ביטול הזמנות לכנסים, דחיית מאמרים ומענקים: "חרם סמוי על ישראל באקדמיה בעולם"

נייר עמדה שהעבירה המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) לוועדת המדע של הכנסת, קובע שבאקדמיה המערבית מתקיים "חרם סמוי על חוקרים ישראלים". עוד הוא מזהיר שהחרם הזה מציב "סכנות למעמדה המדעי של ישראל ועלול לפגוע בכלכלה הישראלית". הנייר הועבר לקראת דיון שצפוי מחר בוועדה על אתגרי המחקר והפיתוח במלחמה.

לפי הנייר, שכתבו יו"ר המולמוו"פ פרופ' פרץ לביא ויועצת המדיניות של המועצה דבי קאופמן, "קשרי המחקר המדעיים בין ישראל לעולם באים לידי ביטוי בחילופי חוקרים במסגרת הסכמים עם אקדמיות בעולם, בקיום כינוסים מדעיים, במתן חסויות לתוכניות יוקרתיות ולמלגות פוסט-דוקטורט, בארגוני מדע בין לאומיים ובחברות פעילה במתקני מחקר בינלאומיים. כל אלו מעניקים מעמד, היכרות, חשיפה ומעמד מדעי בינלאומי. פגיעה בקשרים אלו עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית, אשר נשענת על יכולות מדעיות כמדינת סטארט-אפ". המועצה מציינת ש"לאורך השנים, ישראל, למרות ההכרה המדעית לה היא זוכה, מתמודדת על זכויותיה המדעיות אל מול גילויי אנטישמיות".

לפי המחקר שפורסם בדיון חירום שקיימה המולמו"פ בתחילת החודש, "ישראל נתונה לגל אנטישמיות חריג, וקיימת עלייה בשנאה כלפי יהודים וישראלים. מאז ה-7 באוקטובר החל מעין חרם סמוי כלפי החוקרים הישראלים, דבר שטרם נרשם בעבר. חרם זה בא לידי ביטוי בביטול הזמנות לכנסים משותפים, דחיית מאמרים לפרסום, דחיית מענקים לחוקרים ישראלים ועוד".

המולמו"פ קוראת לממשלה לנקוט צעדים מיידיים כדי להתמודד עם הסכנות למעמדה המדעי של ישראל. לפיה על הממשלה "לא לקצץ בתקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד המדע והמועצה להשכלה גבוהה; לחזק את הקרנות הדו-לאומיות התומכות במחקרים משותפים עם חוקרים ממדינות העולם; לצאת בקריאה לחוקרים ישראלים בחו"ל ולחוקרים יהודים מובילים בחו"ל לעבור ארצה, ולחזק את התמיכה בקליטתם; ולהקצות כספים ייעודיים למטרות כנסים מדעיים בינלאומיים בישראל לאירוח מדענים זרים ולנסיעות של חוקרים ישראלים למעבדות לחו"ל". לדברי המועצה "יש להבטיח שמלחמת חרבות ברזל ואירועי מתקפת טרור החמאס מה-7באוקטובר לא יהוו נקודת מפנה ברמת המחקר ובקשרי המדע של ישראל אל מול מדינות העולם".

פרופ' רבקה כרמי, יו"ר ארגון SCIENCE ABROAD, להחזרת מדענים שהיגרו לחו"ל לישראל, אמרה בדיון כי "הקמפוסים מנהלים מעין חרם סמוי, דבר שעלול לסכן באופן משמעותי את יכולת המחקר הישראלית בעיקר משום שהאקדמיה הישראלית מתבססת על הערכות עמיתים". לדבריה: "קיימת התדרדרות משמעותית בביטחון האישי של הסטודנטים היהודים והישראלים בקמפוסים. במספר קמפוסים נתבקשו הסטודנטים להוריד סממנים יהודים/ישראלים ואף להיכנס לקמפוסים בדלתות אחוריות. חוקרים במעבדות חשים שהקמפוס ביטל את זכותם להתקיים".

לדברי פרופ' מיכל נאמן, שמובילה רשת אקדמיה שמטרתה להגיב לגילויי האנטישמיות בקמפוסים בעולם, קולות לחרם אקדמי יצאו ממספר מדינות בהן: אירלנד, ספרד ואיטליה. עוד חוקרים טענו כי יותר ויותר בעולם מנסים להתנער מהקשר עם ישראל, בין אם זה בדחיית קבלת מאמרים ובין אם זה בעיכוב משלוח חומרים למחקר במעבדות.

לדברי יו"ר הקרן הלאומית למדע פרופ' דניאל זייפמן, "יש שמועות על מדענים יהודים בכירים בארה"ב שהיו שמחים להצטרף לאקדמיה בארץ ולהשתקע פה בעקבות האנטישמיות הגואה. מדובר במדענים משמעותיים שאם יגיעו זו תהיה תרומה משמעותית לאקדמיה בישראל וייצור אי נוחות בקמפוסים בארה"ב. ממליץ להקים קרן מיוחדת שתאפשר מהלך כזה, כי הדבר כרוך בהון רב".