ועדת השרים אישרה את חוק התרומות; היועמ"שית: "יפגע בטוהר המידות בשירות הציבורי"

למרות התנגדות היועמ"שית, ועדת השרים לחקיקה אישרה לפני זמן קצר את הצעת החוק שתאפשר לרה"מ בנימין נתניהו לגייס תרומות למימון משפטו. מחר יעלה החוק להצבעה במליאת הכנסת בקריאה טרומית.

לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ עמית הלוי (הליכוד), "עובדי ציבור ובכלל זה נבחרי ציבור יהיו רשאים לקבל תרומה כספית למימון הליכים משפטיים או טיפולים רפואיים הכרחיים, זאת על בסיס התכליות של הזכות להליך הוגן ושל הזכות לחיים בכבוד ולקבלת טיפול רפואי".

בחוות דעת שהתפרסמה הבוקר מטעם היועמ"שית, כתב המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון כי "יש בהצעה זו כדי להתיר ניצול של התפקיד השלטוני או של המעמד הציבורי של נבחרי הציבור ועובדי הציבור לשם הפקת טובת הנאה פרטית או אחרת, בניגוד מוחלט לדין הקיים שתכליתו שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ועל חובת הנאמנות הבלעדית של עובדי הציבור לאינטרס הציבורי".

בעמדה נכתב כי "הצעת החוק עומדת בסתירה לרציונל הכללי שבבסיס המנגנונים השונים שנועדו להבטיח את טוהר המידות בשירות הציבורי שביניהם ניתן למצוא גם את עבירת השחיתות השלטונית". היועצת המשפטית לממשלה הבהירה כי "הצעת החוק פוגעת באופן מהותי בטוהר המידות בשירות הציבורי ובאמון הציבור בו. ההצעה מנוגדת לתכלית חוק המתנות ולמגמה בפסיקה ובחקיקה למנוע מצבים בהם עובד הציבור יזכה בכספים בשל מעמדו זה".

נזכיר כי באוקטובר 2022 קבע בג"ץ כי על נתניהו להחזיר 270 אלף שקל שקיבל מבן דודו נתן מילקובסקי ז"ל. הצעת החוק האמורה למעשה תכשיר את התרומה. כמו כן, לפי הצעת החוק ניתן יהיה לגייס כספים גם עבור יתר בני משפחת נתניהו למימון הוצאותיהם המשפטיות.

כיום מאפשר החוק לנבחרי הציבור לגייס תרומות: גיוס מימון ההמונים לנתניהו ביוזמת ינון מגל בהיקף של כ-4 מיליון שקל טעון את אישור "ועדת ההיתרים" הפועלת ליד מבקר המדינה, ואילו חברי כנסת המגייסים תרומות נדרשים אישור של ועדת האתיקה בכנסת. הצעת החוק המוצעת לא מחייבת קבלת אישור מגופים אלה לגיוס וקבלת הכספים.

לפי הצעת החוק נבחר הציבור יחוייב לפרסם את גובה התרומה ונותן התרומה באתר מבקר המדינה, והתרמות ינתנו רק באמצעות עמותה שמטרתה מימוש הוראות החוק. לא יהיה ניתן לקבל תרומה מעל 2,500 שקל בעילום שם. עוד נקבע לראשונה כי תרומה שהתקבלה באמצעות מימון המונים לא תעלה על 5,000 שקל.

ח"כ עמית הלוי הסביר כי "הרציונל בבסיסו של החוק הינו כי עלות הליכים משפטיים ורפואיים יכולה להגיע לסכומים גבוהים ביותר וכי מדובר בד"כ באירועים בלתי צפויים. ההצעה כוללת הוראות שנועדו להבטיח כי התרומות ישמשו רק למטרה שלשמה נאספו וכי גיוס התרומות לא יעמיד את עובד הציבור בסיטואציה של ניגוד עניינים. עובד הציבור לא יגייס תרומות ממי שכפוף אליו במישרין או בעקיפין או ממי שיש לעובד הציבור סמכות לקבל לגביו החלטות במסגרת תפקידו הציבורי. עוד מוצע כי עובד הציבור לא יקבל במסגרת תפקידו הציבורי החלטות הנוגעות להענקת זכויות לתורם בלבד או לקבוצה מצומצמת שהוא נמנה עליה למשל 3 שנים מיום קבלת התרומה".