הכנסת אישרה את הרפורמה ברישוי הסביבתי - דרגים פוליטיים יוכלו להתערב בהיתרי המפעלים

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה שנייה ושלישית את חוק רישוי סביבתי שמובילה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן. לפי המשרד להגנת הסביבה, "הרפורמה צפויה להביא לשיפור סביבתי משמעותי בפעילות התעשייה, ולתועלת משקית ישירה ועקיפה של 3-2 מיליארד שקל". אולם הרפורמה משנה באופן ניכר את חוק אוויר נקי, באופן שיאפשר למפעלים לסגת מטכנולוגיות מיטביות להתמודדות עם זיהום אוויר לפי שיקולי עלות תועלת, ואף קובעת מנגנון שלא קיים באף מדינה באיחוד האירופי - ש יאפשר לדרג הפוליטי מעורבות לראשונה אי פעם בהליך היתרי הפליטה של המשרד להגנת הסביבה, באמצעות מנכ"ל המשרד.

כלל המפעלים בישראל חייבים בהיתר פליטה המאסדר את החומרים שאותם הם יכולים לפלוט לסביבה, הכמויות, ואמצעי הזהירות או הטכנולוגיות שבהם עליהם להשתמש בכדי לצמצם את השפעתם הסביבתית והבריאותית על הציבור. בישראל מוצאים את מותם 2,500 בני אדם בשנה מזיהום אוויר, ורמות החשיפה למזהמים בה גבוהה מבמדינות מפותחות, ודומה לזו של מדינות שבהן מבוססת הכלכלה על תעשיות הפחם, הנחושת והאלומיניום, כך לפי ארגון ה-OECD. לפי מכון טאוב, נכון ל-2019 היו רמות החשיפה בישראל גבוהות ב-39% מהממוצע ב-OECD, פי שניים מאלו שבארה"ב, בריטניה, ספרד ודנמרק, ופי שלושה בערך מרוב מדינות סקנדינביה, אוסטרליה וקנדה.

לכן לאסדרת פעילותה של התעשייה המזהמת תחת משטר היתרים, במסגרת חוק אוויר נקי, ישנה חשיבות רבה, לצד אכיפה קפדנית נגד מזהמים. לפי מספר דוחות מבקר מדינה שפורסמו בשנה החולפת, הפיקוח הסביבתי בישראל לקוי ביותר. כך למשל, כלפי 60% מהמפגעים הסביבתיים המהותיים המתועדים שבדק המבקר, כלל לא ננקטו פעולות אכיפה. מספר ביקורי הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה במפעלים ירד בין השנים 2018 ל-2021 בכ-44%, שעה שרק תשעה תקני פקחים מתוך 16 בכל מחוזות המשרד להגנת הסביבה בכלל מאוישים.

למרות בעיות האכיפה המהותיות והקשות שהתגלו בדוחות מבקר המדינה, הרפורמה ברישוי לא מתייחסת לכך ולא נעשתה בדיקה להתאמתה לרפורמה. הרפורמה פועלת בכדי להפחית את הנטל הרגולטורי על התעשייה המזהמת, לצד שינוי החוק באופן המשנה את יחסי הכוחות בין הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה ובין המזהמים, לטובתם. כיום היתרי המפעלים ובראשם היתר הפליטה, נקבע בהליך מקצועי מול דרגי המשרד המעמידים למפעלים דרישות. אולם כעת, קבע החוק שהובילה סילמן מנגנון השגה: אילו יתגלעו מחלוקות בין הדרג המקצועי למפעל המזהם והאחרון יחשוב שהדרישות המושתות עליו יוצרות עלות כלכלית כבדה מדי, הוא יוכל להגיש השגה למנכ"ל המשרד, איש אמונו של השר שלרוב אינו איש מקצוע בתחום. בכך עלולה להיפתח הדלת לשיקולים פוליטיים בהליך מקצועי, אשר תכליתו להגן על הציבור מפני זיהום אוויר.

נקודה נוספת נוגעת לטכנולוגיות לצמצום זיהום האוויר שבהן נוקטים המפעלים. היום, לפי חוק אוויר נקי, המשרד להגנת הסביבה מורה למפעלים להשתמש בטכנולוגיה המיטבית ביותר הזמינה (BAT). אולם כעת החוק שונה, כך שהמפעלים יוכלו לבחור טכנולוגיה מתוך מגוון טכנולוגיות, לפי שיקולי עלות תועלת. המצב בישראל טרם שינוי החוק נחשב לטוב מבאיחוד האירופי, וכעת ישראל נסוגה. אולם דווקא באיחוד האירופי מקודמת כיום חקיקה דומה לזו אותה ישראל משנמכת, ולכשתושלם, מפעלים באיחוד יאלצו להשתמש בטכנולוגיות המיטביות ביותר, גם אם הן יקרות יותר, בכדי להגן באופן המקסימלי על בריאות הציבור והסביבה.

עם כניסת החוק לתוקף, כ-1,500 מפעלים בישראל לא יידרשו עוד להליך רישוי במספר אפיקים. במקום שלושה היתרים נפרדים הנדרשים עד כה: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור המשרד לרישיון העסק, יינתן רישיון אחוד אחד, אשר תוקפו לעשור שלם (במקום כשבע שנים עד היום). לפי המשרד להגנת הסביבה, "תהליכי הרישוי של המפעלים הגדולים יהיו מעמיקים, יביאו בחשבון את כלל ההשפעות הסביבתיות ויחייבו את המפעלים לעמוד בסטנדרטים המקובלים באירופה". לפי השרה להגנת הסביבה עידית סילמן היום במליאת הכנסת, "צריך לומר שאנחנו מקבלים כסף אוצרי לא מועט - 170 מיליון שקל ו-46 תקנים כדי ליישם את החקיקה הזאת".

ח״כ יוראי להב הרצנו, שנאבק בחודשים האחרונים בוועדת הפנים של הכנסת נגד קידום החוק, אמר היום: "העבודה בוועדה הפכה את החוק הזה לפחות נוראי או גרוע ממה שהובא על ידי המשרד להגנת הסביבה לוועדת הפנים. בישראל מבקשים לשגת אחורה. קורה בחוק משהו שלא קיים באף מדינה באיחוד האירופי –הוסיפו רמת השגה מנהלית נוספת שמי שידון בה הוא מנכ"ל המשרד – מינוי פוליטי. מי שיקבע האם תעשיינים יוכלו לזהם מעבר להיתר שלהם, הוא מינוי פוליטי של השר או השרה. אני לא משער לעצמי שמי שיקבע האם מי שיכול לקבוע כמה מפעל מזהם את האוויר, יהיה גורם פוליטי שיכול להניב תנובה פוליטית מההחלטה שלו. זה בלתי מתקבל על הדעת. זאת הצעה שיש בה פוטנציאל לפגיעה גם בסביבה וגם בבריאות הציבור".