“אנשים צריכים פחות להתמקד בשיאים כל הזמן ולהתרכז יותר בתחרות עצמה”

אלו היו רגעים מותחים ביותר. עשרות אנשים התקבצו יחד מול מסך טלוויזיה ענק לצפות במחזה, מאות התגודדו בצמוד לגדרות המתכת הגבוהים שהוצבו לאורך שדרות רוקח וצעקו בשמה: “קדימה לונה, קדימה, את יכולה”. באותו זמן ניכרו על פניה של לונה צ’מטאי סלפטר, הרצה הבכירה בישראל, המאמץ והסבל. סגנון הריצה שלה היה חלק, קליל וללא רבב כתמיד, אך המרדף אחר שיא עולם ברחובותיה השטוחים של תל אביב בהחלט נתן אותותיו.

למרבה הצער, סוף הסיפור הזה כבר ידוע: צ’מטאי סלפטר לא הצליחה בניסיונה מעורר ההשראה לקבוע שיא עולם חדש בריצת 10 ק”מ לנשים במרתון “פלייטיקה” תל אביב ביום שישי האחרון. האלופה הישראלית נאלצה הפעם להסתפק במקום השני עם תוצאה של 31:20 דקות — מרחק של לפחות דקה ו־20 שניות מהתוצאה שלה כולם ייחלו (שיא העולם, 30:01 דקות, שייך לאגנס טירופ הקנייתית).

דיוויד כץ: "מבול שיאי העולם נובע מהתפתחות טכנולוגית אך גם מהסרת מחסומים נפשיים אצל הרצים"

בין הרבים שקיוו להצלחתה של צ’מטאי סלפטר באותו בוקר היה דיוויד כץ. האיש שמעיד על עצמו כ"דקדקן וקפדן" הגיע יומיים לפני כן במיוחד מארה”ב, היה שם איתה מיריית הפתיחה ב־9:10 והמשיך ללוות אותה לאורך המסלול, ובכל שלב צ’מטאי סלפטר יכולה הייתה לראות אותו ולרוץ בעקבותיו. מצד אחד, הוא היה דמות בלתי מורגשת שרכוב על אופנוע הליווי הצמוד. מצד שני, הוא בעל תפקיד חשוב בניסיון לקבוע שיא עולם על אדמת ישראל.

“קיוויתי מאוד שהיא תצליח”, אמר בריאיון מיוחד ל”כלכליסט” כץ — האיש שעומד מאחורי מדידתו ותיקופו של מסלול הריצה המיוחד שנועד לספורטאיות העילית במרתון תל אביב. “באופן טבעי, אנחנו המודדים תמיד מתאכזבים כשניסיון לקבוע שיא לא מצליח, אך צריך גם להיות מציאותיים”, הוא מסביר. שמו של כץ בן ה־70 הולך לפניו כאחד ממודדי המסלולים הבכירים בעולם. הוא הוזמן לישראל במיוחד כדי לתת תוקף למסלול המרוץ שהוכן בתל אביב, ולאשררו כמתאים לקביעת שיא עולם. את משימת המדידה הקפדנית, שנמשכה כמה שעות והתבצעה על גבי אופניים שאליהם מחובר אביזר מדידה מיוחד — שנקרא "מודד ג’ונאס" — ביצע כץ עם המודד הישראלי עמית נאמן, רץ עבר מהולל שבאמתחתו עשרות מרוצים שנמדדו בהצלחה ובדיוק מרבי.

אף שבשישי האחרון לא נקבע בסוף שיא עולם, כץ, שלמד כל קילומטר במסלול לעומק עוד בטרם הגיע, באמצעות אפליקציית Google Earth, משוכנע לחלוטין בפוטנציאל העתידי העצום של המסלול החדש. “הוא מהיר מאוד וללא שיפועים ופניות משמעותיים”, מסביר כץ, “והוא בהחלט מתאים לשיא העולם”.

לדבריו, כדי שמאורע כזה יתרחש, נדרשות עוד רצות ברמה גבוהה מאוד שיסייעו בהכתבת הקצב. צ’מטאי סלפטר, חרף מאמציה הכבירים, נשארה לקראת סוף הריצה עם רצה בודדת, מאגט מרגאי האתיופית, שאף ברחה לה בקילומטרים האחרונים. את התהייה לגבי שעת הזינוק המאוחרת, שלוותה בחום שהלך וטיפס ואולי הקשה על הרצות, הוא שולל. “הייתה טמפרטורה אידיאלית”, הוא אומר, “לא כזו שאמורה לפגוע משמעותית בריצה של 10 ק”מ. לו היה מדובר במרחק מרתון, זה כבר סיפור אחר”.

מרכיב נוסף שיכול, לטענתו, לסייע לריצה מעט יותר מהירה במסלול בתל אביב הוא הכתבת קו הריצה הנכון והיעיל ביותר על ידי רוכב אופניים שידווש מעט לפני הרצים. “בחירת קו נכונה של הרצות הייתה יכולה לקזז להן לפחות עוד 4-3 שניות, אבל לא משהו משמעותי מכך”.

למודד האמריקאי שמרבית חייו שימש בכלל מורה למדעים, יש ניסיון עשיר מאוד בתחרויות בעלות חשיבות וכאלו שנולדו לשם קביעת שיאי עולם. כץ הוא האיש שמדד את המסלול של המרתון במשחקים האולימפיים של לונדון 2012, ריו 2016 ואף באולימפיאדה שנערכה בצל הקורונה בטוקיו, לפני כמעט שנתיים. מלבד היותו אחד ממודדי המסלולים הבכירים בעולם, כץ משמש גם כחבר מן המניין בוועדה התחרותית של איגוד האתלטיקה העולמי וכנציג טכני למקצה המרתון במשחקים האולימפיים בפריז 2024.

את מבול שיאי העולם בענף הריצה, שמקושר בעיקר להתקדמות הטכנולוגית בתחום ההנעלה, כץ מכנה “התפתחות טבעית ובלתי נמנעת”. כץ, שב־-45 השנים האחרונות מנהל גם חברה שהפיקה מאות תחרויות ריצה בארה”ב, סבור שחלק בלתי נפרד מההתקדמות בתוצאות "נובעת גם משבירת מחסומים פסיכולוגיים". למרות זאת הוא מסכם בהצהרה מפתיעה: “אנשים צריכים פחות להתמקד בשיאים ומספרים כל הזמן ולהתרכז יותר בתחרות עצמה”.