שי מורג, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר ארמטיק ויזם סדרתי שבעבר מכר את סקדו שהקים לפאלו אלטו תמורת 100 מיליון דולר. בסוף 2021 גייסה החברה 70 מיליון דולר בהובלת קרן קומרה. כיום ארמטיק, שנהפכה למפורסמת אחרי ששמה הוזכר בסדרת הטלוויזיה "פאודה", מעסיקה 150 עובדים, מתוכם 50 בארה"ב והיתר בישראל. באחרונה היא עשתה סבב פיטורים של 17% מכוח האדם. "כל המשקיעים שלנו היו בלופ ורובם המכריע היו בעד להוציא את הכסף, אבל בסוף ההחלטה היא שלי ושל סמנכ"ל הכספים. האירוע הזה מוציא אותי עם תובנה שצריך לפזר את הכסף בין הבנקים. נכון שהמערכת הבנקאית בישראל היא יותר שמרנית והרבה מקטרים על כך, אבל בשעת צרה זה חשוב. אם יחלצו את SVB בדרך זו או אחרת והעובדים יישארו אותם עובדים, בהחלט נחזור לעבוד איתם. לא חשוב שהם התנהלו באופן בעייתי כבנק", הוא מציין.

ל"כלכליסט" הגיע מכתב ששיגרה אתמול קרן ההון סיכון SOMV למשקיעים שלה ובו היא חושפת כי חברות הפורטפוליו שלה מחזיקות 23.4 מיליון דולר ב־SVB. לשבע חברות יש חשיפה גבוהה יחסית לבנק כהגדרת הקרן ובהן שלוש חברות שכמעט כל הנזילות שלהן (100%-90%) מופקדת בבנק. מדובר בהשקעות החדשות יותר של הקרן השלישית שנמצאות בתחילת הדרך ולכל אחת יתרות של 5-2 מיליון דולר.

במקביל סיפרה מעיין כהן, מנכ"לית ומייסדת הלו הארט, כי "עשרות התכתבויות בין יזמים בשתי קבוצות ווטסאפ שאני נמצאת בהן הדליקו אצל כולנו נורה אדומה, זה מה שלמעשה גרם לי להוציא את הכסף בלילה של יום חמישי והציל לי את החברה".

אלא שלא כולם הספיקו להוציא את הכסף גם בקרב החברות הישראליות, וחסימת החשבונות הותירה אותן ללא החמצן הנדרש לפעילות השוטפת ובראשה תשלום משכורות לעובדים בארה"ב ב־15 במרץ. ל"כלכליסט" נודע כי כמה קרנות הון סיכון שפועלות בישראל הציעו אתמול לחברות הפורטפוליו שלהן הלוואות גישור כדי למנוע פיטורי עובדים וסגירתן עד שיתקבל הכסף מהבנק שמנוהל מעתה על ידי ה־FDIC. "אם לא פתרת את הבעיה בחמישי בערב, היה מאוחר מדי, אבל אני חושב בסופו של דבר 80% מהכסף ואפילו יותר יגיען, גם ללא תרחיש של חילוץ", אומר ל"כלכליסט" בכיר בקרן הון סיכון נוספת. לדבריו, "בכל הנוגע לאשראי, אם עוד לא משכת את ההלוואה אז אתה לא בבעיה, פשוט מעכשיו תצטרך לקחת הלוואה בישראל וזה יהיה בתנאים פחות טובים כי SVB היה אגרסיבי יותר ונתן הלוואות לסטארט־אפים בתנאים טובים מדי. לסטארט־אפים הבריטיים יש בעיה גדולה יותר, גם כי הבנק שפועל בלונדון מוגדר כאנגלי וחל עליו החוק המקומי עם ביטוח פקדונות של 85 אלף ליש"ט בלבד".

ממדי החשיפה של החברות הישראליות ל־SVB שקרס מתחילים להתבהר ככל שעובר הזמן. בעוד שחברות סטארט־אפ פרטיות וקרנות הון סיכון יכולות לנסות לחמוק מתחת לרדאר, חברות הייטק ציבוריות שמחזיקות יתרות מזומנים וקווי אשראי מחוייבות לעדכן את המשקיעים ברמות החשיפה. SVB היה בנק ברירת המחדל של קהילת ההייטק האמריקאית והישראלית, שידע להתמודד עם המאפיינים הייחודיים של חברות סטארט־אפ. אלה הם מצד אחד היעדר הכנסות ורווחים תקופה ממושכת, חוסר יציבות גם כאשר כבר מתחילות להירשם הכנסות ומצד שני גיוסי הון שמזרימים סכומים נכבדים לחשבונות במכה אחת.

ההערכה היא כי אין סטארט־אפ בישראל שלא מחזיק חשבון ב־SVB, המשמש לתשלום שכר בארה"ב וגם לקבלת כסף מלקוחות ברגע שמתחילות מכירות. גם קרנות הון סיכון רבות ניהלו את החשבונות שלהן בבנק, בעיקר קווי אשראי שאיפשרו לא לקרוא לכסף מהמשקיעים על בסיס שוטף.

לכמה חברות הייטק ישראליות ציבוריות עדיין יש קשרי עבודה משמעותיים עם SVB שבאים לידי ביטוי הן בפקדונות והן בקווי אשראי. כך למשל לחברת הפינטק הישראלית פאגאיה יש קו אשראי מתגלגל של 167.5 מיליון דולר, עליו היא חתמה עם הבנק בספטמבר האחרון, אך עדיין לא ניצלה אותו. חשיפה גבוהה לאשראי מהבנק יש גם לחברת מדידת אתרי האינטרנט סימילרווב שחתומה מאז 2020 על הסכם שמאפשר ללוות עד 75 מיליון דולר מהבנק. לחברת אינוביד, שעוסקת בפיתוח טכנולוגיות פרסום דיגיטלי, יש קו אשראי של 50 מיליון דולר בבנק שקרס. מתוך קו זה היא ניצלה 20 מיליון דולר נכון לסוף 2022. קו אשראי דומה יש גם לחברת WALKME, אך יש להדגיש כי היא לא ניצלה אותו. לחברת התוכנה קלטורה יש הלוואה של 35 מיליון דולר שהיא נטלה ב־2021 מהבנק וקו אשראי בגובה זהה שעוד לא נוצל. לחברה יש גם פקדונות לא גדולים בבנק, כך שבמקרה שלה החוב מתקזז מול הפקדון החסום בשלב זה.

בכל הנוגע לפקדונות חברת הפינטק PAYONEER עידכנה כי לה חשיפה של פחות מ־20 מיליון דולר מתוך יתרות מזומן של כחצי מיליארד דולר וחברת האינטרנט אאוטבריין מחזיקה פחות מ־5% מיתרות המזומנים שלה ב־SVB. אאוטבריין מעדכנת גם כי יש לה קו אשראי בבנק שהיא עדיין לא משכה ומעריכה כי לא תזדקק לו בעתיד הנראה לעין. ההודעה של אאוטבריין ממחישה עד כמה נרחבים ועמוקים קשרי העבודה של חברות ההייטק הישראליות עם SVB, שכן היא עושה דרכו גם את עסקאות גידור המטבע.

שורה של חברות ציבוריות עידכנו על חשיפה זניחה לבנק ובהן מאנדיי שמחזיקה פחות מ־0.5% מהמזומן בבנק, כלומר מיליוני דולרים בודדים, קומפיוג'ן מחזיקה פחות מ־1.3%, מה שאומר שלה פקדון של כמיליון דולר בבנק ולמונייד שמחזיקה בו 7,000 דולר.

במקביל, כדי להרגיע את המשקיעים חלק מהחברות החלו לעדכן גם על כך שאין להן כלל חשבון ב־SVB, כפי שעשתה וואלנס הישראלית שנסחרת בניו יורק. ההערכה בישראל היא שעל אף החשיפה הגבוהה של החברות המקומיות ל־SVB, כאשר רוב החברות עבדו עם הבנק, הן הספיקו למשוך חלק גדול מהכסף ביום חמישי. הסיבה לכך היא שאפילו לסטארט־אפים קטנים יש לרוב חשבון מקביל בבנק ישראלי, מה שאיפשר העברה מהירה של הכסף מבלי להזדקק לפתיחת חשבון חדש. באופן אירוני, עצם היותו של SVB בנק הייטקי ומתקדם, המשיכות מתבצעות באופן דיגיטלי ואוטומטי ללא הגבלה, מה שאיפשר העברה מהירה של יותר מ־40 מיליארד דולר בשעות ספורות. בניגוד לכך, בבנקים הישראלים, משיכה מעל סכום מסוים מחייבת הודעה מסודרת בדואר אלקטרוני ואישור של בנקאי, מה שמעכב את התהליך.

בתוך כך, רשות ני"ע פנתה אתמול לחברות הציבוריות הרשומות בבורסה בתל אביב בדרישה מהן לפרסם דיווח מיידי אם לסגירת SVB יש השפעה מהותית או שעשויה להיות השפעה מהותית על פעילותן או על מחיר ניירות הערך שלהן, בניסיון להעריך את היקף הנזק שנגרם לשוק ההון המקומי כתוצאה מהאירוע. אמש התכנסה הוועדה שהקים האוצר לבחינת השפעת משבר קריסת הבנק. בוועדה חברים בין היתר מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר ונציגי בנק ישראל. מדיון הוועדה עולה כי ההערכה היא שלפחות כשליש מחברות ההייטק הישראליות מחוברות לבנק אם בפקדונות או באשראי. בישיבה דנו בשני תרחישים. הראשון, מכירה של הבנק לבנק גדול – במקרה כזה הצפי הוא שלא תירשם פגיעה. התרחיש השני והבעייתי יותר – הבנק לא יימכר ויחל תהליך פירוק. בתרחיש זה הפגיעה תהיה בטווח הבינוני־ארוך, אך לדברי אחד מחברי הוועדה ל"כלכליסט" "האפקט לא אמור להיות כל כך גדול".